על ידי מירה כהן שטרקמן | ינו 19, 2021 | הטיפול הנטורופתי במחלות
קורונה ואכיניצאה – האם אכיניצאה יכולה להוריד את העומס הנגיפי של הקורונה?
מאת: ד"ר מירה כהן שטרקמן Ph.D.
שאלת הטיפול בקורונה באמצעות צמחי מרפא שהוכחו יעילים מחקרית מתחילה לעניין את הציבור וגם את עולם המחקר, אבל עדיין לא הצטברו מחקרים איכותיים שיכולים לתת תמונה שלמה לקשר הישיר על השפעת האכיניצאה על חולה קורונה.
עם זאת, בהצטבר ידע מוכח, כבר היום ניתן להתייחס לשאלה: האם ניתן לסייע לחולה קורונה להחלים ממחלתו באמצעות מתן אכיניצאה.
מהו "עומס נגיפי"?
בבדיקות קורונה בודקים את כמות הנגיף בגוף.
חשוב לדעת שכמות הנגיף בגוף משתנה לאורך זמן.
בזמן ההדבקה הנגיף נכנס לגוף ומתחיל להתמקם, לעבוד ולהתרבות. כמותו קטנה בהתחלה ובהמשך הוא מתרבה בתוך הגוף.
בשלב הכניסה לגוף מערכת החיסון אמורה לזהות את הנגיף הזר ולהלחם בו.
כמובן שמערכת החיסון שונה מאדם לאדם ולכן ההחלמה מהקורונה שונה בין החולים.
הגוף מחלים כאשר מערכת החיסון מנצחת במלחמה וכמות הנגיף בגוף עולה ואז יש החלמה.
לכן הבידוד הוא אמצעי חשוב. היות והמחלה הזאת מאד מדבקת – האמצעי של בידוד החולה מונע הדבקת אחרים.
כאשר האדם נמצא "חיובי לקורונה", כלומר הודבק אבל כבר בשלבי החלמה, עדיין יש בגופו נגיף ולכן חשוב שיהיה בבידוד.
וחשוב לשים לב שעומס נגיפי ללא סימפטומים קשים יכול להעיד על יכולת החלמה טובה של האדם ויכולת חיסונית טובה. ואז למרות שבבדיקה שניה נראה עומס נגיפי גבוה יותר – התמונה הסימפטומטית תהיה טובה.
כיצד לא להדבק?
מניעה, מניעה, מניעה!
החשוב הוא למנוע את ההדבקה במחלה המדבקת הזאת.
מניעת הדבקה בקורונה כוללת שני נדבכים:
- שמירה על הגיינה : בגדים נקיים, סביבה נקייה, רחיצת ידיים בסבון ומים כמה פעמים ביום, עטיית מסכה, שמירת מרחק, המנעות מהתקהלות, התרחקות מחולי קורונה.
- יצירת חומת חיסון טובה, הן במערכת החיסון הכללית של הגוף והן במערכת החיסון של מערכת העיכול – באמצעות תזונה טבעית נכונה וטובה, מזונות פרה ביוטיים ופרוביוטיים.
על כל זה לחסן את עצמנו גם באמצעות העצמה פנימית של רגש-מחשבה-רוח ואנרגיה.
מתי וכיצד האכיניצאה יכולה לסייע?
לאחר ההדבקה, הטיפול הטבעי בקורונה יהיה באמצעות תזונה וצמחי מרפא מעודדי חיסון ונוגדי נגיפים.
האכיצאה נכללת ברשימת צמחי המרפא האלה אבל עד כה אין מחקר הקובע חד משמעית שהאכיניצאה יכולה להתמודד עם הקורונה באופן מובהק.
לאחר ההדבקה, כאשר העומס הנגיפי נמוך, מומלץ לחזק את מה שאכנה: "חומות ההגנה של הגוף והנפש" גם על ידי האכינצאה Echinacea spp.
