עומס קרדיווסקולרי והיפוטנסיה בארוחות כבדות משולבות אלכוהול

מאת: ד"ר מירה כהן שטרקמן Ph.D.

בוובינר מה 28/9/25 בנושא ארוחות חג וצומות דתיים וטיפוליים הצגתי, בין היתר, מחקר קטן שנערך בשוויץ וטיפל בשאלת עומס קרדיווסקולרי (Cardiovascular Load) והיפוטנסיה (Hypotension) הנגרמים בארוחות חגיגיות המאופיינות בכמות גדולה יותר של מזון, בשילוב אלכוהול. הצגת המחקר עוררה עניין ושאלות ומכאן המאמר הקצר הזה.

תשומת לב לעומס קרדיווסקולרי והיפוטנסיה חשובה להבנת תופעות כמו חולשה, סחרחורת ועייפות לאחר ארוחה כבדה המלווה באלכוהול.

תחילה אציע הסבר קצר לשתי התופעות הפיסיולוגיות האלה ולאחר מכן אציג את נתוני המחקר.  

עומס קרדיווסקולרי (Cardiovascular Load)

נמדד באמצעות שני מדדים: האחד – קצב הלב (Heart Rate – HR) והשני לחץ דם (Blood Pressure – BP).

ככל שקצב הלב גבוה יותר, כך הלב עובד קשה יותר ומגביר את תדירות השאיבה. זהו המדד הבסיסי והזמין ביותר לעומס. העומס נמדד בדרך כלל באחוזים מהדופק המקסימלי (למשל, עבודה ב-70% מהדופק המקסימלי).

עלייה בלחץ הדם (במיוחד הלחץ הסיסטולי) מעידה על התנגדות גבוהה יותר של כלי הדם, מה שמחייב את הלב לעבוד חזק יותר כדי לדחוף את הדם דרך העורקים.

במהלך פעילות גופנית, עומס קרדיווסקולרי הוא מדד ישיר לאינטנסיביות המאמץ ולאנרגיה שהגוף צורך. עומס נמוך: משמעו שהלב עובד בצורה קלה או מתונה (למשל, הליכה קלה או מנוחה). עומס גבוה: משמעו שהלב עובד קרוב ליכולת המקסימלית שלו, ומספק כמות גדולה של דם וחמצן לשרירים הפועלים (למשל, ריצת ספרינט או אימון כוח אינטנסיבי). ניטור עומס קרדיווסקולרי (דוגמה: באמצעות שעון דופק) חשוב להבטיח שאנשים עם בעיות לב אינם חורגים מ"אזור המטרה" הבטוח שנקבע על ידי רופא. עומס קרדיווסקולרי שאינו יורד מספיק מהר לאחר הפסקת פעילות (התאוששות איטית) יכול להצביע על כושר ירוד או על בעיה אפשרית בבריאות הלב. עומס קרדיווסקולרי הוא מדד קריטי המלמד עד כמה קשה הלב עובד בנקודת זמן, והוא כלי חשוב להערכת כושר ובריאות.

היפוטנסיה (Hypotension) – לחץ דם נמוך.

לחץ דם נמוך נחשב לעיתים קרובות למצב בריא בקרב אנשים צעירים אבל במבוגרים מעל גיל 65  היפוטנסיה יכולה להיות מצב רפואי משמעותי ומסוכן, שיכול לגרום לנפילות, סחרחורות ולפגיעה באספקת הדם לאיברים חיוניים.

מה נחשב להיפוטנסיה בגיל השלישי והרביעי?

בדרך כלל, לחץ דם נמוך מוגדר כלחץ דם סיסטולי (המספר העליון) של פחות מ – 90 ולחץ דם דיאסטולי (המספר התחתון) של פחות מ 60.

ההגדרה החשובה יותר בגיל השלישי והרביעי היא הירידה המשמעותית והפתאומית, בלחץ הדם ביחס ללחץ הדם הרגיל של אותו אדם, במיוחד אם היא גורמת לתסמינים.

סוגי היפוטנסיה נפוצים בקרב הגיל השלישי והרביעי:

1.  תת-לחץ דם תנוחתי (Orthostatic Hypotension): זוהי הצורה הנפוצה ביותר. היא מתרחשת כאשר לחץ הדם יורד בחדות בעת מעבר מהיר משכיבה לישיבה או מישיבה לעמידה. הסיבה נובעת ממערכת העצבים האוטונומית, שאחראית על איזון לחץ הדם, שהופכת פחות יעילה עם הגיל. כתוצאה מכך, כאשר קמים, הדם מצטבר ברגליים, והלב מתקשה לשלוח אותו במהירות מספקת למוח. התסמינים: סחרחורת, טשטוש ראייה, תחושת חולשה, ולעיתים אף עילפון. זהו גורם סיכון מרכזי לנפילות בקרב מבוגרים.

2.  תת-לחץ דם לאחר ארוחה (Postprandial Hypotension): זהו מצב שבו לחץ הדם יורד באופן משמעותי שעה-שעתיים לאחר ארוחה גדולה (במיוחד אם היא עשירה בפחמימות). ההסיבה  נובעת מכך שלאחר ארוחה, הדם מוזרם בכמות גדולה למערכת העיכול כדי לסייע בעיכול המזון. הלב מתקשה לפצות על ירידת לחץ הדם הכללית, מה שמוביל לירידה זמנית בלחץ הדם. התסמינים: עייפות קיצונית, חולשה וסחרחורת לאחר ארוחה.

