"האם יש בך את הסבלנות לחכות

עד שהבוץ ישקע והמים יהיו צלולים

האם תוכל להישאר ללא תנועה

עד שהפעולה הנכונה תעלה מעצמה?"

לאו צה, ספר הטאו.

מהו מיינדפולנס?

מיינדפולנס היא מודעות קשובה ובעברית: קשיבות. השיטה הוצגה לראשונה למערב על ידי פרופסור ג'ון קבט-זין, כתוכנית להפחתת מתחים מבוססת מיינדפולנס (MBSR), והיא נתפסת כשיטה של תרגול של תשומת לב ומודעות לרגע הנוכחי, ללא שיפוטיות. זהו מצב בו ישנה הפניית קשב מכוונת למצב החוויה החושית המתרחש בהווה, בגישה לא שיפוטית ומקבלת.

"תרגול מודעות קשובה מהווה דרך פשוטה אך עוצמתית להפסיק להרגיש תקועים, ולחזור לחיבור עם החוכמה והחיוניות הטבועות בנו". ג'ון קבט-זין

ג'וזף גולדשטיין, מורה למדיטציית תובנה (ויפסנא), כותב במבוא לספרו "מיינדפולנס – מדריך מעשי להתעוררות", שהשאלה מהי מיינדפולנס דומה במידת מה לשאלה מהי אמנות או מהי אהבה. בחינה מעמיקה של מיינדפולנס דורשת זמן וחקירה. חוויה של קשב מציעה שפע של דקויות ומשמעויות שעשויות להעשיר את חיינו בדרכים שלא ניתן לדמיין.

קבט-זין לימד שמדיטציית מיינדפולנס שואבת ממורשת של אלפי השנים של מסורות דתיות/פילוסופיות, כולל בודהיזם, דאואיזם ויוגה. לגישתו, רעיון על חשיבות רגע ההווה על ידי תשומת לב המלווה באכפתיות ואבחנה בהירה, נמצא גם ביצירות של הוגים כמו אמרסון, ת'ורו, וויטמן ובחכמת הילידים האמריקים.

אכן, עבור רבים, המחשבה על מדיטציית מיינדפולנס מעלה בדמיון תמונות של נזירים בגלימות היושבים על כרית בסיכול רגליים ומבקשים הארה. עם זאת, רוב רובם של האנשים המתרגלים מיינדפולנס חיים במסגרות רגילות ונהנים מדרך שאינה מזיקה להשגת בהירות, רוגע ושינוי. חלק מהתרגולים, כמו מדיטציית חמלה, מגיעים ישירות מהבודהיזם, יחד עם הפילוסופיה שמאחורי המיינדפולנס. דוגמה לגישה פילוסופית מיטיבה: תרגול גישה של "נטישה" ו"אי-היאחזות" הנלמדים בתכנית 8 השבועות – MBSR.

MBSR –Mindfulness Based Stress Reduction

ג'ון קבט-זין, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת מסצ'וסטס ומקימה של הקליניקה להפחתת מתח והמרכז למודעות קשובה, לימד כיצד בעזרת כמה טכניקות פשוטות של מדיטציה, ניתן להתחבר למי שאנחנו באמת, להפחית סטרס, לשפר את חיינו, להעצים יכולות קוגניטיביות ומודעות, כחלק מהיומיום. שיטתו נחשבת למהפכנית ופורצת והובילה לאלפי מאמרים מחקריים ומאות מאמרי סקירה מדעיים, הבודקים האם וכיצד תרגול מיינדפולנס מועיל במרחב אדיר של תחומי חיים, כפי שנעשה בתכנית 8 השבועות שפיתח. לגישתו יש חשיבות רבה "להימנע ככל האפשר מהסיכון שהיא תיתפס כבודהיסטית, 'עידן חדש', 'מיסטיקה מזרחית' או סתם שטותית".

האיכויות של המיינדפולנס:

שבע איכויות של גישה שתומכות בתרגול מיינדפולנס, שהן גם העמדה שאנו מביאים לתרגול וגם התוצאה שלו, מובאות ללב האינטראקציה בין מורה למשתתף במפגש מיינדפולנס.

א. אי-שיפוטיות: שימת לב ניטרלית להרגל האוטומטי של תיוג כל מה שאנו חווים כטוב, רע או ניטרלי. הרגל השיפוט נועל אותנו לתגובות מכניות שאנו אפילו לא מודעים אליהן ולעתים קרובות יש להן בסיס אובייקטיבי מועט. על ידי מודעות לשיפוטים שלנו, אנו יכולים לבחור פעולות והתנהגויות באופן מודע יותר במקום להגיב באופן אוטומטי למצבים בחיינו.