שימוש בפרחי אכניצאה מומלץ בזן הקרוי E. purpurea. הצמח נחשב ממריץ חיסון ולוחם בחיידקים, פרזיטים, פטריות, נגיפים.
במצב אקוטי של הדבקה מומלץ ליטול 6 מנות של אכניצאה, באמצעות חליטת נוף הצמח.
חשוב לדעת !!
אנשים בעלי רגישות אלרגית גבוהה עלולים לחטוף הלם אנפילקטי או לסבול מסימפטומים כמו יובש בפה ובגרון, כאבי ראש ועוד. כמו כן ההמלצה היא להמנע מנטילה ארוכת טווח – לא יותר מ 8 שבועות ברצף. עדיין יש אי בהירות לגבי שימוש באכינצאה בילדים ומחלות אוטואימיוניות.
המלצות
אסכם את המאמר הקצר הזה בכמה המלצות טיפול לחולה קורונה:
- הזנת הגוף במינרלים וויטמינים באמצעות מרקי ירקות. מתכונים מצויינים וקלים להכנה תמצאו בספרי נטורופתיה במטבח
- תזונה קלה לעיכול
- שתייה מרובה
- רגיעה וגם טיפוח אורח חיים בריא בשגרת קורונה וזום
- צמחי מרפא אנטי נגיפיים ואדפטוגניים – בהתאמה אישית
- בידוד
- פעילות יצירתית, ככל שניתן
- פעילות גופנית ותנועה, ככל שניתן
- שמיעת מוסיקה
- ציור מנדלות – לעיון על תועלות המנדלה לחצו כאן
צמחי מרפא
בבריאות טובה
ובשורות טובת
שלכם,
ד"ר מירה כהן שטרקמן
על ידי מירה כהן שטרקמן | נוב 13, 2020 | מזון טבעי
קינואה או בורגול?
מאת: ד"ר מירה כהן שטרקמן Ph.D.
השאלה אם קינואה או בורגול עולה לא רק בהקשרים של טעם אלא בפרט ביחס לשאלה הגדולה – מה יותר בריא?
איך מכינים קינואה ואיך מכינים בורגול?
מאחר והבורגול כבר עבר בישול – אין צורך לבשל אותו שוב כדי להתקין ממנו ארוחה ודי בהשרייתו במים רותחים. 1 כוס בורגול ב 1 כוס מים רותחים. הבורגול סופג את המים ומוכן לאכילה.
לעומת זאת הקינואה דורשת בישול ולכן נבשל אותה במים, עד להספגת המים בקינואה – בדומה לאורז.
ניתן להכין מהבורגול והקינואה מגוון רחב של מתכונים: סלטים קרים וחמים, תבשילים, ממולאים וגם להוסיפם למרקים.
מתכונים תמצאו בספרי נטורופתיה במטבח.
בהשוואת הרכיבים התזונתיים של שני המזונות האלה נראה שהם כמעט זהים.
ראו כאן בטבלה.
ובכל זאת, יש כמה סודות שחשוב לדעת כי הם מייצרים הבדל גדול בין הקינואה והבורגול.
אתייחס לשלושה היבטים:
-
הגלוטן
-
המינרלים
-
הויטמינים
גלוטן:
בורגול הוא דגן מעובד – עשוי מחיטה ולכן יש בו גלוטן.
הקינואה מכונה "אם הדגן", אבל בוטנית אינה שייכת למשפחת הדגנים ואין בה גלוטן.
לכן הקינואה מתאימה יותר לחולי צליאק וגם למי שמעוניין להפחית את כמות הגלוטן בתפריט.
במגוון תהליכי ההבראה ברפואה טבעית נמליץ על הימנעות מגלוטן, כחלק מהערכות מחדש של מערכת העיכול לתהליך הבראה.
מינרלים:
שני מינרלים בהם מצטיינת הקינואה במיוחד הם האשלגן והזרחן.
