אתרוג – Citrus medica– מזון ומרפא
מאת: ד״ר מירה כהן שטרקמן Ph.D.
מצווה בחג סוכות ליטול את האתרוג, כחלק מארבעת המינים בהם גם הלולב, ההדס והערבה.
"וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים" (ויקרא, כג', מ').
לשם קיום מצוות נטילת ארבעת המינים יש להקפיד בזיהוי נכון, שלמות האתרוג, גודלו והדרו. לשמירה על האתרוג מניחים אותו בקופסה ויש המהדרים ומניחים את האתרוג בקופסה עשויה מתכת יקרה, בדרך כלל כסף. זכור לי שסבי, יעקב (ג'אקו) טורס ז"ל, נהג לשמור על האתרוג בכלי כסף שהובא משלוניקי בשנות השלושים של המאה הקודמת ושימש אך ורק בחג הסוכות לשמירה על איכות האתרוג.
לא מצאתי שימושים דתיים באתרוג בדתות אחות ויתכן ויש שימושים כאלה. במאמר הזה ארצה להציג שימושים רפואיים מהתקופה העתיקה וכן שימושים שנבדקו על ידי המדע המודרני.
רפואת התקופה העתיקה וימי הביניים
אפרים לב, חוקר חומרי מרפא מן הטבע בארץ ישראל וסביבותיה (מן המאה השביעית ועד המאה ה 18), מציג סקירה מקיפה אודות האתרוג ואביא כמה דברים מסקירתו:
במסורת היהודית האתרוג מוזכר כ"פרי עץ הדר" ומשערים שהגיע לאזורנו לפני כ 2400 שנה, עם כיבושי אלכסנדר מוקדון (אלכסנדר הגדול).
פדניוס דיוסקורידס (רופא, פרמקולוג ובוטניקאי מיוון, 40עד 90 לספירה, מחבר חמשת הכרכים על עניינים רפואיים)- סימן את האתרוג כתרופה לבעיות בקיבה. להלן תקראו שהמחקר המודרני מאשש את ההתוויה הרפואית הזאת של האתרוג.
אסף הרופא, (רופא יהודי מחבר ספר הרפואה הקדום ביותר – ספר אסף – ספר רפואות) סימן את חלקי האתרוג באופן הבא:
קליפת האתרוג – מחממת את הגוף
ציפת פרי האתרוג – מקררת את הגוף
מיץ האתרוז- מפיג גזים ומרגיע עוויתות
הזרעים – מועילים למחלת כליות
שמן קליפת האתרוג- מרפא כאבי אוזניים
הרמב"ם התייחס אל האתרוג כתרופה רב תכליתית, קלה ובטוחה, המחזקת את הגוף, הלב והחושים. האתרוג מעכב הזדקנות, נוגד בחילה, מועיל נגד נכישות נחשים ועקיצות בעלי חיים ארסיים, משפר כח גברא ומבשם את ריח הפה.
ברפואה הערבית של ימי הביניים ציינו הרופאים את האתרוג כמחזק קיבה, מגביר תאבון, מונע צימאון, עוצר שלשול והקאות, מחזק לב ומוריד חום.
בנטורופתיה עושים שימוש טיפולי בידע הרפואי הקדום הזה, כאשר נמצא שיש בו תמיכה של המחקר המודרני.
חגיגה בטעם לאדינו לשולחן חג סוכות:
האתרוג הוא גם מזון ונהוג להתקין ממנו מרקחות טעימות. בסין וטאיוואן מכינים ממתקים מן הזן הידוע בשם אתרוג האצבע.
אציג כאן מתכון הנוהג אצל היהודים הספרדים, דוברי הלאדינו בליוורנו (איטליה). המתכון נמסר על ידי לאה רוקה למתילדה כהן סראנו (1939 – 2024) ומופיע בספרה של כהן סראנו – לבשל בטעם לאדינו (ירושלים, 2010)בע' 281.
קונפיטורת אתרוג לחג סוכות
חומרים:
1 אתרוג חתוך לפרוסות דקות
מים קרים
1 ק"ג סוכר
מיץ מלימון אחד
אופן הכנה:
מכסים את פרוסות האתרוג במים קרים ומניחים ל 24 שעות.
מחליפים את המים ומבשלים את פרוסות האתרוג במשך שעה.
שוב מחליפים את המים ומוסיפים את הסוכר. מבשלים על אש נמוכה עד שהפרוסות הופכות שקופות. מסירים מן האש, מוסיפים לימון , בוחשים הטב, מסננים ומאחסנים בצנצנת זכוכית.
ההמלצה שלי ביחס למתכון:
להפחית את כמות הסוכר למחצית ( רק 1/2 ק"ג) והתוצאה טעימה ומתוקה מאד.
המדע המודרני – כמה עובדות מדעיות התומכות במסקנות הרופאים מהתקופה העתיקה:
- הרכב שמן אתרי של קליפת פרי האתרוג נמצא כנוגד חימצון יעיל , אם כי בתשומת לב לשלבי הבשלת הפרי. הכמות הגבוהה ביותר של לימונן ‒ המרכיב העיקרי בקליפת פירות הדר ‒ נמצאה בשלב הירוק של הפרי. פעילות נוגדת חמצון הגבוהה ביותר נמצאה בשלב הרביעי של הבשלת הפרי- כאשר הפרי ממש בשל. https://www.tandfonline.com/doi/full/10.1080/09603123.2022.2084514
- אתרוג האצבע המוכר בשימוש ברפואה הסינית נמצא יעיל בהגנה על רירית הקיבה
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC10296869
לסיכום המאמר, ראינו שהאתרוג משמש לטקסים דתיים ביהדות, מזון חגיגי – ממתקים ומרקחות וכן כמרפא ותרופה טבעית למגוון רחב של מצבים רפואיים, תוך שימוש נפרד בכל אחד מחלקי הפרי.
בדרך הנטורופתיה אנחנו עוקבים אחר קביעתו של מי שנחשב לאבי הרפואה היפוקרסט: הטבע מרפא: Vis Medicatrix Naturae
לתיאום פגישה טיפולית עם ד״ר מירה כהן שטרקמן
בהנאה בדרך הבריאות
ד"ר מירה כהן שטרקמן