יוצאים לטיול? מה תיקחו אתכם בתיק, על כל צרה שלא תבוא?
כוונתי לטיולי טבע, קמפינג, גיוס לצה"ל, טיול שנתי בבית הספר ואפילו יציאה לבית מלון .
במאמר הזה ארצה להציג לכם ארבעה אמצעים טבעיים שממש חייבים להיות בתיק קטן ביציאה לטיול. מעין "תיק עזרה ראשונה" – כזה שעונה מידית על מצוקה עד לטיפול רפואי, במידת הצורך. כמובן שההמלצות במאמר הזה אינן מחליפות יעוץ רפואי או תרופות מרשם מחייבות או כלים נוספים לסיוע כדוגמה: תחבושות וכד המצויים בתיק רפואי של עזרה ראשונה .
מה יש בתיק? מוצרים המבוססים על חומרים טבעיים, פרחים וצמחי מרפא.
אמליץ על ארבעה מוצרים שהם בגדר חובה ונותנים מעטפת טובה כעזרה ראשונה טבעית.
מוצרים המבוססים על תמציות פרחים – תמציות פרחי באך
פורמולת רסקיו – קיימים כמה הרכבים לפורמולת רסקיו – הפורמולה של ההצלה.
קרם רסקיו – מתאים לטיפול באלרגיות מקומיות, עקיצות יתושים, פצעונים, אדמומיות בעור וגרוד או חוסר נעימות אחרת.
בקבוקון רסקיו – תמצית "הצלה" למצב לחץ או סטרס קיצוני ופתאומי כתוצאה מתאונה, חבלה קשה, דאגה או בלבול קיצוניים, נפיחויות, פרונקלים פתאומיים, נפילה, חבטה, פציעה פתאומית קשה או קלה ועוד מצבי קיצון שעלולים להתרחש בטיול או נסיעה. 4 טיפות מתחת ללשון יאפשרו לגוף לחזור לאיזון אנרגטי מידי המאפשר ריפוי. לעתים יש צורך ב־4 טיפות נוספות לאחר 4 שעות.
מנסיוני, ניתן להסתפק בבקבוקון תמצית רסקיו שיכול לתת מענה כמו הקרם.
כאשר הנסיעה מאתגרת במיוחד כדוגמה: למקום עם מזג אויר שונה לחלוטין (חום לעומת שלג) או שכרוכה במעבר מנטלי או רגשי – אמליץ על תמצית אגוז להסתגלות (Walnut) – נטילת התמצית בטרם הנסיעה ובמהלכה, תאפשר לגוף להסתגל לשינויים הכרוכים בנסיעות ארוכות, בגיוס לצה"ל במעבר מדינה וכיוצ"ב.
אפיתרפיה
רפואה על ידי דבורים מוצרי כוורת ידועה מהתקופה העתיקה והיא עוצמתית ונחשבת לתורה שאט אט נעלמת מן העולם המעשי.
בקבוק קטן של פרופוליס איכותי בתיק עזרה ראשונה יהיה מאד יעיל כעזרה ראשונה ולעתים קרובות יחסל בעיה פשוטה של עקיצת יתוש, גרוד או פציעה קטנה.
פרופוליס טבעי – מתאים לטיפול לדלקות שונות, לפציעות מדממות, לעקיצות. הפרופוליס הוא שרף עצים המגיע אלינו דרך הדבורה. הפרופוליס מחטא ומצלק ויש לו תכונות אנטיביוטיות. אפשר למרוח ישירות על הפצע או על העקיצה, למרוח על החניכיים במקרה של פצעים או לגרגר במקרה של דלקת בגרון. לגרגור – מטפטפים 30 טיפות פרופוליס לחצי כוס מים ומגרגרים.
צמח מרפא – בהרכב הומאופטי – ארניקה
הארניקה ידועה כצמח מרפא לשימוש חיצוני בלבד לטיפול בנקעים, דליות, שברים, שטף דם ואי ספיקה ורידית.
