הטיפול הטבעי במיגרנה – לרפא את המיגרנה

מאת: ד"ר מירה כהן שטרקמן Ph.D.

שכיחות התופעה של כאבי ראש מיגרנוטיים גבוהה בכעשרה אחוז יותר אצל נשים מאשר אצל גברים ושיא השכיחות מגיע בגילאים צעירים של 20-35. בד"כ מיגרנות וכאבי ראש מגיעים אצל הדאגנים, Tipe A , אלו שסוחבים את כל העולם בראש ועל הכתפיים, שסולדים משליטה חיצונית ומתנגדים לזרימה הטבעית של החיים. כמובן שתבניות ההתנהגות לעיתים נרכשות בילדות, במסגרת המשפחה וזה "מדבק". יש גם את הגישה של גנטיקה של מיגרנות.

לא אכנס כאן לסיבות למיגרנה מכיוון שהסיבות הן אישיות וכל מקרה לגופו.

מה קורה בהתקף מיגרנה?

המיגרנה מלווה בד"כ בסחרחורות, כאב הולם בצד אחד של הראש שבד"כ מקרין גם לצד השני, בחילה והקאה, ערפול הראייה, רגישות לאור והרגשה כללית של "תעזבו אותי אני רוצה לרדת…". אח"כ באה ההסתגרות .

תחושות מקדימות להתקף מיגרנוטי כוללות ערפול בראיה, נקודות מול העיניים, עייפות, הפרעות בחשיבה, חרדה, תחושת קהות או דקרוד בצד אחד של הגוף.

לעיתים מופיעים רק חלק מהסימפטומים הנ"ל.

התקף מיגרנה מופעל באמצעות מספר מנגנונים פיסיים: עלייה ברמות אדרנלין, שחרור סרטונין מטסיות הדם, הצטברות טסיות דם בעורקי קרום המוח, היצרות כלי הדם וירידה באספקת דם למוח.

כל זה מביא לשלב הכאב- התרחבות כלי דם, שחרור חומר P (מתווך עיצבי לעורקים) ושחרור מתווכי דלקת מתאי פיטום והגברת חדירות כלי הדם.

והראש מתפוצץ!!! הכאב ממלא את כל ההווייה ואי אפשר לברוח ממנו. גם החדר החשוך לא מבריח את הסבל. התרופות אינן מרפאות את המיגרנה. לעיתים הן מצליחות להקל על הסימפטומים הקשים של ההתקף המיגרנוטי.

בד"כ מי שסובל ממיגרנה מושבת. ההשבתה גורמת למתח נוסף שמוביל להתקף הבא. מעין סחרחרת של סחרחורות וכאבים.

מה עושים עם זה? האם אפשר לשחרר את המיגרנה? האם אפשר להרפא?

הגישה הנטורופתית רואה במיגרנה סימפטום לחוסר איזון אצל האדם והיא נותנת מענה בשתי קטגוריות:

• מניעת התקפי מיגרנה
• טיפול בזמן התקף מיגרנה או בזמן כאבי ראש חזקים.

מנסיוני הקליני, אפשר לרפא את המיגרנה. אני קוראת לזה "שחרור המיגרנה".

לגישתי, כדי לשחרר את המיגרנה הגישה הטיפולית הנכונה היא הגישה ההוליסטית – ראייה כוללת של:

• גוף
• נפש
• מחשבה
• אנרגיה
• רגש

התכנית הטיפולית הנהוגה בקליניקה שלי מתייחסת אל כל הרבדים הנ"ל אצל האדם- בראייה הוליסטית.

הטיפול הנטורופתי מתחיל באבחון טבעי המתבסס על קריאה באברים סומטיים, דהיינו אברים שבהם משתקף האדם, על אבריו, רגשותיו, גישתו לחיים ועוד ועוד. כדוגמה: כתבתי על כך במאמרי על אירידולוגיה.

כנטורופתית בחרתי להתמחות בקריאה באיריס העין (אירידולוגיה), קריאה בכף הרגל(רפלקסולוגיה) ובחינה של המארג האנרגטי. לכן במאמרי זה אתרכז באלו.

הנטורופתיה מתרכזת בראש ובראשונה במניעת התקפי מיגרנה.

הכלים הטיפוליים למניעת מיגרנה וכאבי ראש הינם משולבים:

1. תזונה נכונה: מזון טבעי ולא מעובד, שתייה מספקת של נוזלים טבעיים: מים, מיצים טריים, מזון מלא, שמנים בכבישה קרה, שמנים טבעיים מאגוזים וזרעים. מומלץ להמנע ממזונות המכווצים את כלי הדם: קפה, אלכוהול, שוקולד, יין אדום וממזונות המכילים טיראמין כגון גבינה צהובה, תפוחי עץ, אבוקדו, בננות, אגוזים, מזונות ממכילים מונסודיום גלוטמאט

2. צמחי מרפא מרגיעים, מרחיבי כלי דם, אנטי דלקתיים, משפרי זרימת דם,מקטיני כאבי ראש ומשפעלי הכבד.
3. איזון אנרגטי באמצעות הילינג, רפלקסולוגיה, אבני מרפא (קריסטלים), פרחי באך.
4. תרגול תרפיות הרגעה: מדיטציה, יוגה, דמיון מודרך, ציורי מנדלה
5. פעילות גופנית מתונה- הליכה קלה וקצרה (למניעת שחרור סרטונין הגורם לכאב)
6. תרגול חשיבה המחזקת אהבה עצמית, שחרור שליטה ואמונה ביכולת היקום לספק את הצרכים האישיים.

לעורר את הרופא הפנימי:
הכלים הנ"ל מעוררים את הרופא הפנימי של האדם. בהתאם לאבחון הטבעי מותאמת תכנית אישית להבראה ולמניעת התקפי מיגרנות וכאבי ראש.
שחרור המיגרנה אפשרי כעובדה מוכחת.

הטיפול בזמן כאב הרבה יותר מורכב. הראש מתפוצץ והכל חשוך כי הרופא הפנימי נרדם.

במצבים כאלו נעשה שימוש בצמחי מרפא אחרים המשולבים תערובת שמנים אתריים להרגעה, שיכוך הכאב, קרור, הפגת לחץ נפשי וטיפול בקיבה עצבנית והמסייעים לשינה.
כמו כן שימוש בהידרותרפיה וקומפרסים .
כשאדם נמצא בתוך הכאב המיגרנוטי מאד קשה להביאו לטפל בעצמו. גם התרופות הקונבנציונאליות לא ממש מעלימות את הכאב. בד"כ הכאב מביא לסגירות, המנעות מאנשים ומפעילות כלשהי, הסתגרות בחדר חשוך- עד יעבור הזעם.

מומלץ להגיע לטיפול נטורופתי מייד לאחר שוך הסערה וזאת כדי למנוע את ההתקף הבא.
המיוחד בתכנית האישית שאני מציעה הוא הפשטות שלה וההתאמה האישית למצב הספציפי בעת שהאדם מחליט לטפל בעצמו.

הריפוי ממיגרנה הוא תהליך שהאדם עובר עם עצמו. תהליך ההבראה יכול להמשך על פני 3-6 חודשים ולעיתים גם שנה. הכל בהתאם לנסיבותיו האישיות של האדם. אבל עדיין לא נתקלתי במקרה בו האדם רוצה באמת לשחרר את המיגרנה והיא אינה פורחת לדרכה.

מאחלת לכולם בריאות טובה
באהבה

ד"ר מירה כהן שטרקמן