ב 100 גרם קינואה יש 563 מ"ג אשלגן ו- 457 מ"ג זרחן. לעומת זאת בבורגול יש רק 419 מ"ג אשלגן ו300 מ"ג זרחן.
חשוב לדעת שהגוף זקוק לרמה מספקת של מגנזיום כדי לשמר רמה נאותה של אשלגן ואכן ב100 גרם קינואה יש גם 197 מ"ג מגנזיום. בבורגול יש מעט פחות: רק 164 מ"ג מגנזיום.
האשלגן, ביחד עם הנתרן עוזר בוויסות משק הנוזלים בגוף ומעבר רכיבי מזון אל התאים. הוא חיוני לשמירה על עור בריא, ייצוב לחץ דם וביחס עם הנתרן גם מסדיר קצב לב.
הזרחן חיוני לניצול אבות המזון: פחמימות, חלבונים ושומנים, לגירוי עצבי ופעילות מנטלית.
לכן, בחשיבה טיפולית-נטורופתית-טבעית: יש מקרים רבים שנעדיף את הקינואה על פני הבורגול.
ויטמינים:
הקינואה מצטיינת בפולאצין – חומצה פולית (B9) .
ב 100 גרם קינואה יש 184 מק"ג פולאצין ואילו בכמות זהה של בורגול יש רק 27 מק"ג פולאצין.
אמנם כ 30 אחוז מן הויטמין אובד בבישול וחימום ועם זאת מקום שנרצה להעשיר את התזונה בפולאצין – נעדיף את הקינואה.
החומצה הפולית חיונית לתפקוד תקין של המח, לבריאות מנטלית ורגשית, משפרת תאבון, מעודדת יצירת חומצת קיבה ומובילה פחמן ליצירת ה Hem שבהמוגלובין.
לכן, בחשיבה טיפולית-נטורופתית-טבעית: יש מקרים רבים שנעדיף את הקינואה על פני הבורגול.
ברפואה טבעית ובנטורופתיה – תזונה במחשבה!
יש לך שאלות נוספות?
הנה המייל שלי: mira.starkman@gmail.com
שלכם,
בבריאות טובה
ד"ר מירה כהן שטרקמן
על ידי מירה כהן שטרקמן | אפר 14, 2020 | מזון טבעי
עלים ירוקים בתפריט הים תיכוני – נטורופתיה במטבח
מאת: ד"ר מירה כהן שטרקמן Ph.D.
עלים ירוקים הם חלק בלתי נפרד מהתפריט הים תיכוני כבר אלפי שנים.
הירוק מסמל טריות וצמיחה ולמעשה את האנרגיות האלה והתכונות האלה הירוקים נותנים לנו.
העלים הירוקים מוכרים בתזונה הטבעית כחלק בלתי נפרד מהתפריט הבריא בנטורופתיה. הם מועילים למערכת העיכול, הדם והלב, משפרים את הראייה, שומרים על רעננות וחיוניות של הגוף והנפש ומצעירים.
רשימה (חלקית) של עלים ירוקים:
- חסה
- תרד
- פטרוזיליה
- כוסברה
- שמיר
- מנגולד
- חמציץ
- גרגר נחלים
- רוקט
- עירית
- בצל ירוק
לרשימה הזאת מתווספים עלי התבלין – עליהם תוכלו לקרוא במאמר אחר באתר הזה.
מעבר לכמות הטובה של ויטמינים ומינרלים, יש בעלים הירוקים יש כמה סגולות טובות במיוחד ואמנה 4 מהן כאן:
- סיבים תזונתיים – במיוחד בפטרוזילה. ב100 גרם פטרוזיליה יש 3.3 גרם סיבים תזונתיים. ב100 גר כוסברה יש 2.1 גרם סיבים וב 100 גרם עירית יש 2.5 גרם סיבים. היות והסיבים האלה אינם נעכלים, הם מייצרים במעיים חיידקים טובים. לכן מומלץ לתבל את המאכלים בפטרוזיליה וכוסברה.