אפשר להשתמש בשימוש פנימי בארניקה בריכוז הומאופתי בצורה של גלובולינים. המדובר בקופסית קטנה עם כדורים קטנטנים בשם Arnica 30 CH . מתאים לטיפול בטראומה פיסית: חבטות, נפילות, פציעות וכל טראומה פיזית אחרת. הארניקה נמכרת בבתי מקרחת הומיאופתיים ומומלץ להשתמש בגלובולינים (כדורים מתקתקים זעירים), כאמור בדילול של CH 30. ליטול 4 גלובולינים בסמוך לטראומה ובמשך 3-4 ימים לאחר מכן- 2-3 גלובולינים, 5 פעמים ביום, מתחת ללשון.
לסיכום – שלושה בקבוקונים קטנים לטיול ולנסיעה – לא יקר, לא מכביד ומאד מאד יעיל.
הצמח מופיע כצמח מאכל ומרפא בספרות ההרבולוגית שערך פדניוס דיוסקורידס – רופא, פרמקולוג ובוטניקאי יווני בן המאה הראשונה לספירה. אבו עבדאללה מחמד אבן סעיד אלתמימי, רופא מוסלמי מימי הביניים (המאה ה 10) תאר את הצמח כמזון המתאים גם לגמלים ומזרעיו הפיקו חומר מרפא.
נסים קריספיל מתאר שהיהודים במרוקו נהגו להכין משקה מגבעולי הגדילן לצורך הגברת תאבון, הורדת לחץ דם, המסת אבנים בכליות וניקוי הדם.
אציין כאן הסתייגות חשובה משימוש בצמחים להמסת אבנים בכליות: הטיפול חייב להיעשות בתאום עם רופא מטפל. המסת אבנים בכליות יכולה לגרום לתנועה של אבן גדולה יחסית, פציעה, דלקת ונזק משמעותי. לכן – לגישתי ומניסיוני, הטיפול חייב להעשות על ידי מומחה ברפואת צמחים ובשילוב ליווי רפואי.
היכן גדל הגדילן וכיצד ללקט?
הגדילן גדל ופורח בכל רחבי הארץ – מן החרמון ועד הנגב הצפוני ומן הגלבוע ועד השומרון. פריחתו מופיעה בחודשים מרץ עד מאי.
הפריחה סגולה, עליו שזורים בשרטוט לבן ובקצות העלים תמצאו קוצים עשירים בסידן.
בחודשים יוני יולי הפרחים הסגולים ,העלים והגבעול – מתייבשים . הציצית הסגולה הופכת לזהובה ובתוך התפרחת הזהובה תמצאו את זרעי הגדילן. ראו למטה בתמונות שצילמתי בגליל התחתון.
ניתן ללקט זרעי גדילן בחודשי הקיץ. לאסוף לקופסה סגורה ולשמור במקום קריר ומוצל .
גדילן נחשב לצמח עדין וחסר רעילות, אחד הצמחים הבטוחים לשימוש במטריה מדיקה – רפואת צמחים.
גדילן מצוי מותר לשיווק בישראל.
הרפואה שבזרעי הגדילן
לזרעי הגדילן יש איכות נטראלית – חמימה וטעם מריר – מתקתק ומעט חריף.
התכונות הרפואיות שלו נובעות מן החומרים הפעילים שבו ובעיקר פלבוליגנאנים ובהם הסילימרין וכן תרכובות פלבנואידיות נוספות כגון: קוורציטין (המצוי גם בבצל).
הטיפול בכבד באמצעות זרעי גדילן:
השימוש הגדילן לריפוי מבוסס ראיה במחקרים קליניים והוא נחשב כצמח משקם כבד – הבלוטה הגדולה ביותר הנמצאת בגוף האדם.
הנה רשימה חלקית של תפקידי הכבד בגוף:
אחראי על יצור מרה. ממנו המרה מתנקזת אל כיס המרה ומשם מופרשת אל התריסריון ומשמשת לעיכול שומנים.
אחראי על חילוף חומרים של אבות המזון: פחמימות, חלבונים ושומנים.
הופך גלוקוז לגליקוגן ומאחסן גליקוגן – ובכך מסייע לויסות כמות השומן בדם.