הגורמים העיקריים להיפוטנסיה בגיל השלישי והרביעי:

• תרופות: זהו הגורם הנפוץ ביותר. תרופות רבות, במיוחד כאלה ללחץ דם גבוה, מחלות לב, ואפילו תרופות לדיכאון או חרדה, עלולות לגרום לירידת לחץ דם.
• ההתייבשות: כתוצאה מנטילה לא מספקת של נוזלים או מתרופות משתנות.
• ממחלות רקע: סוכרת (שעלולה לפגוע במערכת העצבים האוטונומית), אי ספיקת לב, ובעיות בבלוטת התריס.

המלצות למניעת היפוטנסיה:

1. שינוי תרופתי: התאמת מינונים או החלפת תרופות על ידי רופא.
2. הידרציה: שתיית מים והימנעות ממאמץ בטמפרטורות גבוהות.
3. שינויי תנוחה איטיים: בעת מעבר מעמידה לישיבה, יש לקחת הפסקה קצרה של כמה שניות בכל שלב כדי לאפשר לגוף להסתגל.
4. ארוחות קטנות ותכופות. הימנעות מארוחות כבדות ובפרט מאלכוהול.

מה היו ממצאי המחקר ביחס לארוחות חגיגיות משולבות אלכוהול ?

המחקר נעשה ב 12 גברים צעירים, סטודנטים בריאים ובדק את השפעות של ארוחת פונדו שוויצרית הכוללת לחם וגבינה עם אחוזי שומן גבוהים, בשילוב אלכוהול, לעומת ארוחה שוויצרית רגילה.

נמצא שהתגובות הקרדיווסקולריות והעוריות, במהלך 4 שעות לאחר האכילה, קשורות יותר להרכב התזונתי ולתכולה הקלורית של האינטראקציה בין ארוחת החג ואלכוהול. נמצא שאפילו אצל גברים צעירים ובריאים, אכילת ארוחה כבדה בשילוב עם אלכוהול עלולה להגביר את העומס הלבבי במנוחה ולפגוע ברזרבה ההמודינמית במהלך אתגרים אורתוסטטיים בשלב שלאחר הארוחה.

לדעת החוקרים ראוי להרחיב את המחקר גם לנשים, קשישים בריאים ואנשים הסובלים ממחלות לב וכלי דם זאת בהתחשב בכך שארוחות כבדות וצריכת אלכוהול יכולות להיות קשורות להיפוטנסיה לאחר ארוחה עם אירועי סינקופה, במיוחד אצל קשישים, אנשים עם תפקוד לקוי של הלב וכלי הדם, כגון אי ספיקת לב או יתר לחץ דם, שעלולים להיות בסיכון מוגבר לאחר ארוחה עתירת שומן הקשורה לאלכוהול.

יתר על כן, מכיוון שהרזרבה הלבבית פוחתת לאחר ארוחה חגיגית בעמידה, הדבר עלול לפגוע ביכולת הקרדיווסקולרית במהלך פעילות גופנית או במצבי לחץ של דרישת אנרגיה גבוהה יותר. תגובות כלי דם ועוריות לאחר ארוחה עתירת שומן מעלות גם את שאלת הסבילות לארוחות חגיגיות במהלך לחץ חום, דבר שעשוי להיות מזיק לאנשים הנמצאים בסיכון למחלות לב וכלי דם.

להתחברות לקבוצת העדכונים (קבוצה שקטה): https://chat.whatsapp.com/JUXryx7GbzK2pPHxGuRh6y?mode=ems_copy_t

לעיון במחקר: https://www.frontiersin.org/journals/physiology/articles/10.3389/fphys.2019.01183/full

אסיים את המאמר הקצר הזה בכמה המלצות על אורח האכילה בארוחות חגיגיות:

1. שילוב ירקות טריים, מבושלים, מאודים , מוקפצים – 1/2 מן הצלחת
2. צלחת אחת בינונית
3. לאכול בישיבה ובנחת
4. ללעוס היטב כל ביס ולייצר הפסקה קטנה בין ביס לביס
5. לאכול במקום מואר ולהתבונן במזונות לפני האכילה
6. לשתות מים
7. אלכוהול – אם ניסיון העבר מראה שלאחר שתיית אלכוהול יש תחושה של נמנום, עייפות או ערנות יתר – לוותר
8. ישיבה ערנית בזמן האכילה, כמדד למצב הקיבה והשפעת המזון והשתיה
9. לעצור את ההשתוקקות לעוד. לתייג במחשבה את המילה "לעצור" כסימן ליצירת הפסקה.

גם בחגיגה – תבונה באכילה ושתיה.

מתכונים טעמים, חגיגיים ומזינים ברוח התזונה הנטורופתית תמצאו בספרי "נטורופתיה במטבח". https://miracohenstarkman.co.il/product/%D7%A0%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%AA%D7%99%D7%94-%D7%91%D7%9E%D7%98%D7%91%D7%97/

שלכם.ן

באיחולי שנה טובה וגמר חתימה טובה

ד"ר מירה כהן שטרקמן