עלים ירוקים בתפריט הים תיכוני – נטורופתיה במטבח

עלים ירוקים בתפריט הים תיכוני – נטורופתיה במטבח

מאת: ד"ר מירה כהן שטרקמן Ph.D.

עלים ירוקים הם חלק בלתי נפרד מהתפריט הים תיכוני כבר אלפי שנים.

הירוק מסמל טריות וצמיחה ולמעשה את האנרגיות האלה והתכונות האלה הירוקים נותנים לנו.

העלים הירוקים מוכרים בתזונה הטבעית כחלק בלתי נפרד מהתפריט הבריא בנטורופתיה. הם מועילים למערכת העיכול, הדם והלב, משפרים את הראייה, שומרים על רעננות וחיוניות של הגוף והנפש ומצעירים.

רשימה (חלקית) של עלים ירוקים:

  • חסה
  • תרד
  • פטרוזיליה
  • כוסברה
  • שמיר
  • מנגולד
  • חמציץ
  • גרגר נחלים
  • רוקט
  • עירית
  • בצל ירוק

לרשימה הזאת מתווספים עלי התבלין – עליהם תוכלו לקרוא  במאמר אחר באתר הזה.

מעבר לכמות הטובה של ויטמינים ומינרלים, יש בעלים הירוקים יש כמה סגולות טובות במיוחד ואמנה 4 מהן כאן:

  1. סיבים תזונתיים – במיוחד בפטרוזילה. ב100 גרם פטרוזיליה יש 3.3 גרם סיבים תזונתיים. ב100 גר כוסברה יש 2.1 גרם סיבים וב 100 גרם עירית יש 2.5 גרם סיבים. היות והסיבים האלה אינם נעכלים, הם מייצרים במעיים חיידקים טובים. לכן מומלץ לתבל את המאכלים בפטרוזיליה וכוסברה.
  2. כלורופיל – הפיגמנט הירוק של העלים הירוקים נובע מהכלורופיל. לצבען הזה יש חלק חשוב בחיי הצמח והוא נוטל חלק בתהליך הפוטוסינתזה שמנצל את אנרגיית האור להפקת סוכר ממים ופחמן דו חמצני. תוך כדי תהליך הפוטוסינתזה, הצמח פולט חמצן שדרוש לקיומם של החיים על פני כדור הארץ. הכלורופיל מגן על הגוף מפני חומרים מסרטנים המצויים לעתים בתזונה מעובדת כדוגמה בשר או נקניקים, מנקה את הדם ממתכות רעילות, מחזק את החוסן של הגוף וגם מונע ריח רע מהפה. כדוגמה, לעיסת פטרוזיליה תנקה את הפה ותמנע ריח רע.
  3. לוטאין – פיגמנט צהוב-כתום ממשפחת הקרוטונואידים ונמצא בעיקר בחסה, תרד, מנגולד, רוקט, ארוגולה, גרגר נחלים, פטרוזיליה וכוסברה. ללוטאין יש תפקיד במניעת התנוונות מאקולרית תלויית גיל (Age-related Macular Degeneration ), שהיא הגורם העיקרי לעוורון אצל אנשים מבוגרים. בנוסף הלוטאין מגן על בריאות הלב וכלי הדם ומפחית את הסיכון לסרטן.
  4. ויטמין K – מצוי בעיקר בפטרוזיליה. ב 100 גרם פטרוזיליה יש 1640 מק"ג ויטמין K – 1562% (!!) מהכמות היומית המומלצת.
    • ויטמין K דרוש לתהליך קרישת דם ולשפעול ארבעה גורמי קרישה ושני חלבונים נוספים המשמשים כנוגדרי קרישה ומווסתים את התהליך, במטרה למנוע דימום יתר.
    • פועל למניעת אוסטאופורוזיס בזכות תכונתו לשנות את מבנה החלבון אוסטאוקלצין – אחד מחלבוני העצם – ולהשפיע על חדירתו אל העצם. רמה גבוהה של אוסטאוקלצין בדם יכולה להעיד על מחסור בויטמין K וקשורה לסיכון מוגבר לשברים.
    • מחקרים בבעלי חיים הראו קשר בין מחסור בויטמין K ובין סיכון מוגבר לטרשת עורקים.