מסלק רעלים מהגוף, כולל תאים שהזדקנו והורמונים שמיוצרים ביתר (דוגמה: אסטרוגן עודף בגברים)
מנקודת מבט נטורופתית – יהיו מזונותיך תרופותיך ‒ בחירת שמן מאכל איכותי אינו רק עניין של טעם. שמן מאכל טוב נמדד בתכונותיו, הרכבו ומסלולי הפעילות שלו בגוף. במאמר הזה אציג קוים כלליים של שמני מאכל הנמכרים בישראל וכמה מחקרים המייחסים להם השפעה רפואית. עם זאת, חשוב לזכור שהמאמר אינו מציע יעוץ רפואי.
מהו שמן מאכל טוב?
ההמלצה הראשונה בנטורופתיה מתייחסת לאופן הכנת השמן:
העדיפות הבלעדית היא לצרוך רק שמן בכבישה קרה, לא מזוכך.
באופן הזה השמן מגיע עם הפיטוכימקלים הטבעיים שלו, ללא חומרי שימור וחומרים אחרים.
"שמן זך" אינו מתאים למטבח הנטורופתי.
המצלה נוספת: לאזן בין חומצות השומן: אומגה 3 ואומגה 6.
שמנים טובים הם אלה המכילים שתי חומצות שומן עיקריות: אומגה 3 ואומגה 6.
אומגה 3 מצויה בעיקר במזונות מן החי (דגים) ומעט במזונות מן הצומח. לעומת זאת, אומגה 6 מצויה בשפע במזונות מן הצומח ולכן חשוב לצרוך שמנים שיש בהם כמות פחותה של אומגה 6.
מזונות מן הצומח המכילים אומגה 3 הם אגוזי מלך, זרעי פשתן, זרעי צ'יה, זרעי מרווה.
צריכה מוגזמת של אומגה 6, ללא האיזון עם אומגה 3 – נחשבת למזיקה לבריאותנו.
הדרך הפשוטה ביותר לשמור על האיזון היא בצורת הכנת המזונות.
בתיבול סלטים או בבישול או בטיגון – לא מומלץ לשפוך שמן מן הקנקן אלא למדוד כף או שתיים – בהתאם לצורך.
הרבה שמן, גם כשהוא משובח ואיכותי – פחות בריאות.
מכאן אציג כמה שמנים.
שמן זית
המשובח בשמנים. מופק מזנים שונים של עצי זית הגדלים בארצות אגן הים התיכון ואסיה. מגוון הזנים מאפשר מגוון שימושים קולינריים בשמן הזית: בישול, אפיה, טיגון, הקפצה ושילוב בסלטים.
האנרגיה שלו ניטרלית ולכן שמן זית נחשב למאזן מזונות ומתאים למגוון דברי אכילה. רוב השומן שבו הוא חד בלתי רווי הנחשבת לשומן טוב לגוף.
חומצות השומן של שמן הזית עמידות לחמצון – ניתן לטגן בשמן זית, טיגון קצר.
בספרי נטורופתיה במטבח – בריאות, תזונה, מתכונים וטיפים – תמצאו עוגות אפויות עם שמן זית מזן פיקואל ספרדי. יש לו טעם פירותי.
מחקרים רבים מצביעים על יעילות שמן הזית בבריאות האדם בהיותו עשיר בפוליפנולים המשפרים פרופיל שומנים בדם, מצמצמים עקה חמצונית, תורמים להורדת LDL בדם וכן חמצונו ושקיעתו בכלי הדם, כמו כן משפר את רמת ה HDL בדם.
תזונה עשירה בשמן זית עשויה לתרום למניעת סרטן בפרט במערכת עיכול עליונה ודרכי השתן.
שמן שומשום מופק מזרעי שומשום, טעמו מתוק ויש לו אנרגיה ניטראלית – לא מקרר ולא מחמם. נחשב למאזן אנרגטית של מיני מזונות. מקובל לשלבו במאכלים אסיאתיים, בעיקר בקולינריה אביבית/קייצית,
אציע מנה מרעננת וטעימה – סלט כרוב ותאנים:
כרוב סיני פרוס דק, מוקפץ בשמן שומשום.