- כלורופיל – הפיגמנט הירוק של העלים הירוקים נובע מהכלורופיל. לצבען הזה יש חלק חשוב בחיי הצמח והוא נוטל חלק בתהליך הפוטוסינתזה שמנצל את אנרגיית האור להפקת סוכר ממים ופחמן דו חמצני. תוך כדי תהליך הפוטוסינתזה, הצמח פולט חמצן שדרוש לקיומם של החיים על פני כדור הארץ. הכלורופיל מגן על הגוף מפני חומרים מסרטנים המצויים לעתים בתזונה מעובדת כדוגמה בשר או נקניקים, מנקה את הדם ממתכות רעילות, מחזק את החוסן של הגוף וגם מונע ריח רע מהפה. כדוגמה, לעיסת פטרוזיליה תנקה את הפה ותמנע ריח רע.
- לוטאין – פיגמנט צהוב-כתום ממשפחת הקרוטונואידים ונמצא בעיקר בחסה, תרד, מנגולד, רוקט, ארוגולה, גרגר נחלים, פטרוזיליה וכוסברה. ללוטאין יש תפקיד במניעת התנוונות מאקולרית תלויית גיל (Age-related Macular Degeneration ), שהיא הגורם העיקרי לעוורון אצל אנשים מבוגרים. בנוסף הלוטאין מגן על בריאות הלב וכלי הדם ומפחית את הסיכון לסרטן.
- ויטמין K – מצוי בעיקר בפטרוזיליה. ב 100 גרם פטרוזיליה יש 1640 מק"ג ויטמין K – 1562% (!!) מהכמות היומית המומלצת.
- ויטמין K דרוש לתהליך קרישת דם ולשפעול ארבעה גורמי קרישה ושני חלבונים נוספים המשמשים כנוגדרי קרישה ומווסתים את התהליך, במטרה למנוע דימום יתר.
- פועל למניעת אוסטאופורוזיס בזכות תכונתו לשנות את מבנה החלבון אוסטאוקלצין – אחד מחלבוני העצם – ולהשפיע על חדירתו אל העצם. רמה גבוהה של אוסטאוקלצין בדם יכולה להעיד על מחסור בויטמין K וקשורה לסיכון מוגבר לשברים.
- מחקרים בבעלי חיים הראו קשר בין מחסור בויטמין K ובין סיכון מוגבר לטרשת עורקים.
לכן מומלץ לשלב את הירקות הירוקים בתפריט היומי בכל צורות ההגשה: טרי, מאודה, מבושל ומוקפץ.
סלט אורז ועלים ירוקים (מהספר "נטורופתיה במטבח" – עמוד 55):
חומרים:
- 1 כוס אורז עגול מלא מבושל
- 1 כף שמן זית בכבישה קרה
- 4 קישואים בהירים פרוסים דק
- 1 כפית בזיליקום טרי או יבש
- 4 כוסות חסה קרועה
- 2 כוסות תרד טרי קצוץ
- 1 כוס נבטי אלפלפא
- 1 כף טחינה גולמית
אופן ההכנה:
- מבשלים 1/2 כוס אורז מלא בכוס מים במשך כ-40 דקות בסיר מכוסה.
- מקפיצים את הקישואים בשמן זית עד שיתרככו מעט.
- מערבבים את העלים עם האורז והבזיליקום.
- מוסיפים על הסלט טחינה גולמית.
עוד מתכונים טעימים וקלים להכנה תמצאו בספר נטורופתיה במטבח-בריאות, תזונה, מתכונים וטיפים.
בבריאות טובה
וברפואה טבעית
ד"ר מירה כהן שטרקמן
על ידי מירה כהן שטרקמן | אפר 6, 2020 | הטיפול הנטורופתי במחלות
חיידקים ידידותיים במעיים ומערכת החיסון
ד"ר מירה כהן שטרקמן Ph.D.