לכן מומלץ לשלב את הירקות הירוקים בתפריט היומי בכל צורות ההגשה: טרי, מאודה, מבושל ומוקפץ.

סלט אורז ועלים ירוקים (מהספר "נטורופתיה במטבח" – עמוד 55):

חומרים:

  • 1 כוס אורז עגול מלא מבושל
  • 1 כף שמן זית בכבישה קרה
  • 4 קישואים בהירים פרוסים דק
  • 1 כפית בזיליקום טרי או יבש
  • 4 כוסות חסה קרועה
  • 2 כוסות תרד טרי קצוץ
  • 1 כוס נבטי אלפלפא
  • 1 כף טחינה גולמית

אופן ההכנה:

  1. מבשלים 1/2 כוס אורז מלא בכוס מים במשך כ-40 דקות בסיר מכוסה.
  2. מקפיצים את הקישואים בשמן זית עד שיתרככו מעט.
  3. מערבבים את העלים עם האורז והבזיליקום.
  4. מוסיפים על הסלט טחינה גולמית.

עוד מתכונים טעימים וקלים להכנה תמצאו בספר נטורופתיה במטבח-בריאות, תזונה, מתכונים וטיפים.

IMG-20181007-WA0004 (3)

 

לרכישת הספר נטורופתיה במטבח – לחץ כאן

 

בבריאות טובה

וברפואה טבעית

ד"ר מירה כהן שטרקמן

 

 

 

חיידקים ידידותיים במעיים ומערכת החיסון

חיידקים ידידותיים במעיים ומערכת החיסון

ד"ר מירה כהן שטרקמן Ph.D.

המעיים הם חלק מצינור עיכול ארוך המתחיל בפה ומסתיים בפי הטבעת. זאת מערכת פתוחה שמושפעת באופן מידי מכל מה שנכנס אליה מן הפתחים וחושפת את הגוף לכניסה של חיידקים מזיקים.

בדרך אל המעיים המזון עובר דרך הקיבה. במצב תקין, החום והחומציות של הקיבה, אמורים להרוס את החיידקים הרעים שחודרים לגוף דרך פתחיו. אבל יש חיידקים ששורדים את הקיבה ויש כאלה שנוצרים במעיים.

הגוף יודע להשמיד את החיידקים האמצעות מערכת החיסון.

אבל בגוף במעיים יש חיידקים רעים וטובים. כיצד מערכת החיסון מתקשרת עם החיידקים הטובים? כיצד מערכת החיסון יודעת שלא להתקיף חיידקים טובים?

 

שאלה מקדימה –

כיצד נוצרים החיידקים הידידותיים במעיים?

נושא חיידקים ידידותיים קשור עם שני מושגים: פרה ביוטיקה ופרו ביוטיקה:

הפרה ביוטיקה הם מרכיבי המזון שאינם נעכלים, כדוגמה: סיבים תזונתיים. ניתן לקבלם מירקות, פירות, קטניות ודגנים מלאים.

522A3904

נטורופתיה במטבח – כל טוב תזונה ים תיכונית בריאה וקלה להכנה

 

הפרו ביוטיקה הם חיידקים ידידותיים הנמצאים במערכת העיכול או במזון מותסס כדוגמה: החמצת ירקות במי מלח.

קיימים חיידקים רבים תחת מטריית השם "פרוביוטיקה". המוכרים שביניהם הם קבוצת  חיידקי  לקטובצילוס, המייצרים סביבה חומצית באמצעות ייצור חומצת חלב ובכך הם מסייעים במניעת התפתחות חיידקים במעי הדק. בקבוצה זאת נמצא האסידופולוס.

לחיידקים האלה יש חשיבות רבה, בין היתר בפרוק סוכר החלב (לקטוז), יצור אינזימי עיכול, ייצור ויטמיני B1 ו- B6, חומצה פולית וחומצות אמינו.