לאחר מכן להקפיץ את התאנים בכף שמן שומשום.
להוסיף לכרוב. לפזר מעט בוטנים קלויים קלות וזילוף קל של דבש.
שמן השומשום וזרעי השומשום מומלצים ברפואה הסינית לטיפוח הטחול והקיבה.
ממליצה לשלב שמן שומשום לשיפור ספיגת המזון במעי – תופעה הנגרמת בדרך כלל בגלל תפקוד לוי של הקיבה.
מכיל 2% שומן רווי.
במחקר שנערך בשנת 2019 החוקרים מצאו ששמן שומשום יעיל לטיפול בדלקת מפרקים ניוונית בברך והטיפול באמצעות מריחתו על האזור הכואב מוביל לתוצאות כמו וולטרן וטיפול תרופתי.
שמן תירס מופק מתירס והוא נהוג בעיקר בארצות אמריקה הצפונית והדרומית.
13% שומן רווי
באופן כללי בנטורופתיה אין המלצה על התירס או שמן התירס כמזון התורם לבריאותנו.
שמן קוקוס
שמן קוקוס היה פתרון יעיל בזמן הצנע, בשנות החמישים של המאה הקודמת ויובא מתורכיה לישראל. בהעדרם של שמנים איכותיים ובגלל מחירו הגבוה של שמן הזית – מי שלא יכול היה לאפשר לעצמו שמן איכותי, עשה שימוש בשמן קוקוס. היום השמן נחשב פופולרי מאד בישראל ומחירו יקר. שמן קוקוס משמש למאכל ולטיפוח העור. השמן מופק מן הקוקוס הגדל בעיקר במזרח הרחוק והוא נחשב לשמן רווי. לכן בטמפרטורה הנמוכה מ 24 מעלות השמן הזה קופא.
86% שומן רווי.
מחצית מחומצות השומן בשמן קוקוס היא חומצה לאורית שמתפרקת בלימפה ולא ישירות בכבד ולכן לא ניתן ליחס לה השפעה מיטיבה על הלב וכלי הדם.
במסעדות ובתי אוכל כדוגמה שווארמיות, פאלפליות וכדומה שעושים שימוש חוזר בשמן הסויה כדי לחסוך בעלויות ולקצר תהליכי חימום וזמן עבודה . ממליצה להשקיע מחשבה נוספת לפי שניגשים לדוכן פאלפל .
שמן קנולה
השמן מיוצר מכרוב הלפת (לְפָתִית – Brassica napus) הגדל בעיקר בקנדה ויש בו יותר אומגה 3 משאר השמנים הצמחיים. רוב חומצות השומן שבו הן חד בלתי רווי. נקודת העישון שלו היא 205 מעלות (גבוה משמן הזית) ולכן הוא מומלץ לטיגון.
הבעיה: רוב רובו של שמן הקנולה הנמכר בישראל הוא שמן מזוקק. כלומר שמן שעבר תהליכים כימיים ש"ניקו" אותו מחומריו הטבעיים. לכן יש להקפיד לרכוש שמן קנולה בכבישה קרה – לא מזוכך.
שימו לב: המילה "זך" המופיעה על גבי בקבוקי שמן כוונתה – מזוכך. לכן חפשו את הביטוי: "לא מזוכך – בכבישה קרה".
7% שומן רווי
מחקר סקירה משנת 2020 מצא שיפור משמעותי בגורמי סיכון קרדיו-מטבוליים, בהשוואה לשמני מאכל אחרים, כתוצאה משימוש בשמן קנולה בתפריט היומי
בשמן דקלים יש 44% חומצה פלמיטית. יש מחקרים הקובעים שהחומצה הפלמיטית עלולה להוביל להגברצ סיכון לפגיעה לבבית.
הגישה שלי היא – כשיש ספק – אין ספק. רצוי לעשות שימוש בשמנים שאין לגביהם מחלוקות: שמן זית, שמן קנולה.
