אכילה רגשית: לא מה שחשבתם. הגישה המדעית לנטרול דחף הלעיסה מהשורש.

אכילה רגשית: לא מה שחשבתם. הגישה המדעית לנטרול דחף הלעיסה מהשורש.

מאת: ד"ר מירה כהן שטרקמן Ph.D.

אכילה רגשית מתוארת לרוב כצריכה מוגברת של מזון, לרוב עתיר קלוריות, כתגובה למצב רגשי כגון חרדה, שעמום, כעס ועוד. אולם, ההשערה הנוכחית שאציג במאמר הזה, אשר פותחה מתוך ניסיון קליני מעמיק, פיתוח שיטות טיפול ייחודיות וראייה רחבה, מציעה שפעולת האכילה אינה המטרה, אלא האמצעי לשחרור מתח פיזי-אגור. המאמר כאן בוחן את הבסיס המדעי לקשר שבין מתח שרירי הלעיסה (Mastication) לוויסות רגשי, ומציע פרשנות מחודשת לתופעה המכונה "אכילה רגשית", תוך התמקדות באסטרטגיות של שינוי התנהגותי מבוסס קשיבות, איזון אנרגטי ותמיכה תזונתית בגישה טבעית-הוליסטית.

1. המתח האגור: הלסת כ'מחסן' של מערכת העצבים

בתגובת "הילחם או ברח" (Fight or Flight), הגוף נכנס לכוננות גבוהה. אחת התגובות הפיזיות השכיחות והפחות מדוברות היא הידוק שרירי הלעיסה (Teeth Clenching) וחריקת שיניים (Bruxism). הפעולה הזו היא חלק מהכנת הגוף לפעולה: הלסתות ננעלות כהכנה פרימיטיבית להגנה או לתקיפה.

בעידן המודרני, שבו אנו לרוב לא משחררים מתח זה באמצעות פעולה פיזית, המתח נשאר אגור בשרירים המסיביים של הפנים והלסת, בעיקר במפרק הטמפורומנדיבולרי (TMJ). מתח כרוני זה יוצר צורך פנימי לשחרור אנרגטי או סנסורי.

2. לעיסה כהתמודדות: הבסיס הנוירו-פיזיולוגי

מחקרים רבים, במיוחד אלה שחקרו את השפעת לעיסת מסטיק על סטרס, תומכים בכך שללעיסה יש השפעה ישירה וממתנת על מערכת הסטרס המרכזית:

  1. ויסות ציר HPA: לעיסה ממושכת הוכחה כמפחיתה את רמות הקורטיזול (הורמון הסטרס) באמצעות וויסות ציר ההיפותלמוס-בלוטת יותרת המוח-יותרת הכליה.
  2. שיפור תפקוד מוחי: לעיסה מגבירה את זרימת הדם לאזור קליפת המוח הקדם-מצחית, אזור האחראי על תפקודים ניהוליים וקשב – שנפגעים בעת סטרס.
  3. מנגנון פריקת מתח: פעולות אוראליות חוזרות ונשנות הן מנגנוני התמודדות פעילים (Active Coping Strategies) המשמשים פורקן יעיל למתח רגשי וחרדה.

הצורך הפיזי הוא, אם כן, שחרור אנרגטי דרך שרירי הלעיסה, לא צורך תזונתי.

3. הכשל הפרשני: הצמדה התנהגותית

אם הצורך הוא בלעיסה, מדוע הפתרון הנפוץ הוא מזון במקום מסטיק? הסיבה טמונה בצימוד התנהגותי: האוכל מספק גם את הגירוי הסנסורי הנדרש לשחרור המתח הפיזי וגם משחרר דופמין ואנדורפינים כתוצאה מטעם וצריכת סוכר/שומן, מה שמחזק את ההתנהגות הרגשית (חיזוק חיובי). המוח מפרש את הדחף הפיזי-מוטורי ("לשחרר מתח בלסתות") כדחף קלורי ("אני רעב רגשית").

כדי לשבור את הצימוד הזה, יש להימנע מהחלפת הרגל אחד בהרגל אחר (כמו החלפת חטיף בירק קראנצ'י), אלא לפרק את ההרגל מהשורש באמצעות אימון מנטלי ואמצעים נוספים מעולם הרפואה הטבעית ההוליסטית.

4. אסטרטגיה לשינוי: אימון מנטלי באמצעות מיינדפולנס

הדרך היעילה ביותר לפרק את ההצמדה המוטעית בין מתח בלסתות לאכילה היא באמצעות קשיבות (מיינדפולנס). קשיבות מאפשרת למטופל לעצור, להתבונן בתחושות הפיזיות לפני התגובה האוטומטית, ולבחור בתגובה מודעת.