כאשר קיים מחסור בחיידקים ידידותיים במעיים – בפרוביוטיקה יופיעו הסימפטומים האלה או חלק מהם:

  • ריח רע מהפה
  • אלרגיות
  • דלקות ואגינליות
  • מערכת חיסון ירודה המתבטאת גם במחלות חוזרות ונשנות
  • תסמונת המעי הרגיז
  • עיכול לא תקין
  • עצירות
  • גאזים
  • פצעים בפה
  • קנדידה
  • זיהומים שונים

בגוף שלנו מתאחסנים חיידקים רבים ורובם נמצאים במערכת העיכול ובפרט במעי הדק והמעי הגס. הטובים והרעים.

מערכת החיסון נועדה להילחם בחיידקים והשאלה המעניינת היא כיצד מערכת החיסון יודעת להבחין בין חיידק טוב וחיידק רע?

נניח שיש פלישה של חיידקים רעים לגוף. מייד משופעלת מערכת החיסון ותוקפת. לעתים הסערה כה גדולה עד כדי כך שהמערכת תוקפת את תאי הגוף עצמם.

אם כך, מה תפקידם של החיידקים הטובים? כיצד הם שומרים על עצמם מפני תקיפה של מערכת החיסון? כיצד הם ממשיכים לעבוד לטובת הגוף כאשר יש התקפת נגד של מערכת החיסון?

החיידקים חודרים אל גופנו דרך דפנות המעי. מערכת החיסון מפעילה את תאי הדם הלבנים – לימפוציטים מסוג T – והם תוקפים חיידקים מזיקים במערכת העיכול כדוגמה: E coli .

ומה עם החיידקים הטובים? בנושא הזה רב הנסתר על הגלוי.

גישות מחמירות ברפואה אוסרות על אנשים בעלי מערכת חיסון מוחלשת לכלול בתזונה חיידקים ידידותיים וגישות אחרות "מוכנות לקחת סיכון" ולהעשיר את התזונה ביוגורט וכרוב מוחמץ במי מלח.

הגישה של הרפואה הטבעית והנטורופתיה נשענת לא רק על מחקרים אלא גם על חכמת הבריאות והידע האנושי של הדורות – ניסיון חיים ברפואה. תושבי יוון, סיציליה והבלקן, הכוללים בתפריטם מזון מותסס כדוגמה יוגורט וירקות מוחמצים במלח, ידועים בחוסנם הגופני ובאריכות ימים.

יש לזכור שהחיידקים הידידותיים שנוצרים במעי, באופן טבעי מן התזונה הטבעית, מוכרים לגוף היות והגוף יצר אותם.

המחקר אודות התקשורת בין מערכת החיסון ובין החיידקים הטובים עדיין בראשיתו. חוקרים מניחים שיש חיידקים שמכילים אנטיגנים – חלבונים, שמערכת החיסון משתמשת בהם כדי לזהות גופים זרים. החלבונים האלה מוכרים לגוף ולכן מערכת החיסון אינה תוקפת אותם, למרות זיהוי החיידק על ידי תאי . T נעשתה בדיקה ביחס לחיידק בשם segmented filamentous bacteria שאינו מזיק וגם אינו מעורר תגובה של מערכת החיסון. לדעת חוקרים, גילוי המנגנון הזה פותח שביל להבנת המנגנון שבו הגוף שלנו מבדיל בין חיידקים "טובים" ל"רעים".

האם יש צורך לחזק את מערכת החיסון ולהמריץ אותה לפעולה?

כשיש צונאמי כמו נגיף הקורונה – אי אפשר לבנות חומות מגן בין רגע.

כשמערכת החיסון מוחלשת אי אפשר להקים חומות מגן וביצורי חיסון יש מאין. עירור מערכת החיסון במצבים קיצוניים של מחלה – זה כשלעצמו עלול להוביל למחלות קשות כמו סרטן ואפילו מוות.

הגוף שחטף צונמי יחטוף "צונמי כפול" באמצעות עירור המערכת החיסונית.

מערכת החיסון עלולה להתחזק יתר על המידה ולעורר מחלות אוטואימוניות, כלומר, הגוף יתקוף את עצמו והמצב עלול להוביל גם למוות.

לכן מילת המפתח בבריאות וברפואה טבעית – גם במצבי קורונה – היא איזון והרמוניה.