שמני בישום, ריפוי ותיבול
אסיים את המאמר בפסקה קטנה על אודות שמני בישום. אלו השמנים ששימשו בעבר העתיק וגם היום להמסת בשמים מצמחים ריחניים.
שמן מבושם נזכר בתהילים מה, ח – "שמן ששון". טכניקת ההכנה התבססה על השריית הצמח בתוך השמן. שמני ההשריה כללו: שמן זית, שמן שקדים, שמן קידה שעירה, שמן מורינגה רותמית ועוד. בתוך השמנים האלה הומסו בשמים המצויים בעלי כותרת של ורדים, פרחי יסמין, פרחי הדרים ועוד.
לעיון בהכנת השריות מצמחי מרפא וצמחי בושם ראו מאמרי כאן.
בנימה אישית אשתף שמידי שנה אני נוהגת להשרות עלי פיגם, עלי אזוב, פרחי לבנדר ופרחי יסמין בשמן זית – לפי ההנחיות שבמאמרי. לאחר 14 יום וסחיטה טובה של השמנים מתקבלים כמה בקבוקים של שמני בישום ומרפא איכותיים מאד. שמן האזוב משמש גם לתיבול תבשילים וטיבול סלטי ירקות טריים.
קריאטין מוכר בעיקר כספק אנרגיה לשרירים ותאי העצב. בדרך כלל מחצית מכמות הקריאטין מגיעה מן המזון והמחצית השניה מיוצרת בגוף, באמצעות 3 חומצות אמינו: ארגינין, גליצין ומתיונין.
תהליכי הסינתזה של הקריאטין מיוצרים בכבד ובכליה. השריר והשלד הם הצרכנים העיקריים שלו בגוף. לאחר מכן הוא מועבר דרך הדם ומזין את המח.
למה מודדים קריאטין?
מודדים קריאטין בבדיקות כימיה בשתן.
הבדיקות למדידת מצב הקריאטין בגוף נעשות כאשר יש חשש, בין היתר, לחסר בחומצות אמינו ארגינין וגליציין וחסר ב Creatine Transporter Deficiency (CTD) היכול להעיד על גורם גנטי למחסור בקריאטנין מוחי לעיתים בגלל חוסר בארגינין וגליצין.
מחסור בקריאטין מוחי עלול לפגוע באופן חמור בפעילות נוירולוגית, עיכוב בדיבור, עיכוב התפתחותי ופגיעה ביכולות שכליות.
איך מספקים קריאטין לגוף?
מספקים לגוף קריאטין באמצעות אספקת חומרי שלו, דהיינו חומצות האמינו מתיונין, גליצין וארגינין, כדי שתהיה באפשרותו לסנתז מהן את הקריאטין.
מן הבחינה הבריאותית קריאטנין אינו תוסף תזונה הכרחי הואיל וניתן לקבל אותו בכמות הרצויה מן המזון וכן הגוף מייצר אותו.
אציג כאן את המקורות התזונתיים של שלושת חומצות האמינו האלה.
מקורות תזונתיים למתיונין –
חומצה אמינית חיונית שאינן מיוצרות בגוף האדם ולכן חשוב לקבלן מן המזון ‒ מוצרי חלב, ביצים, בשר וגרעיני חמניות. מעט גם בקטניות (בעיקר סויה) וירקות.
חשוב לשים לב לשתי נקודות חשובות בקשר למתיונין:
הראשונה- מגנזיום נחוץ לניצול המתיונין על ידי הגוף.
השניה – מתיונין הוא מקור להומוציסטאין. רמה גבוהה של הומוציסטאין עלולה לייצר טרשת עורקים, לפגוע בזרימת הדם, ליצור תקיעות בזרימתו – והתקיעות תתבטא בכל יתר הרבדים של האדם גם התנהגותית, מחשבתית, רגשית ואנרגטית.
לכן, במידה ונוטלים מתיוני כתוסף לעידוד יצירת קריאטין על ידי הגוף, חשוב לשלב מגנזיום וגם ויטמין B6 החיוני לחילוף חומרים של חלבון ומסייע ביצור חומצת קיבה – החשובה בפרט לעיכול חלבון מן החי.