המעיים הם חלק מצינור עיכול ארוך המתחיל בפה ומסתיים בפי הטבעת. זאת מערכת פתוחה שמושפעת באופן מידי מכל מה שנכנס אליה מן הפתחים וחושפת את הגוף לכניסה של חיידקים מזיקים.
בדרך אל המעיים המזון עובר דרך הקיבה. במצב תקין, החום והחומציות של הקיבה, אמורים להרוס את החיידקים הרעים שחודרים לגוף דרך פתחיו. אבל יש חיידקים ששורדים את הקיבה ויש כאלה שנוצרים במעיים.
הגוף יודע להשמיד את החיידקים האמצעות מערכת החיסון.
אבל בגוף במעיים יש חיידקים רעים וטובים. כיצד מערכת החיסון מתקשרת עם החיידקים הטובים? כיצד מערכת החיסון יודעת שלא להתקיף חיידקים טובים?
שאלה מקדימה –
כיצד נוצרים החיידקים הידידותיים במעיים?
נושא חיידקים ידידותיים קשור עם שני מושגים: פרה ביוטיקה ופרו ביוטיקה:
הפרה ביוטיקה הם מרכיבי המזון שאינם נעכלים, כדוגמה: סיבים תזונתיים. ניתן לקבלם מירקות, פירות, קטניות ודגנים מלאים.
נטורופתיה במטבח – כל טוב תזונה ים תיכונית בריאה וקלה להכנה
הפרו ביוטיקה הם חיידקים ידידותיים הנמצאים במערכת העיכול או במזון מותסס כדוגמה: החמצת ירקות במי מלח.
קיימים חיידקים רבים תחת מטריית השם "פרוביוטיקה". המוכרים שביניהם הם קבוצת חיידקי לקטובצילוס, המייצרים סביבה חומצית באמצעות ייצור חומצת חלב ובכך הם מסייעים במניעת התפתחות חיידקים במעי הדק. בקבוצה זאת נמצא האסידופולוס.
לחיידקים האלה יש חשיבות רבה, בין היתר בפרוק סוכר החלב (לקטוז), יצור אינזימי עיכול, ייצור ויטמיני B1 ו- B6, חומצה פולית וחומצות אמינו.
כאשר קיים מחסור בחיידקים ידידותיים במעיים – בפרוביוטיקה יופיעו הסימפטומים האלה או חלק מהם:
- ריח רע מהפה
- אלרגיות
- דלקות ואגינליות
- מערכת חיסון ירודה המתבטאת גם במחלות חוזרות ונשנות
- תסמונת המעי הרגיז
- עיכול לא תקין
- עצירות
- גאזים
- פצעים בפה
- קנדידה
- זיהומים שונים
בגוף שלנו מתאחסנים חיידקים רבים ורובם נמצאים במערכת העיכול ובפרט במעי הדק והמעי הגס. הטובים והרעים.
מערכת החיסון נועדה להילחם בחיידקים והשאלה המעניינת היא כיצד מערכת החיסון יודעת להבחין בין חיידק טוב וחיידק רע?
נניח שיש פלישה של חיידקים רעים לגוף. מייד משופעלת מערכת החיסון ותוקפת. לעתים הסערה כה גדולה עד כדי כך שהמערכת תוקפת את תאי הגוף עצמם.
אם כך, מה תפקידם של החיידקים הטובים? כיצד הם שומרים על עצמם מפני תקיפה של מערכת החיסון? כיצד הם ממשיכים לעבוד לטובת הגוף כאשר יש התקפת נגד של מערכת החיסון?
החיידקים חודרים אל גופנו דרך דפנות המעי. מערכת החיסון מפעילה את תאי הדם הלבנים – לימפוציטים מסוג T – והם תוקפים חיידקים מזיקים במערכת העיכול כדוגמה: E coli .
