מאת: ד"ר מירה כהן שטרקמן, Ph.D.

ימי האביב מביאים עימם את הבשלת הזרעים של ילקוט הרועים –  Capcella Bursa Pastoris .

זהו צמח מרפא הנראה כמו צמח שוטה ואינו מושך תשומת לב רבה מבין מרבדי הצבע הפרחוניים של החורף והאביב, אבל יש בו תכונות ריפוי מופלאות וחשובות.
ילקוט הרועים שייך למשפחת המצליבים והיה מוכר כבר לפני מאות שנים כצמח מרפא אצל ההרבולוגים והמרפאים העממיים הן במזרח התיכון והן באירופה. מפאת חשיבותו הצמח זכה להכנס לפנתיאון הפרמקולוגיה האירופאית: הגרמנית והצרפתית. כלומר לאוסף של המונוגרפים הרשמיים של צמחי מרפא המאושרים לשימוש על ידי ההרבולוגים באירופה לאחר שעברו בחינה קלינית ארוכת שנים. ספרי הפרמקופיאה הראשונים נכתבו על ידי רופאי ימי הביניים, אבן סינא, אבו אלראיחאן אלבירוני, איבן זוהר, איבן אלבייתר ואחרים. בערבית הצמח נקרא: קיס אל רעי סננוי.

איך נראה ילקוט הרועים והיכן גדל?

ילקוט הרועים נראה כמו תעתיק פשוט של החרדל המצוי, אבל פרחיו אינם מפוארים וזוהרים כמו אלו של החרדל אלא צבעם לבן-ונילי והוא גדל לגובה של עד 50 ס"מ. הפרחים הקטנים גדלים באשכולות צפופות, חצי כדוריות. לילקוט הרועים יש פירות דמויי לב המזכירים את הילקוט הקטן שנהג לשאת הרועה בצאתו לדרך ומכאן שמו העממי. בזכות סגולות הריפוי הגניקולוגיות וצורת הלב של התרמיל, מכנים אותו גם "לבבות אם".

ילקוט הרועים גדל בצידי הדרכים, בשדות, בצידי בתים, בגדות נחלים. פריחתו מתחדשת במהלך כל החורף ועד שלהי האביב. ניתן למצוא אותו בפריחה שבמדרונות זכרון יעקב, הגולן, הכרמל, הרי יהודה, באזור השרון והשפלה. הצמח נפוץ גם ברחבי העולם אבל מקורותיו באגן הים התיכון.

מה הטעם?

טעמו מתוק ויבש ומזכיר מעט את הטעם של החרדל מאחר והוא מכיל שמן חרדל.

הבדווים נוהגים להוסיפו לסלטים להשבחת הטעם.

כמו כן הצמח מכיל כולין ואצטילכולין ולכן מרגיע את מערכת העצבים.

"הצמח של הדולות"-

מקצוע של תומכת לידה ("דולה") זוכה להתחדשות בשנים האחרונות. נשים מבינות שערכה של העזרה הנשית-מקצועית בחדר הלידה לא יסולא בפז וזאת מבלי לפגוע מחשיבותם של הרופאים והמיכשור מציל-חיים של חדר לידה.
דולות מקצועיות לומדות גם רזי צמחי מרפא "גניקולוגיים", וביניהם ילקוט הרועים.

עושים שימוש בחלקים העיליים של הצמח לזרוז צירים ולאחר מכן להקלה על הדמם הבתר לידתי ולסיוע לפליטת שלייה. כמובן שלכל אלו יש פתרונות פרמקולוגיים מודרניים אבל שימוש בצמח מרפא בתהליכי לידה מביא את הטבע לחדר הלידה ומזכיר לנשמה הנשית את שייכותה לאמא אדמה ואת יכולתה הטבעית לעבור תהליך של לידה, שהוא תהליך המערב יצירה והתחדשות הכרוכים בשינויים פיסיים, רוחניים ונפשיים משמעותיים.
ראוי לשים לב שבגלל התכונות הממריצות שלו אין ליטול את הצמח בתקופת הריון כי הוא גורם להתכווצויות רחם. מצד שני, במצבים של וסת כבדה כדאי לשתות חליטה חזקה שלו, פעמיים שלו ביום.

עזרה ראשונה בטיולי שטח

אוהבי טיולי שטח, בין כאלו שהולכים בשבילי הארץ ובין כאלו שאוהבים טיולי אופניים אתגריים או פעילות אתגרית אחרת בשטח, מועדים לפציעות קלות או מורכבות. אלו יכולים להעזר בתכונות המרפא המופלאות של ילקוט הרועים לעצירת דמם. הצמח מכיל טאנינים ולכן ניתן לעשות בו שימוש יעיל כנגד פציעות. פשוט נוטלים צמח טרי המצוי בשטח, ממוללים באצבעות הידיים כדי להפעיל את החומרים הפעילים שבו ומניחים על הפצעים כעזרה ראשונה.

טחורים ופציעות

הרפואה הטבעית והנטורפתיה עושים שימוש בצמח לטיפול בשתי מערכות חשובות של הגוף: מערכת כלי דם ומערכת השתן. חליטה של הצמח הטרי בים חמים יכולה לסייע לכאבים ברגליים הנובעים ממאמץ מיוחד של עמידה ממושכת או הליכה ממושכת, התכווצויות שרירים בלילה ואפילו טחורים.
כדי להמנע מניתוח להוצאת טחורים אפשר פשוט לגרום להתכווצות הטחורים על ידי הנחת צמח טרי קצוץ על הטחור. הצמח מכווץ את נימי הדם ומחזיר את הטחור למקומו, בתוך פי הטבעת.
כמו כן הצמח משמש ברפואה הטבעית כמאזן לחץ דם ומרגיע לחץ בחזה ופלפיטציות.
שתיית חליטה או מיצוי של הצמח מסייעת לעצירת דימומים פנימיים הנובעים מדלקות או כיבים, למשל לטיפול באולקוס או דלקת מדממת במעי או במערכת השתן.

הכנת חליטה של ילקוט הרועים:

250 מ"ל מים רתוחים
כפית עד שתיים מהצמח המיובש או כף- שתי כפות צמח טרי מרוסק
לשתות ספל חליטה – פעמיים שלוש ביום.

בבריאות טובה

שלכם

ד"ר מירה כהן שטרקמן