חווה דוידזון יועצת מס
עדות של חוה דוידזון – יועצת מס על הטיפול של מירה.
מפה רפלקסולוגית
הרפלקסולוגיה המודרנית מבוססת על פיתוח של רופא אמריקני בשם ד"ר פיצג'רלד שפיתח את השיטה של ריפוי אזורי.
ההבנה היא שדרך עיסוי ולחיצה נקודותמסויימות בכפות הרגליים ניתן להשפיע על מערכות הגוף והנפש של האדם.
יש מסמכים רבים המתעדים הצלחות בטיפול רפלקסולוגי אבל העולם האקדמי עדיין מתייחס אל הרפלקסולוגיה בבחינת "כבדהו וחשדהו".
טיפול רפלקסולוגי
מאת: מירה כהן שטרקמן, נטורופתית ורפלקסולוגית בכירה.
אתחיל בסיפור אישי:
כשפניתי ללימודי נטורופתיה הסבירו לי שתכנית הלימודים הארבע שנתית כוללת לימודי חובה של שיטת מגע.
באותה העת הייתי עדיין עורכת דין ב"משרה מלאה", חנוטה בחליפה, ציפורניים עשויות ואיפור מוקפד. לא העלתי על דעתי שאהיה מסוגלת "לרדת מהסולם" ולטפל באנשים באמצעות מגע, שמנים ארומתיים וכיוב'.
אבל, רציתי מאד ללמוד נטורופתיה והרפלקסולוגיה היתה עבורי ברירת מחדל. אמרתי לעצמי: רק בכפות הרגליים. אשרוד.
אמנם, באותה העת כבר טיפלתי ברייקי, אבל הרייקי הוא טיפול אנרגטי שאינו מערב מגע פיסי, שמנים ארומתיים ותפאורה של ספא.
למזלי, פגשתי מורה מופלא, קובי רוזנגרטן. מורי ורבי עד היום. ההומור, הסבלנות והחיוך סייעו לי לעבור את דלת הכניסה לכיתה עטורת מפות רפלקסולוגיות של כף הרגל וכף היד, סמלים שונים, אבני מרפא, נרות ומיטות טיפול.
כבר בשעור הראשון התאהבתי בנושא.
הגעתי לשעורים לאחר יום עבודה במשרד ובבית משפט, מלאת התרגשות וצפייה. שעורי הרפלקסולוגיה היו עבורי חממה להתפתחות אישית.
מאז עברו שנים רבות, היום אני יודעת שכפות הרגליים מדברות את מה שהאדם שוכח לספר.
האבחון בכפות הרגליים והטיפול הרפלקסולוגי הם חלק אינטגרלי מהרפואה הטבעית ומן התכנית הטיפולית שאני מרכיבה לאדם הבא בשערי הקליניקה שלי, חלק מכלי הריפוי והאבחון ברפואה טבעית.
מהו טיפול רפלקסולוגי?
הטיפול הרפלקסולוגי מבוסס על תאוריית המסלולים שפותחה ע"י ד"ר פיצ'גראלד, על פיה מספר איברי גוף מקבילים לאיברים אחרים. ד"ר פיצ'גראלד הראה שלחץ על אזור מסוים גרם לאלחושו של אזור המקביל לו.
ד"ר אדווין בוורס הראה כי ניתן להחדיר סיכה לתוך פניו של אדם מבל לגרום לו כאב, לאחר שהפעיל לחץ על נקודה מקבילה לאותו מקום בכף ידו של אותו אדם.
בשנות השלושים של המאה ועשרים החלה יוניס אינגרהם, שעבדה כפיסיוטרפיסטית, לטפל בשיטת האזורים ובמשך השנים היא מיפתה את הגוף כולו על פני כפות הרגליים וגילתה שללחץ משתנה על פני נקודות שונות על כף הרגל יש השלכות ריפויות מיוחדות, בנוסף להפחתת כאבים. כך נולדה הרפלקסולוגיה המודרנית.
מדוע כפות הרגליים?
"תורת החלקים השווים" היא תורה עתיקה המוכרת מתקופת חכמי יוון העתיקה.
אנכסגורס, רופא נודע ביוון העתיקה ופילוסוף, בן המאה החמישית לפנה"ס, אמר שהשינוי בעצמים בטבע הוא למעשה שינוי בריכוז היסודות וביחס כמויותיהם. כל עצם חי ודומם מכיל בתוכו את אותם הזרעים בכמיויות שונות ומשתנות. כל חתיכה קטנה מהעצם מגלמת בחובה את כל התכונות והיסודות של החתיכה הגדולה. היום המדע מדבר על שרשרת הDNA.