ומה עם החיידקים הטובים? בנושא הזה רב הנסתר על הגלוי.
גישות מחמירות ברפואה אוסרות על אנשים בעלי מערכת חיסון מוחלשת לכלול בתזונה חיידקים ידידותיים וגישות אחרות "מוכנות לקחת סיכון" ולהעשיר את התזונה ביוגורט וכרוב מוחמץ במי מלח.
הגישה של הרפואה הטבעית והנטורופתיה נשענת לא רק על מחקרים אלא גם על חכמת הבריאות והידע האנושי של הדורות – ניסיון חיים ברפואה. תושבי יוון, סיציליה והבלקן, הכוללים בתפריטם מזון מותסס כדוגמה יוגורט וירקות מוחמצים במלח, ידועים בחוסנם הגופני ובאריכות ימים.
יש לזכור שהחיידקים הידידותיים שנוצרים במעי, באופן טבעי מן התזונה הטבעית, מוכרים לגוף היות והגוף יצר אותם.
המחקר אודות התקשורת בין מערכת החיסון ובין החיידקים הטובים עדיין בראשיתו. חוקרים מניחים שיש חיידקים שמכילים אנטיגנים – חלבונים, שמערכת החיסון משתמשת בהם כדי לזהות גופים זרים. החלבונים האלה מוכרים לגוף ולכן מערכת החיסון אינה תוקפת אותם, למרות זיהוי החיידק על ידי תאי . T נעשתה בדיקה ביחס לחיידק בשם segmented filamentous bacteria שאינו מזיק וגם אינו מעורר תגובה של מערכת החיסון. לדעת חוקרים, גילוי המנגנון הזה פותח שביל להבנת המנגנון שבו הגוף שלנו מבדיל בין חיידקים "טובים" ל"רעים".
האם יש צורך לחזק את מערכת החיסון ולהמריץ אותה לפעולה?
כשיש צונאמי כמו נגיף הקורונה – אי אפשר לבנות חומות מגן בין רגע.
כשמערכת החיסון מוחלשת אי אפשר להקים חומות מגן וביצורי חיסון יש מאין. עירור מערכת החיסון במצבים קיצוניים של מחלה – זה כשלעצמו עלול להוביל למחלות קשות כמו סרטן ואפילו מוות.
הגוף שחטף צונמי יחטוף "צונמי כפול" באמצעות עירור המערכת החיסונית.
מערכת החיסון עלולה להתחזק יתר על המידה ולעורר מחלות אוטואימוניות, כלומר, הגוף יתקוף את עצמו והמצב עלול להוביל גם למוות.
לכן מילת המפתח בבריאות וברפואה טבעית – גם במצבי קורונה – היא איזון והרמוניה.
המפתח הפיסיולוגי לאיזון והרמוניה בגוף הוא תזונה טבעית ונבונה.
למתכונים להכנת פרוביוטיקה ולמכתונים שמיירים פרוביוטיקה בגוף, ראו את שני ספרי: נטורופתיה במטבח ופרוביוטיקה במטבח.
בבריאות טובה,
שלכם,
ד"ר מירה כהן שטרקמן
על ידי מירה כהן שטרקמן | אפר 5, 2020 | מזון טבעי, תזונה טבעית
ירקות אדומים
מאת: ד"ר מירה כהן שטרקמן Ph.D.
ירקות אדומים הם חלק מהתזונה הטבעית בזכות תרומתם לבריאות וחלק מהמטבח הנטורופתי-הים תיכוני.
הצבע האדום נחשב לצבע מעורר תאווה ותשוקה והפיגמנטים האדומים עושים טוב לבריאות.
רשימת ירקות ופירות אדומים:
- עגבניה
- אבטיח
- תות-שדה
- תפוח אדמה אדום
- פלפל אדום
- פלפל אדום חריף
- גויאבה אדומה
- אשכולית אדומה
בירקות אדומים יש ויטמינים, מינרלים וסיבים תזונתיים.
