מצבי אובך ושינויי טמפרטורה – מה מציעה הנטורופתיה?

מאת: ד"ר מירה כהן שטרקמן Ph.D.

אובך, אבק, גשם, שרב, רוחות וקרירות מאפיינים את חודשי האביב בישראל. תופעות אלו ממשיכות לעיתים אל תוך הקיץ. התגובה המיידית והטבעית היא הימנעות. דהיינו, כניסה למקום סגור והפעלת מזגן לחימום או לקירור – בהתאם למזג האוויר החיצוני. עם זאת, רבים סובלים מאי נוחות ותחלואה רב מערכתית, בפרט אוכלוסיות בסיכון: אנשים עם בעיות נשימה (כמו אסתמה, COPD), שיעול כרוני, סינוסיטיס וכו; ילדים וקשישים  הרגישים באופן מיוחד לאבק וכן אנשים הסובלים מאלרגיות.

איך הנטורופתיה יכולה לסייע?

רקע ומצב המחקר:

העומס העונתי במזג האוויר נגרם מידי שנה, בין היתר כתוצאה מכריתת יערות ומשיטות חקלאיות של כרייה ושריפה המציבים אתגרים בריאותיים לא פשוטים: התמודדות פיסיולוגית עם זיהום אויר, על השלכותיו וגם התמודדות עם תנאי טמפרטורה משתנים. זיהום אוויר התגלה כאחד מאיומי הבריאות הסביבתיים הגדולים בעולם. אוכלוסיות חלשות הן הנפגעות ביותר: ילדים, קשישים ואוכלוסיות הסובלות מתזונה לקויה ומהעדר גישה למוסדות רפואה מסודרים: בתי חולים, רופאים וקופות חולים.

בסינגפור, וייטנאם, סין ואמריקה נעשו כמה וכמה מחקרים לבדיקת השפעות הערפל על בריאות הגוף ונמצאו כמה ממצאים. חוקרים ציינו שיש צורך במחקרים פרוספקטיביים וארוכי טווח עתידיים כדי לכמת את ההשפעות הבריאותיות ארוכות הטווח של חשיפה חוזרת ונשנית, אך לסירוגין, לרמות גבוהות של אובך עונתי. כמו כן יש לחקור עוד יותר את המנגנון, הטוקסיקולוגיה והפתופיזיולוגיה שבאמצעותם חלקיקים רעילים אלה תורמים למחלות ולתמותה.  

הנה כמה נקודות שצוינו במחקרים:

• נמצא קשר בין חשיפה לזיהום אוויר לטווח קצר לבין אלצהיימר, אפילפסיה, שבץ איסכמי ומיגרנה. חשיפה ארוכת טווח לזיהום אוויר נקשרה למחלת אלצהיימר, טרשת אמיוטרופית צידית (ALS), דמנציה ושבץ איסכמי. הראיות לקשר בין זיהום אוויר למחלת פרקינסון היו לא עקביות.
• מחלות נשימה וכלי דם.
• מחקרים קיימים שבוצעו במדינות דרום מזרח אסיה שנפגעו מאובך חוצה גבולות מצביעים על קשרים עקביים בין חשיפה לאובך לבין תחלואה ותמותה פסיכולוגית, נשימתית, קרדיווסקולרית ונוירולוגית חריפה.
• עניים חווים רמות גבוהות יותר של חשיפה לזיהום אוויר, והם פגיעים יותר להשפעותיו – עקב תזונה לקויה, גישה פחותה לטיפול רפואי וגורמים אחרים, הם חווים השפעה בריאותית רבה יותר ליחידת חשיפה. בעיקר בקרב ילדים.
• ילדים אושפזו בבתי חולים עקב זיהום חריף בדרכי הנשימה התחתונות, כולל דלקת ריאות ודלקת הסימפונות.

לצורך כתיבת המאמר הזה לא בדקתי נתונים על תחלואה בישראל כתוצאה מאובך היות והמצב ידוע וההשפעות הפיסיולוגיות של אובך וזיהום אויר – חוצות יבשות.

