הזן של הבריאות: איך למצוא איזון בעולם של קיצוניות
מאת: ד"ר מירה כהן שטרקמן .Ph.D
רגע של "חטא" בצ'לסי
אפתח בנימה אישית. הקרובים אליי אוהבים לצלם אותי ברגעים "לא נכונים" כביכול, ודאי עבור מי שמייצגת את עולם התזונה הנטורופתית.
התמונות הללו צולמו בבית קפה קטן בצ'לסי, לונדון. כשנכנסים לשם, התחושה היא של כניסה לבונבוניירה: עוגות נהדרות, ניחוח של תה אנגלי מזמין ועיצוב שמרחיב את הלב. בחרתי עוגה ותה והתיישבתי, מבלי לשים לב שהמצלמה כבר יצאה לפעולה. אולי "נתפסתי על חם", אבל האמת היא שבאותו רגע – תפסתי רגע של כייף עם עצמי.
כן, זו אני בתמונה. וכן, זו עוגת קרם משובחת ובמרכיביה יש כל מה שנטורופתית "לא אמורה" לאכול. אבל התמונה הזו היא השיעור הכי נטורופתי שיכולתי להעביר על בריאות, כי באותו רגע בלונדון, הייתי ברגע נכון.
הפרדוקס של הזן: אין נכון, אך נכון הוא נכון
כדי להבין את הרגע הזה, אני רוצה להיעזר בהנחיה של מורה הזן הקוריאני, סונג סאהן סונים:
"אין נכון ואין לא נכון; אבל נכון הוא נכון ולא נכון הוא לא נכון."
כולנו אוהבים לומר "אין נכון ואין לא נכון" כשאנחנו רוצים להפגין פתיחות. בעולם המודרני, אנחנו מקדשים את הנרטיב האישי – "האמת שלך" מול "האמת שלי". אבל אז מגיע המשכו של המשפט וטורף את הקלפים: "אבל נכון הוא נכון".
המשפט הזה מציע לנו שלושה שלבים קריטיים לאורח החיים שלנו:
- השחרור מהשיפוטיות: "אין נכון ואין לא נכון" משחרר אותנו מהצורך לשפוט כל דבר בשחור ולבן. זהו מרחב של חמלה וקבלת הקצב האישי.
- המפגש עם הקרקע: "אבל נכון הוא נכון" הוא הרגע שבו הפילוסופיה פוגשת את הפיזיקה. כשאנחנו בונים גשר, יש "נכון" הנדסי – אם נטעה בחישוב, הגשר יקרוס. המציאות האובייקטיבית אינה זקוקה לאישור של הדעה שלנו.
- הדיוק שבפעולה: החוכמה היא לחיות בתוך המתח הזה. לא להיות תקועים בדוגמות נוקשות, אך לפעול בדיוק מקסימלי בכל רגע ורגע. עניין של תרגול הנהגת הבריאות.
נטורופתיה וזן: בין אינדיבידואליות לחוקי הטבע
בקליניקה בנטורופתית שלי אני פוגשת שני קטבים: המטופלים שחיים בסטרס מתמיד סביב "דיוק אולטימטיבי", ואלו שמרגישים אבודים מרוב תיאוריות סותרות ומוותרים מראש.
חכמת הזן מציעה גשר:
1. השחרור מהנוקשות: "אין נכון ואין לא נכון"
בעידן המידע אנחנו מופצצים בשיטות: קטו, טבעונות, צום לסירוגין. חכמת הזן מלמדת שברמה המוחלטת – אין אמת אחת. בנטורופתיה אנו קוראים לזה אינדיבידואליות ביו-כימית. מה שמרפא אדם אחד עלול להכביד על אחר. כשהאשמה מתפוגגת, הגמישות המחשבתית הזו מחזקת את מערכת החיסון.
2. הכבוד לחוקי הפיזיולוגיה: "אבל נכון הוא נכון"
אחרי שהשתחררנו מהפנטיות, אסור לנו ליפול לאדישות. לגוף שלנו יש חוקים, והביולוגיה אינה דמוקרטית. איננו יכולים לומר "הכל סובייקטיבי" בזמן שאנו מתעלמים מחוקי הטבע:
- החוק המטבולי: עודף סוכר יגרום תמיד להפרשת אינסולין ועומס על הכבד, גם אם אנחנו "מרגישים" שזה עושה לנו טוב בנשמה.
- חוק השינה: המוח זקוק לשינה עמוקה כדי לנקות רעלים (מערכת הלימפה). חוסר בשינה יפגע בתפקוד, גם אם "נראה לנו" שאנחנו רעננים.
- חוק התנועה: השלד והשרירים נועדו לתנועה. ישיבה ממושכת תנוון אותם, ללא קשר לנרטיב שנבנה סביב זה.
"התפקוד הנכון" – היישום בחיי היומיום
החוכמה היא לשאול: "מהו התפקוד הנכון לרגע זה?"
גם במערב, פילוסופים ורופאים זיקקו את חכמת הרגע.
אנכסגורס, פילוסוף ואסטרונום מיוון מעתיקה אמר: "אם אין הרמוניה בדרך שבה אנשים נהנים ממזונותיהם, המזון יהיה להם לרעל ולא לתרופה".
הרמב"ם – רבי משה בן מימון – רופא, פילוסוף ואיש אשכולות מימי הביניים, המליץ: "טוב לאכול מעט מהמאכלים הרעים, מאשר הרבה מהמאכלים הטובים".
לכן:
- במסעדה עם חברים: התפקוד הנכון הוא הנאה וחברותא. כאן "אין נכון ולא נכון". לעיתים, "קופסת פלסטיק בצד" עם המזון הבריא עלולה לגרור סטרס ותחושת בידוד חברתי ואלו מזיקים יותר מהפחמימה.
- במטבח הביתי: התפקוד הנכון הוא הזנה. כאן "נכון הוא נכון" – בחרו את חומרי הגלם הטובים ביותר.
- ברגע של עייפות: התפקוד הנכון הוא הקשבה. אולי היום ה"נכון" הוא לא אימון מפרך, אלא דווקא שינה מוקדמת?
סיכום: בריאות ללא היאחזות
השילוב בין חכמת הזן לידע הנטורופתי המדעי מנחה כיצד לחיות בריא מגמישות ובחכמה: אדם שאינו עבד לתפריט, אך גם אינו מזניח את המקדש שהוא גופו.
אנחנו שואפים לאורח חיים שבו אנחנו יודעים מה מזיק לנו (נכון הוא נכון), אך אנחנו לא מפחדים מהחיים (אין נכון ולא נכון).
כשמשחררים את ההיאחזות בהגדרות נוקשות, מתחילים באמת לחיות נכון.
שלכם,
ד"ר מירה כהן שטרקמן .Ph.D