מאת: ד"ר מירה כהן שטרקמן Ph.D.

אודות ד"ר מירה כהן שטרקמן

מחלת האלצהיימר זוהתה לפני כ 120 שנה על ידי פסיכיאטר גרמני Alois Alzheimer  ומכאן השם שניתן לה. אלצהיימר זיהה אצל חולה כבן 51 תופעות של אבדן זיכרון ובגיל 56 החולה נפטר. בבדיקה פתולוגית נמצאו ברקמת המח שינויים אנטומיים זעירים שהתבטאו בין היתר במשקעי עמילואיד.

האלצהיימר נחשבת למחלה נרכשת בדרך כלל, דהיינו לא תורשתית. תדירותה באוכלוסיה עולה בדרך כלל מעל גיל 60. זוהו 3 גנים העלולים לגרום אלצהיימר ב 5% מהמקרים. ביתר 95% מהמקרים לא ידוע כיום על גורם גנטי ברור.

החדשות הטובות מגיעות מתחום מדעי החיים וחקר המח והן מצביעות על גורמים המאיצים את התפתחות המחלה ודרכי הימנעות ממנה.

ניהול נכון של החיים יכול למנוע אלצהיימר וגם לעצור את השיטיון (Dementia).

מושכות ניהול אמצעי המניעה נמצאות בידי האדם, בהתנהגותו והתנהלותו במעגל החיים.

הנושא מורכב מאד ובמאמר הזה אתרכז בשלוש קטגוריות למניעת אלצהיימר:

1. המנגנונים הפיסיולוגיים לפינוי רעלים מהמח
2. אורח חיים כאמצעי למניעת אלצהיימר
3. הזנה והתחדשות של תאי המח

פינוי רעלים – מנגנונים:

בפרק הזה אציג שלושה נושאים. האחד, פינוי חלבונים מהמח; השני פינוי חיידק porphyromonas gingivalis מחלל הפה והשלישי שינה וכדורי שינה.

פינוי עמילואיד ונזקי DNA :

הצטברות עמילואיד במח עלולה לגרור דמנציה. עמילואיד הוא משקע בלתי מסיס של חלבון הנצפה במחלות כגון אלצהיימר, פרקינסון, סוכרת סוג 2 ועוד. העמילואיד מצטבר לגושים וחוסם תקשורת בינתאית.

המח יודע לפנות את העמילואיד באמצעות נוזל המח Liquor cerebrospinalis.  באנגלית: Cerebrospinal fluid ובקיצור: CSF. המח טבול בתוך בריכת הנוזל הזה ובאמצעות הנוזל המח מפנה רעלים בזמן השינה – אל הדם.

כאשר נפגע תהליך השינה: כדוגמה: מתעוררים במהלך הלילה כמה פעמים, לא מצליחים להרדם וכו' הפרעות שינה – פוגעים ביכולת המח לפנות חלבונים רעילים ונגרם נזק מוחי.

שינה טובה היא ערובה לשמירה על בריאות המח.

הצטברות נזקים ב DNA של תאי המח :

תיקון הנזקים האלה נעשה במהלך השינה ואינו יכול להעשות במהלך היום. מידי יום מתרחשים נזקי DNA לתאים – במהלך החיים והצטברותם בגוף היא רעל. במהלך השינה מתרחש שינוי במטען הגנטי.

פינוי חיידקים מחלל הפה:

חשש להימצאותם של חיידקים מזיקים בחלל הפה עולה כאשר מתרחשת דלקת או כאשר יש ריח רע מהפה.

האבחון נעשה על ידי רופא ובאמצעות בדיקת מעבדה. חיידק הידוע בשם Porphyromonas gingivali  נודד מחלל הפה, דרך מערכת העצבים אל גזע המח ומשם מתפזר ברחבי המח.

שימוש בתרופות לשינה

הכוונה לתרופות מסוג Benzodiazepines  הניתנות לטיפול בחרדה, הרגעה, הרפיית שרירים, הפסקת פרכוסים והפרעות שינה. תרופות אלה עלולות לפגוע ביכולת הקוגנטיבית, בפרט כאשר הן לא מותאמות לתרופות אחרות שניתנות לאדם. תרופות אלה פועלות לדיכוי פעילות תאי מערכת העצבים (בעיקר המרכזית) באמצעות ויסות קולטן הנקרא GABAA    והגברת האפיניות של המוליך GABA לקולטן.