המפתח הפיסיולוגי לאיזון והרמוניה בגוף הוא תזונה טבעית ונבונה.

למתכונים להכנת פרוביוטיקה ולמכתונים שמיירים פרוביוטיקה בגוף, ראו את שני ספרי: נטורופתיה במטבח ופרוביוטיקה במטבח.

לרכישת הספרים במחיר מיוחד לחץ כאן  

בבריאות טובה,

שלכם,

ד"ר מירה כהן שטרקמן

 

ירקות אדומים – תזונה טבעית

ירקות אדומים

מאת: ד"ר מירה כהן שטרקמן Ph.D.  

ירקות אדומים הם חלק מהתזונה הטבעית בזכות תרומתם לבריאות וחלק מהמטבח הנטורופתי-הים תיכוני.

הצבע האדום נחשב לצבע מעורר תאווה ותשוקה והפיגמנטים האדומים עושים טוב לבריאות.

רשימת ירקות ופירות אדומים:

  • עגבניה
  • אבטיח
  • תות-שדה
  • תפוח אדמה אדום
  • פלפל אדום
  • פלפל אדום חריף
  • גויאבה אדומה
  • אשכולית אדומה

בירקות אדומים יש ויטמינים, מינרלים וסיבים תזונתיים.

במאמר הזה אדגיש שלושה פיטוכימיקלים: ליקופן, אנתוציאנינים וקרטונואידים.

ליקופן – עגבנייה אדומה

הליקופן הוא פיגמנט אדום ממשפחת הקרוטנואידים. זאת משפחה גדולה מאוד של פיגמנטים שנותנים לירקות ולפירות את הצבע הצהוב הכתום והאדום. יש כ-600 קרוטנואידים והם ידועים בתרומתם להפחתת הסיכון למחלות לב, שבץ, עיוורון וסוגים מסוימים של סרטן.

במחקר שבוצע במשך 6 שנים בארצות הברית, חוקרים עקבו אחר תפריטם של 47000 גברים בני 40 עד 75. בדקו את הקשר בין הרגלי האכילה שלהם לבין התפתחות סרטן הערמונית. במחקר נמצא של צריכה מוגברת של עגבניות מפחיתה את הסיכון לחלות בסרטן הערמונית.

בישול העגבניה מעלה את זמינות הליקופן עבור הגוף – יותר בריא עבורך

שקשוקה

הליקופן מגן מפני נזקי זיהום אוויר, משפר את עוצמת הריאות, תפקוד מוחי ושומר על בריאות העין. נמצאו ריכוזים גבוהים של ליקופן בחלקים חשובים של העין אחד מהם הוא "הגוף הריסני" שמייצר את הנוזל המימי שממלא את גלגל העין, שומר על הלחץ בעין ומסייע לה להתמקד מחדש בעצמים. הליקופן מגן על אנזימים שמעורבים בפעילות של הגוף הריסני מפני חמצון.

אפשר למצוא ליקופן בגמבה, אבטיח, פפאיה, אשכולית ורודה וגויאבה ורודה.

טיפ מהרפואה הטבעית לטיפול בעקיצות:

ברפואה הטבעית המסורתית השתמשו במיץ עגבניה לטיפול בעקיצות יתושים.

פשוט מורחים מיץ עגבניה על העקיצה.

אנתוציאנינים – צנון ותות שדה

אלו הם פיגמנטים אדומים-סגולים ממשפחת הפלבנואידים.

הם נמצאים בירקות ופירות וידועים בכוחם כנוגדי חמצון – נוגדי ראדיקלים חופשיים, יייצוב קולגן והגנה על רקמות חיבור במצבים דלקתיים בגוף.

עודף חמצן עלול לגרום להזדקנות מהירה של המח ולנזקים בריאותים.

כמות טובה של אנתוציאנינים יש בתות שדה, צנון וצנוניות. מקורות נוספים שעשירים באנתוציאנינים הם קליפות ענבים ופירות יער.

קרוטונואידים אדומים – פלפל אדום מתוק

פלפל אדום מתוק עשיר בקרוטונואידים אדומים מסוג קפסנטין וקפסורובין המוכרים כמונעי מחלות לב וסרטן.

