קינמון
צמח מרפא מחמם לימי החורף. (פורסם בירחון "חיים אחרים" גליון 2/2010)
החורף הישראלי מגיע ביחד עם הקינמון, הסיידר החם ותבשילי קדירה ריחניים. לקינמון יש איכות פיקנטית, חריפה, מתוקה וחמה מאד וריחו נישא למרחק.
הקינמון הוא עץ ירוק עד, בגובה של כ 15-20 מ' והוא נפוץ בדרום מזרח אסיה ובדרום אמריקה. ארץ היצוא העיקרית של הקינמון היא ציילון. במשנה הקינמון נמנה עם עשר סיממני הקטורת למקדש. השתמשו בו להכנת "שמן משחת קדש" (שמות ל') בו היו מושחים את כלי המקדש ואת הכהן הגדול. בתלמוד במסכת שבת כג' נאמר על הקנמון: "עצי ירושלים של קינמון היו, ובשעה שהיו מסיקין בהן, ריחן נדף בכל ארץ ישראל, ומשחרבה ירושלים, נגנזו".
כיום עושים שימוש בקליפת העץ Cinamonum zaylanicum. אלו הם "מקלות הקינמון". המקלות נוצרים מייבוש קליפות הענפים הצעירים. כתוצאה מהייבוש הקליפות מסתלסלות ומקבלות צורה של מקל. הצמח נמכר גם כאבקה או כתמצית שמן ארומתי. מומלץ להחזיקו במקום חשוך, קריר ויבש כדי לשמר את האיכויות הארומתיות המיוחדות שלו.

שמן הקינמון מופק מהעלים והענפים הצעירים והוא נחשב רעיל למאכל. תכונתו הממריצה מעלה לחץ דם ומגרה את הרחם ולכן אינו מתאים לנשים הרות. עם זאת הוא יתאים לבעלי לחץ דם נמוך, אנשים שתמיד קר להם, שסובלים מכפות ידיים אדמומיות מקור וכפות רגליים "קפואות" גם כשהן עטופות בגרביים מחממות. הקור אצלם הוא פנימי. הקינמון ירחיק את הקור ויניע את הדם אל הפריפריה, כך שחומרים מזינים יסעו אל הגפיים וקצוות הראש. במקרים של קור ברחם, שמתבטאים בכאבי וסת, אל וסת או אחור בוסת- מומלץ להסתייע בקינמון לחימום האזור.

הקנמון הוא חלק מהרפואה הטבעית כחשב לצמח מרפא ומבשם כבר מהתקופה העתיקה, אבל השימוש בו צריך להיות בזהירות רבה. מאחר והוא ממריץ את מערכת החיסון, הוא מצויין לחורף אבל אינו מתאים לשימוש לחולי סרטן. העוצמה המחממת שבו אינה מתאימה לתינוקות. אבל אפשר להוסיפו בכמות מזערית לדייסת שיבולת שועל, ביחד עם סוכר חום דמררה כדי להביא להזעה והרגעה ולהוציא מהגוף קור או רוח.
השמן הארומתי מחמם מאד, אנטי דלקתי ומסלק לחות, קור ורוח מהברכיים והגב התחתון. מי שסובל מכאבי ברכיים או גב תחתון יודע שהכאב צף בלילה ומפריע לשינה. מריחת התערובת באזור הברכיים והגב התחתון תסייע לשינה טובה, הרגשת נינוחות ואף הפגת הכאב.