4.1. הבסיס המדעי לניתוק ההתנהגותי (Decoupling)

הגישה לפיה יש להימנע מהחלפת ההרגל (כריך במלפפון) ולפנות לשינוי מהשורש, נשענת על עקרונות הפסקת תגובה ומניעה (Response Prevention) ועל מנגנוני נוירופלסטיות (הפלסטיות של מערכת העצבים – גמישות מוחית) דרך קשיבות.

  1. לולאת ההרגל והקשחה נוירונית: הרגל אוטומטי פועל דרך לולאת ההרגל (טריגר -> שגרה -> תגמול). כאשר אדם מחליף את המזון עתיר הקלוריות במזון דל קלוריות, הוא ממשיך לחזק את הקישור הנוירולוגי בין המתח לבין שגרת הלעיסה. חיזוק זה עלול להקשות על ניתוק ההרגל בעתיד, שכן הוא מעגן את דפוס הפעולה בגרעיני הבסיס (Basal Ganglia), האחראי על פעולות אוטומטיות.
  2. מיינדפולנס כבקרת-על (Executive Control): השימוש בקשיבות מעביר את השליטה בלולאת ההרגל מהאזורים האוטומטיים אל הקליפה הפרה-פרונטלית (Prefrontal Cortex – PFC) – אזור האחראי על תפקודים ניהוליים ובחירה מודעת. המיינדפולנס יוצר פער (Decoupling) בין הטריגר (מתח בלסת) לבין התגובה (לעיסה/אכילה). בבחירה לשחרר באופן יזום את המתח, המוח לומד תגובה חדשה ומחליף את התגמול הלעיסתי.
  3. כיבוי הקישור (Extinction Learning): מכיוון שהמטופל בוחר באופן עקבי שלא לבצע את התגובה הישנה (לעיסה/אכילה) כאשר הטריגר (מתח) עולה, הקישור הנוירולוגי הישן נחלש בהדרגה בתהליך המכונה כיבוי (Extinction). הנוירופלסטיות מאפשרת לקישור "מתח -> אכילה" להיעלם, ובמקומו נוצר הקישור הרצוי: "מתח -> קשיבות ושחרור רצוני".

תרגיל מיינדפולנס: ניתוק דחף הלעיסה (The Jaw Decoupling Protocol)

תרגיל זה נועד לאמן את המוח להגיב למתח הלסתות באמצעות שחרור רצוני, במקום להפנות את המתח לפעולת האכילה.

שלב 1: זיהוי ועיגון

ברגע שעולה הדחף הבלתי מוסבר לאכול, עצור לחלוטין. שאל את עצמך: "האם זה רעב בבטן או דחף בפה/לסת?" אם התשובה היא דחף, עזוב את האוכל והתמקד בגוף.

שלב 2: סריקת הלסתות והפנים

כוון את כל תשומת הלב שלך לאזור הפנים והלסתות. האם את/ה מרגיש/ה הידוק? כיווץ? לחץ מאחורי השיניים או ליד האוזניים? התבונן במתח הזה ללא שיפוט, כאילו אתה חוקר תופעה חדשה.

שלב 3: שחרור ממוקד (The Gap)

הנח את הלשון על החך מאחורי השיניים הקדמיות. כעת, שחרר באופן יזום את המתח בלסת התחתונה, כך שנוצר רווח קטן ונינוח בין השיניים העליונות לתחתונות (הלסתות פשוט נחות). המתח נשאר שם, אך כעת בחרת לא להחזיק בו.

שלב 4: נשימה דרך המתח

קח שלוש נשימות עמוקות ואיטיות. עם כל שאיפה, הרגש את המתח; עם כל נשיפה, דמיין את האנרגיה הפיזית הזו של המתח מתמוססת ומשתחררת החוצה. המטרה היא לא להאכיל את הדחף, אלא לאפשר לו להתמוסס דרך הקשיבות והנשימה.

שלב 5: בחירה מודעת

לאחר 3-5 דקות של התבוננות ושחרור, בדוק שוב: האם המתח פחת? האם הדחף לאכול עדיין קיים באותה עוצמה? לרוב, עצם ההתבוננות המודעת והשחרור היזום של המתח הפיזי יפחיתו משמעותית את הצורך באכילה.

5. חיזוק המערכת: תמיכה תזונתית, צמחי מרפא וכלים מהרפואה הטבעית והנטורופתיה

כדי לאפשר את הניתוק הנוירולוגי ואת שינוי ההרגל באופן עקבי, יש לספק למערכת העצבים תמיכה אופטימלית שתפחית את רמת הסטרס הכללית בגוף ותעזור באיזון רגשי. תמיכה זו היא קריטית להפחתת תדירות המתח הראשוני בלסתות.