הטיפול הנטורופתי

אפרט כאן 10 תחומי טיפוח ותשומת לב שמסייעים לגוף להתמודד עם שינויים, מזהמים, סטרס ועומס:  

1. תזונה ומים :

תזונה "נקיה" – מזון מלא, קטניות, ירקות, פירות, דגים, אגוזים, זרעים, נבטים ונבטוטים.

165 מתכונים טעימים וקלים להכנה תמצאו בספרי – נטורופתיה במטבח.

בנוסף לכל אלה: הקפדה על מזון מותסס: טופו, מיסו, ירקות כבושים במלח.

מתכונים מדויקים ובדוקים תמצאו בספרי – פרוביוטיקה במטבח.

שתיית מים בכמות נאותה, בהתאם לגיל, לפעילות הגופנית היומית, התרופות והמצב הכללי.

במקרים מיוחדים יש לשקול גם נטילת תוספים ובעיקר אנטי אוקסידנטים התומכים בפינוי רעלים מהגוף. למי שמתאים – אמליץ (כפוף למצב בריאותי) גם על כוסית קטנה (30 מ"ל) של מיץ עשב חיטה. לילדים: 1 כפית.  

• צמחי מרפא:

צמחי מרפא המטפחים את המערכות הריריות בגוף (נשימה, עיכול). הכוונה היא לצמחי מרפא ממריצי חיסון, צמחים התומכים בתפקוד מערכת הנשימה העליונה, צמחים התומכים במערכת הנשימה התחתונה,  צמחים מרככים המסייעים בפינוי ליחה או נזלת תקועים במערות האף, והסינוסים, צמחים משקמי ריריות מערכת הנשימה ומערכת העיכול, צמחים המיבשים ליחה המצטברת כתוצאה מזיהום ואלרגיה למזון, צמחים מכייחים, צמחים נוגדי שיעול ועוד.

ההתאמה של צמחי מרפא נעשית באופן אינדיבידטאלי ורק על ידי בעלי הסמכה ברפואת צמחים.  

ניתן להכין חליטה לחיזוק כללי של מערכת הנשימה באמצעות הרתחה של הצמחים האלה ב 1 ליטר מים:

1 כף של פרחי אכיניצאה

1 כף של פירות סמבוק

1 כפית עלי טימין

1 כף של עלי לחך

ניתן לרכוש את הצמחים האלה בכל בית טבע. אופן ההכנה: להרתיח את המים, להוסיף את הצמחים. לכסות את הסיר, לבשל 10 דקות. לסנן ולשתות במהלך היום.

שימוש במכשיר אדים יכול לעזור לשמור על לחות נאותה באוויר בבית ולמנוע יובש בדרכי הנשימה. ניתן להכניס אל מי מכשיר האדים 2 טיפות שמן אתרי לימון או תפוז מתוק או אורן או לבנדר. ממליצה לבדוק אפשרות אלרגיה  לשמנים האלה במריחה של טיפה אחת על פרק היד – בחלק הפנימי.  

• פעילות גופנית:

פעילות גופנית מתונה ומותאמת אישית היא חלק מהטיפו היומיומי המומלץ בנטורופתיה – לכל גיל. בזמני שרב ואובך – חשוב להקפיד על שתיה נאותה. כמו כן אמליץ לשתות מי כרוב כבוש שהוכן בבית על בסיס מים ומלח (כפוף למצב בריאותי כללי, תרופות וכיוב'). ממליצה להכין את המתכון על פי ספרי היות ונבדק במעבדה ונמצא כנוסחה טובה ליצירת פרוביוטיקה בכמות מיטבית.  מומלץ להמנע מפעילות מאומצת במקום הפתוח. נשימה מואצת במקום פתוח במצבי אובך עלולה עלולה להכניס אל דרכי הנשימה יותר חלקיקי אבק ומזהמים.

