פשתה וזרעי פשתן

ד"ר מירה כהן שטרקמן  .Ph.D

החיבור ההוליסטי בין האדם לצמחים בא לידי ביטוי כבר בתנ"ך: "כי האדם עץ השדה" (דברים כ י"ט)- העץ כראי לאדם. הרבה מחגי ישראל קשורים קשר הדוק לטבע. חג הפסח נחגג לזכר יציאת מצריים והכניסה של העם לארצו לאחר נדידה ארוכת שנים. הכניסה ל"ארץ זבת חלב ודבש" מבטאת גם את שיבתו של העם אל הטבע. פרשיות יציאת מצרים נקראות בתקופת ט"ו בשבט- "ראש השנה לאילן" ומדגישות את הזיקה ההדוקה בין האדם והטבע
הפשתה  היא אחד הצמחים המראים את הקשר הנהדר בין האדם לטבע. האדם תרבת את הפשתה למזון, רפואה, מלבוש ואסתטיקה והכל מבלי לפגוע בסביבה ומתוך מחשבה נבונה והוליסטית.
מבדילים בין הפשתה התרבותית לבין הסוגים הגדלים בר. פרחי הפשתה הגדלה בר צהובים ויש לה כמה סוגים: פשתה שעירה, פשתה אשונה, פשתה צרת עלים ועוד. כאן אנחנו נתייחס לפשתה התרבותית ובשמה הבוטני: Linum usitatissimum הפורחת בשיא האביב – חודש אפריל- בצבע כחלחל יפהפה.
הפשתה התרבותית מוכרת לפני 5000 שנה ויותר. עפ"י אזכורים בתנ"ך: מנחתו של קין היתה מזרעי פשתן, בגדי הכהן בבית המקדש היו מפשתן והחבלים בהם אסרו את שמשון היו מפשתן. רחב הזונה החביאה את המרגלים ששלח יהושע לתור את הארץ בפשתי העץ (פשתה גולמית).
בעבר רוב הבדים היו עשויים מפשתן וחלקם היו דקים ומהודרים. היום נעשה שימוש רב בבדים סינטטיים ובגדי פשתן נחשבים ל"טבעיים" הן במראה והן באיכות. בגדי פשתן לבנים נחשבים חגיגיים ולובשים אותם בחגים ובשבתות.

החלק של הצמח שנמצא בשימוש ברפואה הטבעית הם הזרעים, ובשמם הפופולרי: "זרעי פשתן". בערבית הם נקראים :"ביזר כיטן" כתרופה לריפוי פצעים. משרים את הזרעים בחלב ומורחים על תחבושת. אפשר גם לרסק את הזרעים ולמרוח על אספלנית ולהניח על פרונקלים, מורסות וכיבים.
הזרעים נמכרים בצורה חופשית במרכולים וללא כל אזהרה, כמזון מזין, כשומנים "טובים" וכסיבים. עם זאת מומלץ מאד, בטרם השימוש, להוועץ עם מומחה לתזונה טבעית או צמחי מרפא בפרט במצבי סרטן, עצירות ודלקות מעי. כדאי לדעת שהזרעים מכילים כמות קטנטנה של חומצה פרוסית שעלולה בכמויות גבוהות להיות רעילה. לכן כדאי להקפיד על שימוש בכמויות המומלצות.
בכל מקרה חשוב להרבות בשתייה ביחד עם השימוש בזרעי פשתן ולטחון אותם בסמוך לשימוש כדי למנוע חימצון של שמן המופק מהם.

לזרעי צמח הפשתה שימושים רפואיים רבים ולא נוכל במאמרנו הקצר לסקור את כולם אבל נשים לב לשימושים חשובים.

הזרעים הבשלים משמשים כמזון מכייח ומרפה ולכן יהיו טובים למערכת העיכול ומערכת הנשימה.

תה מכייח ומרפה מזרעי פשתן:

להשרות 2 כפות זרעי פשתן בכוס מים רותחים במשך שעתיים. מומלץ לכסות בצלוחית. לשתות . אפשר להמתיק בעלי סטיביה.
לאחר שתיית המרתח חשוב לשתות עוד 2 כוסות מים כדי לשפר פעילותם של החומרים הפעילים שהופרשו מזרעי הפשתן למים.

המרתח יהיה טוב למצבי הצטננות ושיעול קשה וממושך וכן למצבי עצירות, שלשול, כיב קיבה ושיפור פעילות מערכת העיכול. תכונת הזרעים מתוקה ולחה אבל הטעם לא ממש מתוק. אפשר להמתיק בעלי סטיבייה טריים או יבשים או בכפית דבש.

עצירות:

פעולה תקינה של מערכת העיכול היא הכרחית לשמירה על הומיאוסטזיס. העדר פינוי יומיומי גורם לצבירת רעלים בגוף ולמחלות. לכן חשוב מאד למנוע מצבי עצירות ע"י שתייה מרובה של נוזלים טבעיים ואכילת מזון בריא.
לטיפול בעצירות מומלץ ללעוס היטב 2-3 כפות של זרעי פשתן (לא טחונים) ולשתות 1-2 כוסות מים חמימים מיד לאחר מכן. הזרעים מכילים כמות טובה של סיבים תזונתיים, המייצרים נפח שמשפיע על תנועת המזון במערכת העיכול ופועלים כמברשת לדפנות צינורות העיכול. אבל, במצבים של דלקות במערכת העיכול או כיבים, מומלץ להמנע מלעיסת הזרעים מאחר וריכוז סיבים תזונתיים עלול לפצוע את דפנות צינורות העיכול ולהזיק. במצבים אלו כדאי לשתות את המרתח שיש בו גם אלמנטים אנטידלקתיים. אגב, הלעיסה יכולה להיות תרגיל טוב לשחרור סטרס שאצור בלסתות ושפעול מערכת העיכול.

מקור לחומצות שומן חיוניות:

הגוף זקוק לשומנים "טובים" כדי לתפקד בצורה יעילה בכל מערכותיו. את חומצות שומן החיוניות הגוף אינו יכול ליצר בעצמו. זרעי פשתן הם מקור תזונתי מצויין לחומצות שומן חיוניות המסייעות למניעת הצטברות שומנים ברקמות והורדת רמת הכולסטרול בדם. השמן שבזרעים מכיל חומצה ציסלינולאית וחומצה אלפאלינולנית, ויטמינים מסוג E ,D, A , מינרלים וחומצות אמינו. ניתן להשיגו בבקבוק או באמצעות טחינת הזרעים במטחנת תבלינים ביתית. מאחר והשמן מתקלקל במהירות, מומלץ לסיים את השימוש כ 8 שבועות מעת פתיחת הבקבוק.

שימוש בזרעי פשתן טחונים יכול לסייע גם לזירוז פעילות מחזור חודשי והרביית חלב אם.

בבריאות שלמה

ד"ר מירה כהן שטרקמן