כפות הרגליים הן למעשה הגוף כולו בזעיר אנפין. כל האיברים, הבלוטות, חלקי הגוף ועולם הרגש, מצויים בכפות הרגליים והם מונחים בכפות הרגליים בדיוק כפי שהם מונחים בגוף השלם.
הבהונות- הראש ואבריו, בלוטת יותרת המוח, האצטרובל וההיפותלמוס.
השקע מתחת לבהונות- הכתפיים, בלוטות הלימפה
כריות כף הרגל- אזור הריאות, הלב ובית החזה
השיפול הפנימי של כף הרגל- עמוד השידרה
החלק החיצוני של כף הרגל- הגפיים וגב תחתון
החלק האמצעי – מהסרעפת ועד שיפולי הבטן- כולל את מערכת העיכול, הטחול, הכבד, כליות, מערכת שתן ושאר אברי חלל הבטן.
החלק התחתון – האגן, אישיאס, איברי הרבייה
החלק העליון של כף הרגל- שרירי הבטן
החלק העליון מעל כף הרגל- הברכיים
כל סימן, תו, נקודת חן, יבלת, חתך, אקזמה, פצע- באזור מהאזורים הנ"ל- מראה על רגישות מסויימת.
גוון כף הרגל, הלחות, מרקם העור, טונוס השריר וסימנים נוספים- מלמדים על מצבו הנפשי של האדם.
הרפלקסולוגיה אינה מסאג' ואיננה טיפול רפואי.
הרפלקסולוג אינו מאבחן מחלות ואינו רופא.
הרפלקסולוג היא מתווך בתהליך הריפוי של האדם. טכניקות שונות של הנחת ידיים ולחיצות על גבי אזורי כפות הרגליים מאפשרות זרימת אנרגיה של ריפוי לכל איברי הגוף.
בבריאות טובה,
מירה כהן שטרקמן
תפוח בר – Crab Apple – פרחי באך
תפוח בר – Crab Apple
מאת: ד"ר מירה כהן שטרקמן Ph.D.
התמצית האנרגטית שאיתר ד"ר אדוארד באך מפרחי תפוח הבר נועדה לטפל בשחרור ממחשבות כפייתיות הקשורות לחוסר נקיון, טומאה או חוסר אהבה עצמית ואי קבלה עצמית.
מעניין שהפרחים פורחים באביב, בגישה הנטורופתית זאת העונה המומלצת לניקוי ושיקום הגוף. אנשים הנוטים להגזמה בתהליכי ניקוי הגוף יוכלו להיעזר בתמצית פרחי תפוח הבר להשגת איזון.
התמצית שייכת למשפחת התמציות המסמלות יאוש שעלול להוביל להפרעות אכילה, פריחות בעור, גרודים בעור ועוד.
התמצית מארגנת את הרבדים האנרגטיים באדם ומשפיעה לטובה על תחושת קבלה עצמית.
לעיון נוסף אודות התמצית השימושים בה ושילובים שלה עם תמציות אחרות מוזמנים לקרוא בספרי אודות פרחי באך.
לרכישה מאובטחת הכנסו כאן לקישור:
הכנסו אל הקישור – רכישה מאובטחת
תפוח בר אינו התפוח המוכר לנו למאכל.
לתפוח עץ יש כמה סגולות בריאותיות מוכרות וזאת הזדמנות טובה למנות כמה מהם וגם אציע כמה מתכונים.
פרי התפוח נחשב למטהר את הגוף ובעיקר כאשר אוכלים אותו בארוחת הבוקר.
מחית תפוחי עץ נחשבת למזון מחזק לתינוקות ומרגיע את מערכת העיכול. ניתן לתת תפוח מאודה או מבושל למי שסובל משלשול או פרזיטים במעיים והם משככים כאבים של כיב קיבה או קוליטיס.
בתקופת ימי הביניים תפוח הבוסר נחשב למזון נוגד שלשול והתפוח הבשל נחשב כמטפל בעצירות. הנטורופתיה קלטה את הרפואה המסורתית והנחיותיה ועושה שימוש בתפוח בפרוטוקולים של מניעת מחלות וריפויין.
שילוב של תפוח עם פירות המכילים אנזימי עיכול כמו פאפיה ואננס מסייעים לעיכול תקין. מזג האויר ההפכפך של האביב הישראלי עלול לגרום לאי נוחות במערכת העיכול ואף לעצרויות. לכן הסובלים ממערכת עיכול עצלה יוכלו להנות ממיץ פירות לימות האביב השרביים.