** בהערה קטנה אוסיף שהמאמר הזה אינו תחליף ליעוץ רפואי.

אורח חיים

באורח חיים אמנה את הגיינת השינה וכן פעילות גופנית.

10 צעדים קטנים לשיפור איכות השינה:

1. כלי מיטה נקיים
2. בגדי לילה אווריריים
3. חדר מאוורר
4. צבעי קיר רכים ורגועים
5. מיעוט בחפצים/ספרים/עיתונים
6. ללא טלביזיה/ מחשב/נייד
7. הפחתה משמעותית של קפאין וממריצים – החל מהצהריים
8. סיום אכילה – לפחות 3 שעות לפני השינה
9. ארוחת ערב קלה עם מזונות חלבוניים
10. תרגילי נשימה והרפיה

פעילות גופנית:

פעילות גופנית מייצרת חלבונים במח שחשיבותם מעלה הישרדות של תאי עצב כנגד גורמים פוגעניים כדוגמה נזקי DNA.

פעילות גופנית מיצרת כלי דם חדשים, משפרת זיכרון לטווח ארוך ומונעת שבץ מוחי

בדוק: ככל שהאדם מתרגל פעילות גופנית לתקופה ממושכת יותר, כחלק מאורח חיים, השכיחות לאלצהיימר נמוכה יותר.

הזנה והתחדשות

החיים המודרניים-המערביים במאה ה 21 מאופיינים בהרבה מזון. הן מבחינת משך החשיפה למזון, הן מבחינת המגוון המוצע והן מבחינת הכמות.

איך נראה יום שיגרתי אצל אדם מערבי?

מתחילים את היום עם משהו קטן ("פת שחרית") – אולי קפה בחלב, ממשיכים לארוחת בוקר ואז קפה ומאפה קטנטן ובריא או פרי ואגוזים. לאחר מכן – ארוחת צהריים. אחר הצהריים פרי או משהו טוב אחר וארוחת ערב בערב. לעיתים הגוף ממשיך לקבל מזון גם בלילה: שקדים מול הטלביזיה או במסעדות/בתי קפה/פאבים וכו'. לעיתים היום מסתיים עם כוס בירה/יין או צ'אי על בסיס חלב קוקוס.

למעשה האדם המערבי המודרני מפעיל את קיבתו מהשעה 0700 בבוקר ועד חצות, לפחות.

בכך סטינו מאד רחוק מההתנהלות האבולוציונית של האדם כאשר המזון לא היה נגיש , נאכל בעונתו, בכמות מדודה והיו גם תקופות של רעב.

הרעבה של התאים משפרת את יעילות תפקודם ואת פרוק החלבונים הפגומים ויצירת מערכת מיחזור תאית.

בהרעבת הגוף – צום על מים – מתרחש תהליך שנקרא אוטופגיה: הגוף אוכל את עצמו, בתהליך טבעי ומבוקר באמצעות הפעלת חלבונים שאינם גורמים לשגשוג תאים אלא מיצרים התחדשות בתאים.

הגוף אוסף חלבונים פגועים בתוך זיקולה – בועית שנקראת אוטופאגוזום. הבועית הזאת עוברת איחוי עם ליזוזום (חלק מהתא) ותכנו עובר פרוק ומיחזור. כאשר פועלת מערכת בניית תאים – מערכת האוטופגיה הטבעית לא עובדת.

אוטופגיה חיונית להפחתת הסיכון לאלצהיימר והיא מתרחשת רק בצום מים.

לכן ההמלצה שלי היא לתת לגוף לנוח מכל מזון או משקה, למעט מים, במשך לפחות 14 שעות ביממה. וביתר היממה לאכול נכון.

המחקר תומך בדיאטת ה 16/8 , כלומר אכילה במשך 8 שעות וצום במשך 16 שעות.

אין צורך להיכנס למיטת סדום של 16/8 ואפשר להתחיל עם הפסקת אכילה למשך 12-14 שעות. כל יום. יש משמעות למשך הצום וגם לסדרתיות שלו.

בבריאות טובה

שלכם

מירה כהן שטרקמן