קרטונואידים נוספים בפלפל אדום הם: בטא קרוטן שמשמש מקור עיקרי לויטמין A – משפר תפקוד מערכת חיסונית ושומר על בריאות העין.

פלפל אדום = פצצה של ויטמין C

פלפל אדום הוא מקום טוב וזמין לויטמין c  . בפלפל אדום בינוני יש 230 מיליגרם ויטמין C –  פי שלוש מאשר בתפוז וכמעט פי 3 מהמנה היומית הממוצעת המומלצת. די בחצי פלפל אדום ליום כדי לספק את מנת ויטמין c היומית.

מתכונים טעימים, בריאים וקלים להכנה עם ירקות אדומים

תמצאו בספרי "נטורופתיה במטבח – בריאות, מתכונים וטיפים"

 – לרכישה לחץ כאן

 

בבריאות טובה

ד"ר מירה כהן שטרקמן

 

לשמיעת הרצאתה של ד"ר מירה כהן שטרקמן – לחץ כאן

תפריט בריא לראש השנה

תפריט בריא לראש השנה

מאת: ד"ר מירה כהן שטרקמן Ph.D.

 

התפריט המוצע כאן ערוך על פי עקרונות התזונה הים תיכונית, הבריאה. יש בו מתכונים למי שאוכל חלבון מהחי וכן חלופות לצמחונים ולטבעונים.

כל המתכונים מופיעים בספר "נטורופתיה במטבח- בריאות, תזונה , מתכונים וטיפים" מאת ד"ר מירה כהן שטרקמן, שראה אור בשנת 2018 ומבוסס על תזונה טבעית, בריאה ומבריאה.

ניתן לרכוש את הספר בחנות האתר- נטורופתיה במטבח- לרכישה:

מרק

 

התפריט מורכב מארוחת חג מלאה ועשירה, לצד כל מנה מופיע מספר העמוד מן הספר "נטורופתיה במטבח".

 

ערב ראש השנה

מנה ראשונה:

סלט עלים ירוקים ושורשים – עמ' 39

סלט ים תיכוני- עמ' 46

לחם/חלה מחמצת שאור – עמ' 147

ממרח עשבים ירוקים – עמ' 220

תפריט חג

מרק:

מרק עוף עשיר עמ' 85

לצמחונים: מרק עדשים צהובות – עמ' 89 או מרק אפונה ירוק – עמ' 91

מנת דג /או צמחוני:

סלמון אפוי במרווה- עמ' 139

לצמחונים: תבשיל החומוס של צביקה עמ' 120 או מוסקה טבעונית- עמ' 156

מנה עיקרית:

אורז פרא ואגוזים – עמ' 118

תבשיל שעועית ואצת ארמה – עמ' 124 או צלי בשר –עמ' 135

ברוקולי מוקפץ בשום ושקדים- עמ' 108

מנה אחרונה:

עוגת דבש עשירה – עמ' 176

"בוריקיטאס די מואיס" – כיסוני שקדים בסגנון  היהודים משלוניקי- עמ' 184

חליטה לסיום הארוחה:

חליטת נענע, קינמון, פרוסת תפוז ופרוסת ג'ינגר.

שתייה במהלך הארוחה:

מים – אפשרי עם פרוסות לימון, עלי לואיזה ונענע

יין אדום איכותי

 

ממליצה לקרוא בספר  את שני הפרקים האלה, לפני חגי תשרי:

  • קלוריות: לא מה שחשבתם – עמ' 24
  • עשרת כללי זהב לאכילה נכונה – עמ' 31

 

שתהיה שנה טובה ומתוקה

שנה של הגשמת חלומות ומשאלות לב

בריאות וכל טוב

 

שלכם,

ד"ר מירה כהן שטרקמן

צרבת חגים – הטיפול הטבעי

צרבת בחגים – הטיפול הטבעי

ד"ר מירה כהן שטרקמן Ph.D.

 

הצרבת מתבטאת בתחושת צריבה בבטן העליונה ולעתים גם לחץ בחזה – בדומה להתקף לב.