מיץ פירות לשיפור תפקודי הגוף וחיזוקו:
1 כוס דובדבנים
1 פאפיה
2 תפוחי עץ
1 אננס
1/4 מלון
לקלוף את הפירות ולהכניס למכונה להכנת מיצים. לשתות כוס אחת בבוקר על קיבה ריקה. המיץ נוגד עצירות ומנקה את הכליות, מטפל בדלקת מפרקים ובבעיות בתפקודי כבד.
אמנם תכולת הסוכר במיץ היא גבוהה אבל יש לו ערך תזונתי רב ותכונות ריפוי מופלאות.
תפוח העץ מכיל כמות עשירה של פקטין המכיל סיבים מסיסים וכן ממשפר פעילות מערכת העיכול וכן מעלה כולסטרול הנחשב "טוב" ה HDL לעומת הכולסטרול הנחשב "רע" ה LDL.
הרמב"ם ממליץ על תפוח עץ כדי להתרענן ממצב שכרות לאחר שתיית יין ולכן גם מוסיפים קוביות תפוח טרי אל משקה יין כדי לנטרל את השפעתו המשכרת.
ברפואה מסורתית צרפתית עושים שימוש בקליפות התפוח לטיפול בדרכי השתן ואצל יהודי ספרד משתשמים בחומץ המופק מתפוחים למניעת בחילות בתקופת ההריון, הפסקת נזלת ושיעול מטריד .
אפשר לפרוס תפוח ולהניח את הפרוסות על עור מגורה ומגרד להרגעה מיידית
חליטת תפוח
חותכים תפוח עץ לקוביות קטנות ומיניחים בכוס גדולה
מוסיפים מים רותחים ומכסים למשך 5 דקות
אין צורך להמתיק.
שותים לשיכוך כאבי בטן, כאבי שגרון ולמצבי הצטטנות וחום
מיץ תפוחי עף טרי ביחד עם שמן זית טוב לטיפול בעקיצות ובשריטות.
התפוח מכיל סוכר טבעי, פקטין, ויטמיני A,B1,C ומינרלים.
עוגת תפוחי עץ קלה להכנה
1 כוס קמח חיטה מלא
3/4 כוס קמח כוסמין מלא
1/2 כוס שמן זית עדין (לא מריר) בכבישה קרה
1 כוס חלב סויה
3/4 כוס סוכר חום דמררה
3 תפוחי עץ חמצמצים חתוכים לקוביות קטנות
1/2 כוס אגוזי מלך קצוצים גס
2 ביצים אורגניות
1 כפית סודה לשתיה
1/2 כפית קנמון טחון
קליפה מגורדת של לימון אחד
לערבב את הקמחים עם הסודה לשתיה, אגוזים וקנמון.
לערבב היטב את שתי הביצים ולהוסיף את הסוכר, חלב סויה, שמן ולערבב היטב. להוסיף את התפוחים הקצוצים.
לערבב הכל יחד. לשמן תבנית אפיה עגולה ולאפות בחום בינוני במשך 45-50 דקות. להגיש עם חליטת צמחים. מתאים כארוחת ביניים המכילה פחמימה וחלבון. עתיר בסיבים תזונתיים ויטמינים ומינרלים, משביע ומחזק מערכת עיכול עצלה.
סרפד
מאת: מירה כהן שטרקמן, נטורופתית והרבליסטית קלינית. מתמחה בטיפול בצמחי מרפא, תזונה טבעית, פרחי באך ואיזון גוף נפש. מנחת קבוצות בנושאי בריאות והתפתחות אישית. ראש תחום נטורופתיה במכון וינגייט.
אתר אישי: .www.argaman-ntr.co.il
(פורסם בירחון "חיים אחרים" גליון מרץ 2013)
הטבע של עונת האביב מביא עימו את הסרפד לכל חלקי הארץ. הצמח גדל באזורים לחים ומוצלים. מוכרים מספר זנים ובנטורופתיה והרבולוגיה עושים שימוש בזן הידוע בשם הלאטיני Urtica dioica . משמעות המילה Urtica – "שורף". באנגלית הצמח נקרא – Nettles- מגיע מהמילה Needle – מחט. במגע עם עלי הספרד מייד מרגישים צריבה, כמו מחטים דוקרות. אנשים הרגילים בעבודת אדמה אינם כה רגישים לצריבת הסרפד אבל העירוניים כדאי שינהגו בו בזהירות.