• מנוחה נכונה:

הגוף בונה את עצמו ומבריא את עצמו במצבי מנוחה. לבריאות טובה נדרשים לגוף 7 – 8 שעות שינה טובה ומנוחה מדיטטיבית של 20 דקות במהלך היום. בפרט למי שעמוס בעבודה ובפעילות.

• הפחתת סטרס:

יכולת הגוף להתמודד עם מצבים משתנים – כולל במזג האויר מושפעת ישירות גם ממצב הרוח, העומס המנטלי והרגשי והסטרס. ממליצה לתרגל מיינדפולנס להפחתת סטרס.  

• הימנעות מחשיפה:

ממליצה על פעילות In door – בבית, מוסדות לימוד ובעבודה. כאשר רמות האבק גבוהות מומלץ לסגור חלונות ולהפעיל מזגן ברמת אוורור – 26 מעלות סלציוס.

• איזון שינויי מזג אויר:

מיזוג אויר – ברמה עדינה. אם בחוץ 35 – 45 מעלות סלציוס, ההמלצה היא להפעיל מזגן בטמפרטורה של 25 או 26 מעלות ולא פחות, כדי לסייע לגוף להתסגל ולהפחית סטרס הנובע מן השינויים.

אפשר לקרר את הגוף עם מזונות וצמחים בעלי אפקט מקרר: מיץ מלפפון וחסה; אכילת פירות: שסק, מלון, אגס; חליטות מנתה, לבנדר, פרחי טיליה.    

• כיסוי פתחי מערכת הנשימה:

כיסוי הפנים במסכת פנים מסייעת לסינון פגעי האובך. אם חייבים לצאת החוצה, אמליץ לעטות מסכת פנים המגנה על פתחי האף והפה כדי להגן מפני כניסת חלקיקי אבק אל מערכת הנשימה. בהעדר מסכה אפשר להשתמש בבד לח או צעיף ולהסתיר את הפתחים של מערכת הנשימה.

במצבי סיכון של אובק רוחות חשוב להאט בנסיעה, לשמור על ערנות יתרה, להדליק אורות ולעצור במצבי קיצון. מומלץ להפעיל את מערכת המיזוג במצב של סירקולציה פנימית.

• עיניים:

גרגרי אבק זעירים או מזהמים עלולים לחדור לעיניים ולגרום לאי נוחות ואף לדלק. אם חייבים לצאת במצבי אובך ורוחות, אמליץ לכסות את העיניים במשקפי מגן או משקפיים רגילים כדי למנוע חדירת אבק לעיניים ולמנוע גירוי ודלקות. כמובן מומלץ להימנע מעדשות מגע. בזמן אובך ורוחות, עדיף להשתמש במשקפיים במקום עדשות מגע, כדי למנוע גירוי וזיהומים בעיניים.

ניקיון והיגיינה בבית:

האובך והאבק נכנסים אל הבית דרך החרכים הצרים של פתחי הבית וגם של פתחי האוורור. האבק מתיישב על הרהיטים והחפצים ומומלץ לנקותו במטלית לחה כדי למנוע פיזורו בבית. כמו כן אמלץ להמנע משימוש בשואב אבק יבש בזמן סופת אבק, אלא אם לשואב יש פילטרים מיוחדים המונעים פיזור אבק.

במצבי עומס של מזהמים חיצוניים חשוב להקפיד על ניקיון כפות הידיים והפנים. כמו כן מומלץ לשטוף את הפה והנחיריים.

אם מופיעים תסמינים נשימתיים או גירוי בעיניים ובעור, פנו לייעוץ רפואי.

שמירה על אמצעים אלה יכולה לעזור להפחית את ההשפעות השליליות של אבק על הבריאות.

המאמר הזה לא נועד לתת יעוץ נטורופתי או רפואי. במצבי מצוקה כתוצאה מתנאי מזג האויר, ההמלצה שלי היא לגשת ליעוץ.

בבריאות טובה

מירה כהן שטרקמן