השפעת ממתקים וג'אנק פוד על התנהגות ילדים

מאת: ד"ר מירה כהן שטרקמן, Ph.D.

(הכתבה פורסמה ב"קול הנטורופתיה" – עיתון מקצועי לנטורופתיה ותזונה טבעית).

השפעת ממתקים וג'אנק פוד ובכלל השפעת תזונת ילדים על התנהגותם הפכה להיות נושא בעל חשיבות עליונה במאה ה-21. הנושא מצוי בסדר היום העולמי, הן מהבחינה הכלכלית, הן מהבחינה הבריאותית והן מהבחינה המשפטית.
המונח "ג'אנק פוד" ( JUNK FOOD ) מקורו מן האנגלית שתרגומו לעברית הינו "אוכל זבל" או "מזון זבל".
ההגדרה הישראלית המילונאית לג'אנק פוד (מילון אבן שושן) הינה: "כינוי למזון תעשייתי שערכו התזונתי – מועט".

במאמר הזה אדון בשאלות האלה:

1. האם כל מזון מהיר הוא גם מזון זבל?

2. מהי השפעת תזונת ג'אנק פוד על האדם בכלל ועל ילדים בפרט?

קיימות גישות שונות בין התזונאים בארץ ובעולם להגדרת מזון זבל. מהצד האחד של הסקאלה מצויים אלו המצדדים במזון מהיר כחלק מאורח החיים המודרני. מבחינתם, פיצה הינה מקור טוב לסידן ובתנאי שלא תאכל ביחד עם משקאות תוססים ("קלים"), כדי שלא לפגוע בספיגת הסידן. בצד השני של הסקלה מצויה גישת הרפואה הטבעית – אצלה מזונות מעובדים- תעשייתיים וממתקים נמצאים מחוץ לתפריט, כמזון שיש להימנע ממנו. הממתקים האסורים: סוכר לבן, סירופ תירס, שוקולד, סוכריות וממתקי סוכר, פרוקטוז (למעט בפרי טרי שלם), סירופים למיניהם (למעט סירופ מיפל), מוצר סוכר, ריבות וג'לי שעשויים מסוכר. מתוקים שמותרים: שמרי בירה, סירופ אורז, כמות קטנה של דבש, סירופ מייפל טהור, סטיבייה, מולסה ללא גופרית.
קיימת גם גישה הגורסת שהילדים יודעים מה טוב להם. מומחי תזונה בארה"ב בועדת איגוד רופאי הילדים האמריקאי, שנערכה בבוסטון ב- 10/02, יצאו בהכרזה: תנו לילדים לאכול מה שהם רוצים, מתי שהם רוצים וכמה שהם רוצים – הזאטוטים ידעו לדאוג לתזונתם כי יש להם "שעון פנימי" המווסת את האכילה במעגלי תזונה מסודרים.

ממליצה על הספר "בלי ריטלין" שכתב רופא ילדים אודות הדרך הטבעית לשיפור הקשב והריכוז אצל ילדים. עשיתי לספר עריכה מדעית והתאמה לתזונה ישראלית-ים תיכונית.

לגישתי, יש לפעול בתבונה עם התזונה: אפשר מהיר, טעים ובריא. על ה"איך" – ותוכלו לבדוק בספרי : "נטורופתיה במטבח- בריאות תזונה מתכונים וטיפים.

אין מחלוקת בין התזונאים כי חומרים וצבעי מאכל המוספים במקרים רבים למזון מהיר הופכים אותו למזון זבל, הגורם נזק.

במחקר שנערך בבריטניה מצאו שתוספי המזון המצויים בחטיפים מלוחים ומתוקים עשויים לגרום לפעלתנות יתר (היפראקטיביות) או התקפי זעם בקרב ילדים. החוקרים ניתחו את השפעותיהם של חמישה סוגי תוספי מזון על 277 ילדים בני 3. בין התוספים שנבדקו: צבע מאכל טטרזין (102 E) , קרמוזין (122 E) והחומר המשמר נתרן בנזואט (211 E). החומרים ניתנו לילדים במשקאות. לדברי החוקרים, ההורים דיווחו על שינויים משמעותיים בהתנהגות של ילדיהם, לאחר ששתו את המשקאות. לטענת הגב' אנני שיילי, תזונאית שהשתתפה בצוות המחקר, "היצרנים משתמשים בצבע מאכל כדי שהמוצר ייראה מושך יותר לילדים. תוספים אלו קיימים כמעט בכל המוצרים הפופולריים".
סטטיסטיקות בארה"ב מראות שלמרות שרוב תוספי המזון מוספים למזון בכמויות קטנות מאוד, יש הערכה כי הלקוח האמריקאי משתמש בכ- 5 פאונד של תוספי מזון לשנה. אם נכלול בכך גם סוכר – הכמות תקפוץ ל- 135 פאונד בשנה.
במקרה הטוב, תוספי המזון מוסיפים ערך מסוים למזון ובמקרה הרע הם מאיימים על הבריאות. ההיסטוריה של תוספי המזון מראה שתוספים שאסורים היום, הותרו בעבר – למשל מונסודיום גלוטמט ואספרטיים, שידועים כגורמים בין היתר כאבי ראש, בלבול ואובדן זכרון.

ההשפעה של ג'אנק פוד וממתקים ניכרת ברמת הגוף הפיסי, רמת ההתנהגות, הרמה הקוגנטיבית, הרמה הכלכלית והרמה הסוציאלית.