5.1. הזנה ממוקדת: בניית חוסן עצבי

הזנה נכונה של מערכת העצבים מפחיתה את ה"רגישות" שלה לטריגרים, וכך מצמצמת את הצורך בפורקן דרך הלעיסה. רכיבי מפתח לתמיכה:

  • מגנזיום (Magnesium): חיוני להרפיית שרירים (כולל שרירי הלעיסה) ומסייע בוויסות הנוירוטרנסמיטר GABA, התורם לרגיעה. מזונות עשירים במגנזיום: אגוזים, קטניות, זרעי דלעת, שקדים, ירקות ירוקים עליים.
  • ויטמיני B (B-Complex): אבני בניין לייצור נוירוטרנסמיטרים (כגון סרוטונין) ואחראים על תפקוד מיטבי של מעטפת העצבים. מחסור ב-B12 או חומצה פולית עלול להחמיר תסמיני חרדה ודיכאון. מזונות עשירים בויטמיני B: דגנים מלאים, קטניות, תפוח אדמה, ירקות עליים ירוקים, מרי בירה, אגוזים, זרעים ועוד.
  • אומגה 3 (Omega-3): חומצות שומן חיוניות לבניית קרומי תאי המוח, בעלות תפקיד אנטי-דלקתי משמעותי התומך בוויסות מצב הרוח. מקורות: דגי ים צפוני, זרעי צ'יה, אגוזי מלך.

5.2. צמחי מרפא: איזון אדפטוגני והרגעה נוירולוגית

צמחי המרפא מספקים תמיכה כפולה: צמחים אדפטוגניים לאיזון ציר ה-HPA (סטרס כרוני) וצמחים סדטיביים/מרגיעים להפחתת המתח האקוטי.

  • אשווגנדה (Ashwagandha): צמח אדפטוגני המסייע בהפחתת רמות הקורטיזול הכרוניות ובחיזוק החוסן הכללי של הגוף בפני סטרס. איזון ציר ה-HPA תורם להפחתת המתח הראשוני המצטבר בלסתות.
  • פסיפלורה (Passiflora): בעלת פעילות מרגיעה על מערכת העצבים, מסייעת בהפגת חרדה ואי-שקט. יעילה במיוחד כשיש תחושת "סערת מוחות" המעוררת דחף לעיסה.
  • מליסה (Melissa): צמח טעים ועדין המשלב הרגעה נוירולוגית (הקשורה למערכת ה-GABA) עם תמיכה במערכת העיכול. מתאים במצבים בהם המתח הרגשי מלווה גם בבעיות עיכול.

5.3. פרחי באך: טיפול שורש רגשי

תמציות פרחי באך פועלות במישור האנרגטי-רגשי ומסייעות באיזון מצבים נפשיים העלולים לעורר מתח ואת דחף הלעיסה. שימוש בתמצית מתאימה יכולה להקל על הרגישות לטריגרים רגשיים, ובכך להפחית את המתח האגור בלסתות. דוגמאות:

  • Impatiens : מתאים לטיפול במתח הנובע מחוסר סבלנות ודחף לפעול במהירות (מה שמוביל להתנהגות לעיסה אוטומטית). מסייע בהאטת הקצב ובהשגת נינוחות.
  • Agrimony: מיועד לאלו המסתירים חרדה ומתח מאחורי חזות עליזה או "הכל אצלי בסדר גמור". המתח המודחק הוא לרוב זה שמוצא את דרכו לשרירי הלעיסה כדרך פורקן פנימית.
  • Rescue Remedy (רסקיו): תערובת חירום המסייעת במצבי סטרס חריף או רגעי דחף פתאומיים, ומאפשרת למערכת העצבים להתאזן מספיק כדי לבצע את תרגיל הניתוק המנטלי.

6. סיכום והשלכות קליניות: מהתיאוריה ליישום

ההכרה כי "אכילה רגשית" כוללת רכיב פיזיולוגי דומיננטי של שחרור מתח לעיסתי מאפשרת למטפלים להציע אסטרטגיות התמודדות הממקדות בניתוק ההתנהגותי.

  • גישה משולבת: המפתח לטיפול יעיל טמון בשילוב של הבנה נוירולוגית (הקשר לסרס ולסתות), אימון מנטלי-התנהגותי (קשיבות וניתוק) ותמיכה מקיפה גוף ונפש (תזונה, צמחי מרפא ופרחי באך) לחיזוק חוסנה של מערכת העצבים.
  • המטרה: הכחדת ההרגל: בניגוד להצעת תחליפי לעיסה, הגישה המשולבת מבקשת להכחיד את הצורך בלעיסה כפתרון לסטרס, באמצעות שחרור יזום של מתח שרירי והזנה פנימית ורגשית.

הכלים לשינוי בידיים שלך: הגישה המעשית ההוליסטית שפותחה מתוך אלפי שעות קליניות מתורגמת לכלים ישימים המלווים את תהליך השינוי. בין הכלים: הספרים "פרחי באך" ו"נטורופתיה במטבח" המעמיקים את הידע על תמיכה רגשית ותזונתית, וכן קלפי הנעה לשינוי שפותחו במיוחד כדי לאפשר ניתוק ההרגל באמצעות שאילת שאלות מדויקות והתבוננות מודעת. כלים אלו מאפשרים ליישם את עקרונות המיינדפולנס וההזנה העצבית בחיי היומיום.