שמן עיסוי לכאבי ברכיים וגב תחתון:
75 מ"ל שמן זית
25 מ"ל שמן נבט חיטה
25 טיפות שמן ארומתי לבנדר
5 טיפות שמן ארומתי מיורן
7 טיפות שמן ארומתי מנתה
10 טיפות שמן ארומתי גרניום
2 טיפות שמן ארומתי קנמון
1 טיפה שמן ארומתי פלפל חריף
למרוח היטב באזור הברכיים והגב התחתון, לפני השינה. מאחר והשמן מחמם מאד, ממריץ ומעורר את מערכת החיסון הוא לא מתאים לתינוקות, ילדים, נשים בהריון ומצבי סרטן.
עיסוי האגן התחתון יסייע גם להפגת קרירות מינית, אין אונות וחוסר חשק מיני.
הריח המתוק של הקינמון מנחם, עוטף ומחבק והוא מתאים מצד אחד לאוהבים ומצד שני למצבי הדכדוך והמלנכוליה החורפיים . מומלץ לשלבו עם פחמימות מורכבות כגון קמח מלא, שיבולת שועל וגריסים. ניחוח הקנמון מעורר תאבון וטעמו החם משרה רגיעה והרגשת אהבה והוא מתאים מאד לטיפול במצבי חוסר תאבון ואף לאנורקסיה. אפשר להוסיף את הקנמון לדייסת שיבולת שועל או לתבשיל מתקתק של גריסי פנינה. הקנמון מאזן את רמות הסוכר בדם וכך ליד מאכל טעים מרוויחים תכונה רפואית טובה נוספת.

עוגת קינמון חורפית:
1 כוס קמח מחטה מלאה
3/4 כוס קמח שיפון מלא
1 כפית סודה לשתייה
1 כפית גדושה אבקת קינמון
1 כוס מיץ תפוזים
1 כוס גזר מגורד דק
1/2 כוס אגוזי מלך קצוצים
3/4 כוס סוכר חום דמררה או אבקת סטיביה בכמות מקבילה
2 ביצים
1/2 כוס שמן קנולה בכבישה קרה.
2 תפוחי עץ חמצמצים, קלופים ופרוסים.
אופן הכנה: להניח את תפוחי העץ הפרוסים ב 2 כפות סוכר דמררה למשך 15 דקות. בינתיים, לערבב בקערה אחת את החומרים היבשים, לערבב בקערה שניה את החומרים הרטובים ולערבב הכל יחד. להניח את התערובת בתבנית אפיה משומנת במעט שמן קנולה כבישה קרה. לטעת בתוך בהתערובת, במעגלים, את פרוסות תפוח העץ עם הסוכר.
לציפוי: קליפת תפוז מגוררת, 50 גר' שוקולד מריר מרוסק, 1 כף קוקוס. לערבב חומרי הציפוי ולפזר מעל התערובת. לאפות בחום בינוני במשך כ 45 דקות.

ניסויים קליניים הראו שלקנמון יש יכולת להוריד רמות סוכר בדם אצל חולי סוכרת מסוג 2 . לאחר 40 ימי טיפול היתה ירידה ברמת הגלוקוז בדם לאחר צום בשעור 18-29 אחוז. שילוב הקנמון עם פחמימות מורכבות ואגוזי מלך מוריד את רמות הגלוקוז בדם וכן את רמות הכולסטרול והטריגליצרידים. לשיפור איזון הגלוקוז בדם מומלץ להחליף את הסוכר באבקת סטיביה.
הקנמון מטפל בבעיות הקשורות להתקררויות בבטן כגון שלשול, תולעים, עצלנות של המעיים, כאבי בטן, גאזים, בחילות וכן לטיפול בהליקובקטר פילורי(Hlicobacter pylori ). בניסוי מעבדה הוכח כי לתמצית מתילן כלורידית של הצמח יכולת לעכב התרבות החיידק בתנאי מעבדה. מרתיחים מקל בכוס מים , בסיר מכוסה למשך 20 דקות ושותים את המרתח עם כפית דבש.
לא מומלץ לתבל מזון בכמויות גדולות של קינמון כי עוצמתו עלולה לגרום לבעיות נשימה והרחבת כלי דם.
בזכות האיכות המבשמת של הקנמון, הנשים בעת העתיקה נהגו לנעוץ אותו בין שיניהן כדי להפיג ריח רע ומחלות. כיום מומלץ להכין מרתח טעים ולהמתיקו בדבש או סטיביה.
תה להפגת ריח רע מהפה :
1 מקל קנמון
3 מקלות קטנים של ציפורן
2 כוסות מים
לבשל באש קטנה בסיר סגור במשך 20 דקות. להניח לצנן ולשתות.
אבל שימו לב ששימוש קבוע בקמנון עלול לגרום לךדלקות פה, צרבת ואלרגיה. לכן השתמשו בו במשורה.

שיהיה בבריאות טובה ובהנאה,
שלכם, מירה כהן שטרקמן