הסרפד זמין והוא תרופה חשובה וזולה בארון התרופות הטבעיות. ניתן לאספו בחניונים, גינות, חצרות ובצידי דרכים והוא פורח בחודשים פברואר עד מאי. הכפריים נוהגים לאסוף את העלים והזרעים המצויים בכדורי הסרפד הנקרא- סרפד כדורי ולשלבם במאכלים חמים או טריים ובממתקים. חוקר הפולקלור נסים קריספיל מביא מתכון טעים לממתק סרפד. המתכון משלב מרגרינה ולכן כעשיתי בו שינוי ובמקום מרגרינה נשתמש בשמן קוקוס או חמאת גי, המומלצים בתזונה הטבעית.
הנה המתכון של ה"סרפדית":
1 כפית חמאת גי או שמן קוקוס
150 גר' זרעי סרםד
1 כפית תמצית מוניל טבעי
150 גר' סוכר חום דמררה
אופן הכנה: משמנים תבנית עם חמאת הגי או שמן הקוקוס. מערבבים היטב את זרעי הסרפד עם הונית. ממיסים את הסוכר בסיר קטן על אש נמוכה עד שהוא הופך לסירופ חום, מורידים מהאש, מוסיפים את זרעי הסרפד ומערבבים במהירות, יוצקים לתבנית המשומנת, משטחים, חותכים לריבועים. מתקבל ממתק טעים ובריא. ניתן להגישו עם חליטת ספרד. הממתק לא רק טעים אלא גם חתיכת תרופה טובה לטיפול בהגדלה של בלוטת הערמונית.
עשבונאים של ימי הביניים הכירו בתכונות הריפוי של עלי הסרפד ונתנו אותם כתרופה נגד שגרון ודלקת פרקים. מחקר מודרני מביא בשורות חדשות המאפשרות טיפול באמצעות עלי סרפד גם במצבי אלרגיה, אנמיה, אקסמה ודה טוקסיפיקציה (פינוי רעלים).
לטיפול בצריבת עלי הסרפד ניתן להשתמש בסודה לאפייה מהולה במים ומייד תעלם הצריבה.
משקה סרפד וסלק:
1 סלק טרי אורגני
חופן עלי סרפד טריים
לטחון הכל במסחטת מיצים ולשתות מייד. הסלק מעשיר דם וביחד עם הספרד מטפל באנמיה , עייפות וחוורון. שילוב הסלק במשקה משפיע לטובה על מערכת העיכול ומסייע להרגעת מערכת העצבים.
כמה אזהרות לגבי השימוש בסרפד:
עלי הסרפד מכילים טאנינים ולכן עלולה להיות תופעת לוואי של עצירת נוזלים. לכן אין לעשות בו שימוש במצבי בצקת. כמו כן בנטילת תרופות לטיפול בדלקת מפרקים יש ליידע את הרופא בנטילת סרפד מאחר והוא מגביר השפעת תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות.
מותר להשתמש בעלי הצמח בתקופת ההריון אבל מומלץ להמנע משימוש בשורש.
הסרפד נחשב לצמח מזין, בריא ומבריא. החלקים העיליים של הצמח הטרי מכילים מינרלים אותם מקבל הצמח מהאדמה. העלים עשירים בברזל, סידן, ויטמיני A ,B ו-C וכלורופיל . השילוב של ברזל וויטמין C שבעלי הצמח משפרים את ספיגת הברזל בגוף. אמנם, הצמח מכיל טאנינים בכמות גבוהה ויש בהם כדי למנוע ספיגת ברזל ולכן מומלץ לשמור על מינון מאוזן.
חליטת רפד:
נוטלים 2 חופן עלי סרפד טריים ושטופים או כפית של עלים יבשים
מוסיפים ל 250 מ"ל של מים רותחים. מכסים למשך כ 5 דקות ושותים במהלך היום.
הטעם מריר במקצת חריף ויבש.
אפשר גם לטבול רטיה בתוך המשרה הצונן ולהניח על אברים כואבים כמו בדלקת פרקים, נקעים, וצינית.
טיפול בקשקשים ונשירת שיער:
שמפו המבוסס על רכיבים טבעיים מכיל רוזמרין ושורש סרפד. ניתן להכין לשטיפת השיער לחיזוקו, למניעת נשירה ולטיפול בקשקשים.
אופן הכנה: נוטלים 2 כפיות של שורש יבש טחון של סרפד ומבשלים ב 250 מ"ל מים , בסיר סגור, במשך 15 דקות. מסננים ושוטפים את השיער-לאחר החפיפה.
אפשר לחזור על הפעולה פעם בשבוע.