המאמר מציע כי המפתח לטיפול יעיל אינו רק בוויסות הרגשות (הגורם המפעיל), אלא בניתוק הקשר הפיזיולוגי והנוירולוגי שבין שחרור המתח הפיזי לבין צריכת המזון (התגובה הבלתי-מותאמת), באמצעות אימון מנטלי המבוסס על נוירופלסטיות וחיזוק המערכת הפיזית והנפשית באופן הוליסטי.

ד"ר מירה כהן שטרקמן Ph.D. היא מפתחת גישת הטיפול הייחודית לניתוק דחף הלעיסה הרגשי. מומחית בנטורופתיה קלינית ושינוי הרגלים.

גישתה נולדה מתוך ניסיון קליני רחב וראייה רחבה, והיא מיושמת דרך כלים ייחודיים שפיתחה, כגון:

  • ספריה: "פרחי באך – הריפוי הלוגיקה והקליניקה בשילוב תזונה טבעית" ו"נטורופתיה במטבח -בריאות, תזונה מתכונים וטיפים".
  • קלפי הנעה לשינוי: כלי עזר חווייתי לתרגול יומיומי של ניתוק הרגל הלעיסה.

אודות הכותבת

ד"ר מירה כהן שטרקמן Ph.D. היא היא מפתחת גישת הטיפול הייחודית לניתוק דחף הלעיסה הרגשי, גישה המשלבת נטורופתיה קלינית, פרחי באך, תזונה טבעית, רפואת צמחים ואימון מנטלי מבוסס קשיבות (מיינדפולנס). הגישה נבנתה מתוך ניסיון קליני מעמיק, פיתוח שיטות טיפול ייחודיות וראייה רחבה בחכמת הרפואה הטבעית וההתפתחות האישית , המאפשרת להגיע לתובנות אלה. מירה היא בוגרת לימודי פילוסופיות מזרחיות (B.A., אוניברסיטת תל אביב) ומתרגלת מדיטציה משנת 2000. היא הוסמכה להנחיית תכנית מיינדפולנס להפחתת סטרס (M.B.S.R. – Mindfulness Based Stress Reduction) ב-U.K. College of Mindfulness Meditation (אנגליה) ומנחה קבוצות מודעות מזה למעלה מעשור. הגישה הטיפולית שלה בקליניקה מבוססת על שילוב מומחיות זו ברפואה טבעית והתפתחות אישית בגישת גוף-נפש.

הצעד הבא שלך לשינוי

המאמר סיפק לך רק הצצה לגישה המלאה. אם את/ה מוכן/ה לנתק את הרגל האכילה הרגשית מהשורש, יש לך שלוש אפשרויות להצטרף אלי למסע:

1. טיפול אישי וליווי צמוד

ליווי פרטני וממוקד לבניית תוכנית טיפול אישית, כולל אבחון פרחי באך מדויק והתאמת תמיכה תזונתית למערכת העצבים.

> לתיאום פגישת אבחון ראשונית: יצירת קשר ישיר עם ד"ר מירה כהן שטרקמן – 0505553872

2. הרצאות, סדנאות וקורסים

הזמן/י הרצאה או סדנה לארגון שלך ורכוש/י כלים מעשיים בפורמט קבוצתי.

לתאום: mira.starkman@gmail.com

3. רכישת כלים מעשיים

רכוש/י את הכלים שפותחו במיוחד ליישום עקרונות המאמר בחיי היומיום:

  • ליצירת קשר כללי או לשאלות נוספות: בטלפון 0505553872 או במייל mira.starkman@gmail.com

עומס קרדיווסקולרי והיפוטנסיה בארוחות כבדות משולבות אלכוהול

עומס קרדיווסקולרי והיפוטנסיה בארוחות כבדות משולבות אלכוהול

מאת: ד"ר מירה כהן שטרקמן Ph.D.

בוובינר מה 28/9/25 בנושא ארוחות חג וצומות דתיים וטיפוליים הצגתי, בין היתר, מחקר קטן שנערך בשוויץ וטיפל בשאלת עומס קרדיווסקולרי (Cardiovascular Load) והיפוטנסיה (Hypotension) הנגרמים בארוחות חגיגיות המאופיינות בכמות גדולה יותר של מזון, בשילוב אלכוהול. הצגת המחקר עוררה עניין ושאלות ומכאן המאמר הקצר הזה.

תשומת לב לעומס קרדיווסקולרי והיפוטנסיה חשובה להבנת תופעות כמו חולשה, סחרחורת ועייפות לאחר ארוחה כבדה המלווה באלכוהול.