שילובי מזון נכונים:
מזונות המכילים חלבון מן החי, מגנזיום וויטמין B6, כדוגמה, דגים בשילוב שעועית ירוקה, סלט גזר וכרוב וכוסמת מבושלת עם עלי תרד.
מנה מוצלחת וטעימה: כרוב לבן ממולא – כאן בתמונה .
המתכון בספרי נטורופתיה במטבח ביחד עם עוד מתכונים קלים להכנה וטעימים עם חומצות אמינו מהחי והצומח.
ארגינין וגליצין הן חומצות אמינו חצי חיוניות – דהיינו נחשבות כהכרחיות אצל ילדים אבל פחות הכרחיות אצל מבוגרים
מקורות תזונתיים לארגינין:
שמרי בירה, אגוזים, זרעים ומוצרים מהחי.
המלצה למנה טעימה: עוגת אגוזי מלך.
מקורות תזונתיים לגליצין:
הגליצין מצוי בחלבון מן החי כדוגמה בשר, כבד, דגים עם אחוז שומן גבוה, ביצים. כמו כן ניתן לקבלו מן הצומח: קטניות, כרוב לבן, תרד, דלעת, קיווי ובננות.
המלצה למנה טעימה: דגים אפויים ולחם דלעת.
מתכונים בספר נטורופתיה במטבח.
הגוף צורך כמויות קטנות של קריאטין – כ 2 גרם ליום והן יכולות להגיע מן המזון הטבעי.
הימצאותן של שלושת חומצות האמינו האלה בגוף ‒ מתיונין, גליצין וארגינין ‒ חשובה לתהליכים הקשורים במערכת החיסון, חידוש רקמות, עידוד הפרשת הורמון הגדילה אשר מעודד שריפת שומנים תוך כדי בניית שריר, תהליכי פינוי רעלים ועוד.
קריאטין וספורט:
הסקרנות לגבי פעילות פיסיולוגית של הקריאטין עניינה ספורטאים בהקשר של בניית שריר ולכן פותחו תוספי מזון המשלבים ביחד עם הקריאטין גם חד סוכר מן הפירות כדוגמה סוכר ענבים, לשיפור ספיגת הקריאטין בגוף. עצם היות הקריאטין תוסף תזונה המותר לשימוש בקרב ספורטאים תחרותיים ואולימפיים, מעודד שימושים בו על ידי ספורטאים המעוניינים לבנות מסת שריר ולשפר ביצועים גופניים.
לקריאטין יש תקופת מחצית חיים קצרה יחסית (דהיינו הזמן שלוקח לריכוז התוסף בפלסמה להגיע למחצית הריכוז המקורי שלו) של פחות מ-3 שעות. לכן מומלץ לייצר תקופת העמסה, דהיינו לצרוך את התוסף אחת ל-3-6 שעות במהלך היממה. לאחר תקופת ההעמסה שנמשכת כשבוע-שבועיים, אין צורך להמשיך במינונים גבוהים. לאחר תקופת ההעמסה המינון של הקריאטין יהיה בממוצע 2-5 גרם ליום.
הזוית האינדיבידואלית חשובה כאן: לכל אדם נדרשת רמת קריאטין רצויה לגוף. כמות עודפת אמורה להיות מופרשת כפסולת במידה ומערכות הפינוי עובדות בצורה טובה.
קיימות אזהרות לשימוש בתוסף במצבי אסטמה. כמו כן אזהרה לפגיעה אפשרית בתפקוד כלייתי. אם כי חשוב לציין שיש עבודות המפריכות את העמדה הזאת.
לגישתי – בכל מה שקשור לבריאות: כשיש ספק – אין ספק.
לכן, ממליצה להימנע מנטילת קריאטין – וגם כל תוסף אחר – בטרם קיבלתם יעוץ מקצועי.
ההמלצה שלי לסלילת הדרך המאוזנת בהנהגת הבריאות – אמצו את התזונה הטבעית והמטבח הנטורופתי, גם לגבי הקריאטין.