במאמר הזה אדגיש שלושה פיטוכימיקלים: ליקופן, אנתוציאנינים וקרטונואידים.
ליקופן – עגבנייה אדומה
הליקופן הוא פיגמנט אדום ממשפחת הקרוטנואידים. זאת משפחה גדולה מאוד של פיגמנטים שנותנים לירקות ולפירות את הצבע הצהוב הכתום והאדום. יש כ-600 קרוטנואידים והם ידועים בתרומתם להפחתת הסיכון למחלות לב, שבץ, עיוורון וסוגים מסוימים של סרטן.
במחקר שבוצע במשך 6 שנים בארצות הברית, חוקרים עקבו אחר תפריטם של 47000 גברים בני 40 עד 75. בדקו את הקשר בין הרגלי האכילה שלהם לבין התפתחות סרטן הערמונית. במחקר נמצא של צריכה מוגברת של עגבניות מפחיתה את הסיכון לחלות בסרטן הערמונית.
בישול העגבניה מעלה את זמינות הליקופן עבור הגוף – יותר בריא עבורך
הליקופן מגן מפני נזקי זיהום אוויר, משפר את עוצמת הריאות, תפקוד מוחי ושומר על בריאות העין. נמצאו ריכוזים גבוהים של ליקופן בחלקים חשובים של העין אחד מהם הוא "הגוף הריסני" שמייצר את הנוזל המימי שממלא את גלגל העין, שומר על הלחץ בעין ומסייע לה להתמקד מחדש בעצמים. הליקופן מגן על אנזימים שמעורבים בפעילות של הגוף הריסני מפני חמצון.
אפשר למצוא ליקופן בגמבה, אבטיח, פפאיה, אשכולית ורודה וגויאבה ורודה.
טיפ מהרפואה הטבעית לטיפול בעקיצות:
ברפואה הטבעית המסורתית השתמשו במיץ עגבניה לטיפול בעקיצות יתושים.
פשוט מורחים מיץ עגבניה על העקיצה.
אנתוציאנינים – צנון ותות שדה
אלו הם פיגמנטים אדומים-סגולים ממשפחת הפלבנואידים.
הם נמצאים בירקות ופירות וידועים בכוחם כנוגדי חמצון – נוגדי ראדיקלים חופשיים, יייצוב קולגן והגנה על רקמות חיבור במצבים דלקתיים בגוף.
עודף חמצן עלול לגרום להזדקנות מהירה של המח ולנזקים בריאותים.
כמות טובה של אנתוציאנינים יש בתות שדה, צנון וצנוניות. מקורות נוספים שעשירים באנתוציאנינים הם קליפות ענבים ופירות יער.
קרוטונואידים אדומים – פלפל אדום מתוק
פלפל אדום מתוק עשיר בקרוטונואידים אדומים מסוג קפסנטין וקפסורובין המוכרים כמונעי מחלות לב וסרטן.
קרטונואידים נוספים בפלפל אדום הם: בטא קרוטן שמשמש מקור עיקרי לויטמין A – משפר תפקוד מערכת חיסונית ושומר על בריאות העין.
פלפל אדום = פצצה של ויטמין C
פלפל אדום הוא מקום טוב וזמין לויטמין c . בפלפל אדום בינוני יש 230 מיליגרם ויטמין C – פי שלוש מאשר בתפוז וכמעט פי 3 מהמנה היומית הממוצעת המומלצת. די בחצי פלפל אדום ליום כדי לספק את מנת ויטמין c היומית.
מתכונים טעימים, בריאים וקלים להכנה עם ירקות אדומים
תמצאו בספרי "נטורופתיה במטבח – בריאות, מתכונים וטיפים"
בבריאות טובה
ד"ר מירה כהן שטרקמן