תחילה אציע הסבר קצר לשתי התופעות הפיסיולוגיות האלה ולאחר מכן אציג את נתוני המחקר.  

עומס קרדיווסקולרי (Cardiovascular Load)

נמדד באמצעות שני מדדים: האחד – קצב הלב (Heart Rate – HR) והשני לחץ דם (Blood Pressure – BP).

ככל שקצב הלב גבוה יותר, כך הלב עובד קשה יותר ומגביר את תדירות השאיבה. זהו המדד הבסיסי והזמין ביותר לעומס. העומס נמדד בדרך כלל באחוזים מהדופק המקסימלי (למשל, עבודה ב-70% מהדופק המקסימלי).

עלייה בלחץ הדם (במיוחד הלחץ הסיסטולי) מעידה על התנגדות גבוהה יותר של כלי הדם, מה שמחייב את הלב לעבוד חזק יותר כדי לדחוף את הדם דרך העורקים.

במהלך פעילות גופנית, עומס קרדיווסקולרי הוא מדד ישיר לאינטנסיביות המאמץ ולאנרגיה שהגוף צורך. עומס נמוך: משמעו שהלב עובד בצורה קלה או מתונה (למשל, הליכה קלה או מנוחה). עומס גבוה: משמעו שהלב עובד קרוב ליכולת המקסימלית שלו, ומספק כמות גדולה של דם וחמצן לשרירים הפועלים (למשל, ריצת ספרינט או אימון כוח אינטנסיבי). ניטור עומס קרדיווסקולרי (דוגמה: באמצעות שעון דופק) חשוב להבטיח שאנשים עם בעיות לב אינם חורגים מ"אזור המטרה" הבטוח שנקבע על ידי רופא. עומס קרדיווסקולרי שאינו יורד מספיק מהר לאחר הפסקת פעילות (התאוששות איטית) יכול להצביע על כושר ירוד או על בעיה אפשרית בבריאות הלב. עומס קרדיווסקולרי הוא מדד קריטי המלמד עד כמה קשה הלב עובד בנקודת זמן, והוא כלי חשוב להערכת כושר ובריאות.

היפוטנסיה (Hypotension) – לחץ דם נמוך.

לחץ דם נמוך נחשב לעיתים קרובות למצב בריא בקרב אנשים צעירים אבל במבוגרים מעל גיל 65  היפוטנסיה יכולה להיות מצב רפואי משמעותי ומסוכן, שיכול לגרום לנפילות, סחרחורות ולפגיעה באספקת הדם לאיברים חיוניים.

מה נחשב להיפוטנסיה בגיל השלישי והרביעי?

בדרך כלל, לחץ דם נמוך מוגדר כלחץ דם סיסטולי (המספר העליון) של פחות מ – 90 ולחץ דם דיאסטולי (המספר התחתון) של פחות מ 60.

ההגדרה החשובה יותר בגיל השלישי והרביעי היא הירידה המשמעותית והפתאומית, בלחץ הדם ביחס ללחץ הדם הרגיל של אותו אדם, במיוחד אם היא גורמת לתסמינים.

סוגי היפוטנסיה נפוצים בקרב הגיל השלישי והרביעי:

1.  תת-לחץ דם תנוחתי (Orthostatic Hypotension): זוהי הצורה הנפוצה ביותר. היא מתרחשת כאשר לחץ הדם יורד בחדות בעת מעבר מהיר משכיבה לישיבה או מישיבה לעמידה. הסיבה נובעת ממערכת העצבים האוטונומית, שאחראית על איזון לחץ הדם, שהופכת פחות יעילה עם הגיל. כתוצאה מכך, כאשר קמים, הדם מצטבר ברגליים, והלב מתקשה לשלוח אותו במהירות מספקת למוח. התסמינים: סחרחורת, טשטוש ראייה, תחושת חולשה, ולעיתים אף עילפון. זהו גורם סיכון מרכזי לנפילות בקרב מבוגרים.

2.  תת-לחץ דם לאחר ארוחה (Postprandial Hypotension): זהו מצב שבו לחץ הדם יורד באופן משמעותי שעה-שעתיים לאחר ארוחה גדולה (במיוחד אם היא עשירה בפחמימות). ההסיבה  נובעת מכך שלאחר ארוחה, הדם מוזרם בכמות גדולה למערכת העיכול כדי לסייע בעיכול המזון. הלב מתקשה לפצות על ירידת לחץ הדם הכללית, מה שמוביל לירידה זמנית בלחץ הדם. התסמינים: עייפות קיצונית, חולשה וסחרחורת לאחר ארוחה.