ב. סבלנות: לאפשר לדברים להתפתח בזמנם, להביא סבלנות לעצמנו ולאחרים. זה מזכיר לנו להיות סבלניים עם עצמנו ולהיות פתוחים לכל רגע, כשהוא מתפתח.

ג. תודעת מתחיל: נכונות לראות דברים כאילו בפעם הראשונה. מבט רענן. אין רגע זהה לאחר והוא מביא לנו אפשרויות חדשות ומונע מאתנו להיתקע בתודעה שלנו, שלעתים קרובות חושבת שהיא יודעת יותר ממה שהיא באמת יודעת.

ד. אמון: כחלק מהתהליך האובייקטיבי של חקירה. פיתוח אמון ברגשות שלנו, כפי שהם מופיעים ברגע ההווה. אם אנו מרגישים חזק לגבי משהו, חשוב להתייחס לכך ולהישאר פתוחים, ולא להתעלם מכך בגלל שאוטוריטה חיצונית אומרת לנו לעשות זאת.

ה. אי-חתירה: להישאר בהווה, ללא קשר לתוצאה או להישג. כאשר אנו מציבים ציפיות כמו להרגיש רגועים יותר, אנו מכניסים תנאים שאינם מאפשרים לנו להיות נוכחים באופן מלא ברגע הנוכחי, מכיוון שאנו מנסים לשנות את ההווה להיות משהו אחר.

ו. קבלה: פתיחות לראות ולהכיר בדברים כפי שהם. אין זה אומר אישור או השלמה. קבלה היא הנכונות לראות דברים כפי שהם באמת. אנחנו לא חייבים להיות מרוצים מהמצב. אבל כאשר יש לנו את היכולת לראות דברים כפי שהם, אנו משחררים אנרגיה לפעולות המתאימות במקום לעבוד עם תודעה המעורפלת על ידי הכחשה, דעות קדומות, פחדים ושיפוטיות עצמית.

ז. שחרור: אי-היאחזות והיכולת להניח בצד את הנטייה להעלות היבטים מסוימים של החוויה שלנו ולדחות אחרים. זוהי דרך לאפשר לדברים להיות, לקבל דברים כפי שהם. זה משהו שאנו עושים באופן טבעי כשאנו ישנים.

מה ההבדל בין מורה למיינדפולנס ובין מטפל במיינדפולנס?

ההבדל בין מורה למיינדפולנס למטפל במיינדפולנס טמון בעיקר במטרות המפגש ובגישה:

• מורה למיינדפולס:
  • מתמקד בהקניית ידע וכלים לתרגול מיינדפולנס.
  • מעביר קורסים, סדנאות או שיעורים קבוצתיים.
  • עוזר למשתתפים לפתח מודעות עצמית וכישורי ניהול מתחים.
  • אינו מטפל בבעיות ספיציפיות.
  • בדרך כלל יהיה בעל ידע וניסיון בהנחיית קבוצות ובהעברת תוכן חינוכי.
• מטפל במיינדפולס:
  • יהיה בעל הכשרה מקצועית בתחום הטיפול או האימון וישלב טכניקות מיינדפולנס בתוך התהליך, דוגמה: נטורופתיה, פרחי באך, דמיון מודרך, N.L.P.., אימון, פסיכולוגיה, פסיכותרפיה, עבודה סוציאלית ועוד.
  • עובד עם מטופלים באופן פרטני או בקבוצות קטנות.
  • מתמקד בטיפול בבעיות ספציפיות.
  • משתמש במיינדפולנס ככלי טיפולי לשיפור הרווחה הנפשית.

ד״ר מירה כהן שטרקמן Ph.D מורה ומטפלת במיינדפולנס. למדה במסגרת תואר ראשון באוניברסיטת תל אביב (B.A. ) לימודי פילוסופיות מזרחיות: הודו וסין. מתרגלת מדיטצייה משנת 2000. בוגרת הנחיית קבוצות מאוניברסיטת בר אילן ומנחה קבוצות מודעות משנת 2010. סיימה לימודי הוראת מיינדפולנס בU.K. College off Mindfulness Meditation (אנגליה) ומוסמכת בהוראת מיינדפולנס. משלבת מיינדפולנס בטיפול בקליניקה ברפואה טבעית והתפתחות אישית בגישת גוף נפש.

לפרטים מלאים אודות התכנית להפחתת מתחים מבוססת מיינדפולנס – 8 שבועות