לכן אמליץ על "ממתקים טבעיים" – פירות, עוגות מרכיבים מלאים, מאפינס אייכותיים, פירות יבשים, פיצה עם ירקות טריים ומקמח מלא וגבינה ללא חומרים משמרים וכד.

הנושא רחב מאד ובמאמר זה אצמצם את הדיון להשפעה על רמת ההתנהגות בלבד.

ילדים רגישים יותר להשפעת צבעי המאכל המוספים מהמזון המהיר בגלל שטח גופם הקטן והם קהל היעד למזון שהוספו לו צבעי מאכל . מזון צבעוני מושך תשומת ליבם ונתפש כאטרקטיבי יותר בעינהם. אך ילדים רגישים פי 50 ממבוגרים להשפעות השליליות של צבעי המאכל. עפ"י הדיווח הנ"ל, בשנת 2004 פורסמו תוצאות מחקר שבדק 1873 ילדים בני 4, שחולקו לקבוצות לפי מידת ההיפראקטיביות שלהם. במשך שבוע קיבלו כל הילדים תזונה שלא הכילה צבעי מאכל או בנזואט (חומר משמר) ולאחר מכן במשך שלושה שבועות קיבלו משקה שהכיל צבעי מאכל או בזנואט ולחלופין משקה פלסבו. התנהגות הילדים נבחנה כעבור 3 שבועות ונמצא שבלי קשר למידת ההיפראקטיביות הראשונית, חלה עליה בהתנהגות ההיפראקטיביות של הילדים שצרכו משקה שהכיל צבעי מאכל ובנזואט לעומת הילדים שקיבלו משקה פלסבו. במהלך הנסוי צרכו הילדים 20 מ"ג צבעי מאכל – כמות שנחשבה לקטנה ביותר יחסית למוצרי מאכל צבועים.
צריכת יתר של סוכר נחשבת לגורם התורם ו/או יוצר היפרקטיביות/בעיות קשב וריכוז ויכולה ליצור חוסר איזון מינרלי: מחסור בכרום, הפרעה בספיגת סידן ומגנזיום, עלייה זמנית בסירוטונין, "קיבה חומצית" (היוצרת צניחה נוספת במינרלים), ירידה ביכולת האנזימים לתפקד כיאות, חוסר איזון הורמונלי, היפוגליקמיה, היפאקטיביות, מתח ורמות אדרנלין גבוהות אצל ילדים.

הגורמים להיפראקטיביות גורמים גם לתופעת ה"ילד הקשה". ילדים רבים הסובלים מבעיות התנהגותיות מגיעים לבדיקת פסיכיאטר תחת הכותרת "ילד קשה". המושג אינו רפואי אלא שייך לשפה העממית. המאחד ילדים אלו הוא בהתנהגותם: התנהגות בלתי נעימה, צורמת לסביבה, יוצרת גרויים וחיכוכים. רובם, אם כי לא כולם, יהיו אלימים. רבים מביניהם יעברו את המסלול שבראשיתו יהיה להם קושי מסויים, ימשיכו כילדים מעצבנים טורדניים ויסיימו כילדים אלימים.
תזונה לקויה משפיעה על איכות השינה. שינה לא תקינה בילדים הנובעת מחסרים תזונתיים פוגעת בתפקוד היומיום שלהם ומתבטאת בדפוסי התנהגות אופיינים: ישנוניות וחוסר ריכוז, אי יציבות רגשית ואי שקט. קיימות עדויות כי הפרעה בשינה עלולה לפגוע גם ביכולות נירוקוגנטיביות.
תזונת ג'אנק פוד עלולה להוביל להשמנה ולסיבוכים פסיכוסוציאלים שנגרמים לנער השמן. ילדים בגיל ביה"ס רואים בשמן שותף לא רצוי למשחק, שמנים נתפסים כמסורבלים ולא אטרקטיביים והופכים למקור ללעג וקנטור בחצר המשחקים. המצב פוגע בדימוי העצמי של הנער השמן . בארה"ב נמצא שלשמנים סיכוי נמוך יותר להתקבל למכללה מאשר לנער רזה גם אם שאר נתוניהם זהים לחלוטין. שמנים נישאים פחות, בעלי הכנסה פחותה מאנשים בעלי משקל תקין ואף מאנשים הסובלים ממחלות כרוניות אחרות.
גאנק פוד יכול להיות גורם משמעותי לאלרגיה למזון, המוגדרת כתגובה אימונולוגית בלתי רצויה לרכיבי המזון. שעור שכיחותה בתקופת הילדות: 5- 8 אחוז. על פי מחקרים, יש קשר בין אסטמה לאלרגיה ולמעשה אלרגיה למזון הינה גורם סיכון לפיתוח התקף אסטמה קשה, בנוסף לחוסר איזון טוב של האסטמה.
מוסודיום גלוטאמט מוסף לרבים מהמזונות המהירים ומחקרים הראו שלאחר החשיפה יכולים להופיע סימפטומים כמו כאב ראש, סומק והרגשת חולשה ("תסמונת המסעדה הסינית"). החומר הנ"ל נחשב לגורם רעילות בגוף ובעיקר כגורם לפגיעה במעכ' העצבים של ילדים: זו הסיבה לבעיות התנהגות חמורות כגון היפראקטיביות, אגרסיביות, הפרעות קשב, וכישורי למידה לקויים.

ההמלצות שלי:

לשלב בתפריט היומי של הילד מזונות פרהביוטיים. למצגת שערכתי: https://www.youtube.com/watch?v=1XoCvB3fcaM

בבריאות טובה

ד"ר מירה כהן שטררקמן