הגורמים העיקריים להיפוטנסיה בגיל השלישי והרביעי:

  • תרופות: זהו הגורם הנפוץ ביותר. תרופות רבות, במיוחד כאלה ללחץ דם גבוה, מחלות לב, ואפילו תרופות לדיכאון או חרדה, עלולות לגרום לירידת לחץ דם.
  • ההתייבשות: כתוצאה מנטילה לא מספקת של נוזלים או מתרופות משתנות.
  • ממחלות רקע: סוכרת (שעלולה לפגוע במערכת העצבים האוטונומית), אי ספיקת לב, ובעיות בבלוטת התריס.

המלצות למניעת היפוטנסיה:

  1. שינוי תרופתי: התאמת מינונים או החלפת תרופות על ידי רופא.
  2. הידרציה: שתיית מים והימנעות ממאמץ בטמפרטורות גבוהות.
  3. שינויי תנוחה איטיים: בעת מעבר מעמידה לישיבה, יש לקחת הפסקה קצרה של כמה שניות בכל שלב כדי לאפשר לגוף להסתגל.
  4. ארוחות קטנות ותכופות. הימנעות מארוחות כבדות ובפרט מאלכוהול.

מה היו ממצאי המחקר ביחס לארוחות חגיגיות משולבות אלכוהול ?

המחקר נעשה ב 12 גברים צעירים, סטודנטים בריאים ובדק את השפעות של ארוחת פונדו שוויצרית הכוללת לחם וגבינה עם אחוזי שומן גבוהים, בשילוב אלכוהול, לעומת ארוחה שוויצרית רגילה.

נמצא שהתגובות הקרדיווסקולריות והעוריות, במהלך 4 שעות לאחר האכילה, קשורות יותר להרכב התזונתי ולתכולה הקלורית של האינטראקציה בין ארוחת החג ואלכוהול. נמצא שאפילו אצל גברים צעירים ובריאים, אכילת ארוחה כבדה בשילוב עם אלכוהול עלולה להגביר את העומס הלבבי במנוחה ולפגוע ברזרבה ההמודינמית במהלך אתגרים אורתוסטטיים בשלב שלאחר הארוחה.

לדעת החוקרים ראוי להרחיב את המחקר גם לנשים, קשישים בריאים ואנשים הסובלים ממחלות לב וכלי דם זאת בהתחשב בכך שארוחות כבדות וצריכת אלכוהול יכולות להיות קשורות להיפוטנסיה לאחר ארוחה עם אירועי סינקופה, במיוחד אצל קשישים, אנשים עם תפקוד לקוי של הלב וכלי הדם, כגון אי ספיקת לב או יתר לחץ דם, שעלולים להיות בסיכון מוגבר לאחר ארוחה עתירת שומן הקשורה לאלכוהול.

יתר על כן, מכיוון שהרזרבה הלבבית פוחתת לאחר ארוחה חגיגית בעמידה, הדבר עלול לפגוע ביכולת הקרדיווסקולרית במהלך פעילות גופנית או במצבי לחץ של דרישת אנרגיה גבוהה יותר. תגובות כלי דם ועוריות לאחר ארוחה עתירת שומן מעלות גם את שאלת הסבילות לארוחות חגיגיות במהלך לחץ חום, דבר שעשוי להיות מזיק לאנשים הנמצאים בסיכון למחלות לב וכלי דם.

להתחברות לקבוצת העדכונים (קבוצה שקטה): https://chat.whatsapp.com/JUXryx7GbzK2pPHxGuRh6y?mode=ems_copy_t

לעיון במחקר: https://www.frontiersin.org/journals/physiology/articles/10.3389/fphys.2019.01183/full

אסיים את המאמר הקצר הזה בכמה המלצות על אורח האכילה בארוחות חגיגיות:

  1. שילוב ירקות טריים, מבושלים, מאודים , מוקפצים – 1/2 מן הצלחת
  2. צלחת אחת בינונית
  3. לאכול בישיבה ובנחת
  4. ללעוס היטב כל ביס ולייצר הפסקה קטנה בין ביס לביס
  5. לאכול במקום מואר ולהתבונן במזונות לפני האכילה
  6. לשתות מים
  7. אלכוהול – אם ניסיון העבר מראה שלאחר שתיית אלכוהול יש תחושה של נמנום, עייפות או ערנות יתר – לוותר
  8. ישיבה ערנית בזמן האכילה, כמדד למצב הקיבה והשפעת המזון והשתיה
  9. לעצור את ההשתוקקות לעוד. לתייג במחשבה את המילה "לעצור" כסימן ליצירת הפסקה.

גם בחגיגה – תבונה באכילה ושתיה.

מתכונים טעמים, חגיגיים ומזינים ברוח התזונה הנטורופתית תמצאו בספרי "נטורופתיה במטבח". https://miracohenstarkman.co.il/product/%D7%A0%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%AA%D7%99%D7%94-%D7%91%D7%9E%D7%98%D7%91%D7%97/

שלכם.ן

באיחולי שנה טובה וגמר חתימה טובה

ד"ר מירה כהן שטרקמן   

ויטמין D

ויטמין D

מאת ד"ר מירה כהן שטרקמן Ph.D.