יש כמה וכמה גורמים לצרבת ובמאמר הזה אתייחס למה שאכנה "צרבת חגים" (ברפואה: צרבת אקוטית) כלומר כזאת שמגיעה כתוצאה מאכילה מרובה, מזונות מטוגנים וחומציים וסטרס .

שימו לב שלקראת החגים יש ריבוי פרסומות אודות יעילותם של סותרי צרבת: סוכריות, משקאות, כמוסות ועוד. הפרסומים בדרך כלל פוחתים לאחר החג ומתחילים שוב לקראת החג הבא.

מדוע? מכיוון שסותרי חומצה – אלו שאמורים לטפל בצרבת – אינם דורשים מרשם רופא, הם נמכרים גם בטעמים ונחשבים כ"לא מזיקים". האם הם מועילים לבריאות? לא.

לא כל מה שנמכר בצורה חופשית מועיל לבריאות ולעתים אף מזיק מאד. אנשים נטלי תרופות צריכים להיוועץ ברופא.

ומה עושים סותרי החומצה לאנשים בריאים? מורידים את רמת החומציות בקיבה.

רמת גבוהה של חומציות בקיבה דרושה לנו כדי לשמור על בריאותנו וכדי להימנע ממצב של שגשוג תולעים, חיידקים וכד'.

זכרו: המזון שאכלתם עובר במערכת העיכול – מהפה אל פי הטבעת – במשך 6 שעות לפחות (במקרה הטוב). תארו לכם מה יקרה לבשר שנמצא על השולחן ביום קיץ של 36 מעלות. כמו חום הגוף.

הבשר יעלה רימה.

החומציות המאוזנת קיימת ומועילה.

פגענו בחומציות – פגענו בבריאות.

חומציות הקיבה אמורה להיות מאוזנת, קבועה ולא נמוכה.

צרבת

אפשר להשיג את התוצאה הטובה של איזון חומציות הקיבה בחגים בשילוב של מזונות המייצרים בסיסיות לצד אלו המייצרים חומציות.

אצל משפחות רבות, עיקר המנות המוגשות בחגים הם כאלה המייצרות חומציות: חלבון מהחי, מזונות מטוגנים, סוכרים, קמח לבן ועוד.

לכן, אם בכל זאת מוגש לשולחן מזון שומני, מטוגן, כמות גבוהה של מזון מהחי וגם הרבה מתוקים חשוב לשלב את המזונות שמייצרים בסיסיות.

 

מזונות המועילים לאיזון חומציות של ארוחות החג (וגם ארוחות גדולות אחרות):

  1. מזונות קלים לעיכול: ירקות

 

  1. דגנים מלאים: גריסי פנינה, דוחן, אורז בסמטי.

פעמים רבות שואלים אותי – מה עם האורז הלבן?

ובמכן אורז לבן אינו מזיק כפי שמזיקה החיטה ה"לבנה". אכן הוא אינו כולל את הסיבים התזונתיים, אבל כאשר משלבים אורז לבן עם כמות טובה של ירקות וקטניות – ההשלמה של הסיבים מגיעה מהתוספות האלה.

  1. אגוזים ושקדים

 

  1. בננה, תפוח ואגס

 

  1. חליטות של קמומיל ומרתח של שוש קרח

 

  1. מים קרים

ומה לגבי הסטרס?

ארוחות משפחתיות מייצרות עומס למארחים – גם לאלה שאוהבים מאד לארח.

יש מצבים משפחתיים או רגשיים שבהם ההסבה לשולחן משותף היא כשלעצמה מייצרת מפגש עם "שדים פנימיים".

מומלץ להיות בתשומת לב למצבים האלה, לקבל עזרה ולפורר אותם.

כשהבטן אינה יכולה לעכל את החיים – מתחיל דיבור פנימי. לעתים מתיש.

המזון שאמור לזרום מהפה לכיוון למטה – זורם הפוך – בכיוון למעלה.

כשהגוף מדבר הפוך- מומלץ לעשות עבודת גוף-נפש. על כך במאמרים אחרים.

ואסיים בהמלצה נוספת – שטובה לכל ימות השנה – להימנע מעישון. גם העישון תורם לצרבת.

 

בבריאות טובה

שלכם

ד"ר מירה כהן שטרקמן