בארץ שטופת שמש כמו ישראל היינו מצפים שהאוכלוסייה המקומית לא תסבול מחסר בויטמין D. אבל המציאות והסטטיסטיקות מוכיחות שיש חסר אצל רוב האוכלוסייה.

במאמר הזה אציג בקצרה כיצד אפשר לקבל ויטמין D מן התזונה הטבעית – כגישה הרווחת בנטורופתיה – ואם נוטלים תוסף – מהי הצורה המומלצת ליטול אותו.

סוגי ויטמין D מומלצים:

D3 –  Cholecalciferol – מצוי במזונות וניתן כתוסף

 Ergocalciferol -D 2. בד"כ למצבי פגיעה בספיגה: מחלות מעי ומחלות כבד

חשוב לדעת!

  • ויטמין D מסיס בשומן ולכן מומלץ ליטול אותו ביחד עם מזון שומני: סלט בשמן זית, מזונות מהחי, יוגורט 3% שומן, ממרח חומוס וטחינה וכיוב'.
  • ויטמין D נוצר בגוף באמצעות חשיפה לשמש. בארצות קרות התושבים חושפים עצמם לשמש בימות הקיץ ולא חסר להם ויטמין D.

רוב המקורות של ויטמין D הן מן המזון מהחי.

מהצומח: ניתן לקבל D2 מפטריות שיטאקי מיובשות, נבטים שנחשפו אור השמש וזרעי מניות.

מהחי: שמן דגים, חלמון ביצה (רך), חמאה.

בנושא החמאה – ההמלצה שלי היא חמאה בהכנה כמנהג יהודי תימן: סמנה.

מתכון להכנת סמנה:

מחממים על אש קטנה 400 גרם של חמאה גולמית מחלב פרה או כבשים או עיזים – בחימום ממושך של כמה שעות. מוסיפים 1/4 כפית של זרעי חילבה טחונים כדי לספוח את המוצקים שבחמאה ושאריות החלב ומי החלב שבחמאה.

מתקבלות 3 שכבות: שכבה עליונה – פסולת קצפית. מסירים את הפסולת. שכבה תחתונה – משקע בגוון לבן המכים את זרעי החילבה עם חומרי הספיחה- מרחיקים את הפסולת הזאת גם כן. השכבה המרכזית, בעלת גוון זהב, היא סמנה נקיה .

מאחסנים במקום חשוך, מקורר ומאוורר וכך הסמנה מתגבשת ונשמרת למשך חודשים ארוכים.

תפקידיו של ויטמין D

–             שיפור והגברה של ספיגת סידן, זרחן ומגנזיום

–             נוטל חלק בהטמעת מינרלים וויטמינים בגלל תפקידו בייצור חלבונים המיועדים לספוג ויטמינים ומינרלים במעיים

–             חיוני לשלד (כולל שיניים) ולשרירים

–             חיוני להתפתחות תאי דם לבנים (מערכת חיסון) ותאי אפיתל שהם קו הגנה ראשון נגד מזהמים במערכת הנשימה והעיכול.

–             תפקיד חשוב במערכת העצבים

–             מונע הווצאות תאים סרטניים ותורם להרס תאים חריגים

והרשימה ארוכה ומתארכת ככל שהמחקר מעמיק.

כיצד נדע שיש חוסר בויטמין D?

תשומת לב לתסמינים אופניים למצבי חסר:

רככת – עצמות רכות בילדים או במבוגרים

שימוש בתוספים:

חשוב לשים לב לסוגים המומלצים:

D3  Cholecalciferol – מצוי במזונות וניתן כתוסף

D2  Ergocalciferol.- למצבי חוסר ספיגה בגלל בעיות במעי או בכבד

באיזה נסיבות נצפה לחסר בויטמין D?

  • גיל מבוגר
  • השמנת יתר
  • אנשים במוסדות סגורים: בתי חולים, בתי כלא, דיון מוגן סיעודי
  • צמחונים וטבעונים
  • טיפל תרופתי : דוגמה: לאפילפסיה
  • מחלות עוריות הפוגעות בספיגה דרך העור
  • מחלות של הפרעות ספיגה: מחלות מעי דלקתיות, צליאק ואחרות
  • תת פעילות בלוטת התריס
  • לקויים בתפקודי כבד וכיס מרה
  • ועוד

 מצבי עודף אפשריים:

זיהויים יהיה על פי תסמינים ראשונים –

עליה של סידן בדם

יתר לחץ דם

הפרשת סידן בשתן

טנטון באוזניים

בריחת סידן מהעצמות

אבנים בכליות

ועוד

מצב של עודף בויטמין D הוא נדיר אבל יכול להיווצר על ידי נטילה בכמות לא מתאימה של תוספים ובשילוב אכילת יתר של מזונות עתירי ויטמין D.

שילוב עם תרופות:

–             תרופות להורדת כולסטרול ממשפחת הסטטינים – מומלץ לשלב עם ויטמין D

–             טיפול בגאוט – יש לנקוט בזהירות.

–             חולי סרטן הערמונית, טיפול תרופתי הורמונלי אנטי-אנדרוגני – שילב ויטמין D עם סידן – הפחתה בסיכון לשברים.

בסיכום המאמר הקצר הזה אציין שאין בו כדי להחליף יעוץ מקצועי ובפרט אין בו חוות דעת רפואית.

בהנאה בדרך הבריאות הטבעית

ד"ר מירה כהן שטרקמן

מצבי אובך ושינויי טמפרטורה – מה מציעה הנטורופתיה?

מצבי אובך ושינויי טמפרטורה – מה מציעה הנטורופתיה?

מאת: ד"ר מירה כהן שטרקמן Ph.D.

אובך, אבק, גשם, שרב, רוחות וקרירות מאפיינים את חודשי האביב בישראל. תופעות אלו ממשיכות לעיתים אל תוך הקיץ. התגובה המיידית והטבעית היא הימנעות. דהיינו, כניסה למקום סגור והפעלת מזגן לחימום או לקירור – בהתאם למזג האוויר החיצוני. עם זאת, רבים סובלים מאי נוחות ותחלואה רב מערכתית, בפרט אוכלוסיות בסיכון: אנשים עם בעיות נשימה (כמו אסתמה, COPD), שיעול כרוני, סינוסיטיס וכו; ילדים וקשישים  הרגישים באופן מיוחד לאבק וכן אנשים הסובלים מאלרגיות.

איך הנטורופתיה יכולה לסייע?

רקע ומצב המחקר:

העומס העונתי במזג האוויר נגרם מידי שנה, בין היתר כתוצאה מכריתת יערות ומשיטות חקלאיות של כרייה ושריפה המציבים אתגרים בריאותיים לא פשוטים: התמודדות פיסיולוגית עם זיהום אויר, על השלכותיו וגם התמודדות עם תנאי טמפרטורה משתנים. זיהום אוויר התגלה כאחד מאיומי הבריאות הסביבתיים הגדולים בעולם. אוכלוסיות חלשות הן הנפגעות ביותר: ילדים, קשישים ואוכלוסיות הסובלות מתזונה לקויה ומהעדר גישה למוסדות רפואה מסודרים: בתי חולים, רופאים וקופות חולים.

בסינגפור, וייטנאם, סין ואמריקה נעשו כמה וכמה מחקרים לבדיקת השפעות הערפל על בריאות הגוף ונמצאו כמה ממצאים. חוקרים ציינו שיש צורך במחקרים פרוספקטיביים וארוכי טווח עתידיים כדי לכמת את ההשפעות הבריאותיות ארוכות הטווח של חשיפה חוזרת ונשנית, אך לסירוגין, לרמות גבוהות של אובך עונתי. כמו כן יש לחקור עוד יותר את המנגנון, הטוקסיקולוגיה והפתופיזיולוגיה שבאמצעותם חלקיקים רעילים אלה תורמים למחלות ולתמותה.  

הנה כמה נקודות שצוינו במחקרים:

  • נמצא קשר בין חשיפה לזיהום אוויר לטווח קצר לבין אלצהיימר, אפילפסיה, שבץ איסכמי ומיגרנה. חשיפה ארוכת טווח לזיהום אוויר נקשרה למחלת אלצהיימר, טרשת אמיוטרופית צידית (ALS), דמנציה ושבץ איסכמי. הראיות לקשר בין זיהום אוויר למחלת פרקינסון היו לא עקביות.
  • מחלות נשימה וכלי דם.
  • מחקרים קיימים שבוצעו במדינות דרום מזרח אסיה שנפגעו מאובך חוצה גבולות מצביעים על קשרים עקביים בין חשיפה לאובך לבין תחלואה ותמותה פסיכולוגית, נשימתית, קרדיווסקולרית ונוירולוגית חריפה.
  • עניים חווים רמות גבוהות יותר של חשיפה לזיהום אוויר, והם פגיעים יותר להשפעותיו – עקב תזונה לקויה, גישה פחותה לטיפול רפואי וגורמים אחרים, הם חווים השפעה בריאותית רבה יותר ליחידת חשיפה. בעיקר בקרב ילדים.
  • ילדים אושפזו בבתי חולים עקב זיהום חריף בדרכי הנשימה התחתונות, כולל דלקת ריאות ודלקת הסימפונות.

לצורך כתיבת המאמר הזה לא בדקתי נתונים על תחלואה בישראל כתוצאה מאובך היות והמצב ידוע וההשפעות הפיסיולוגיות של אובך וזיהום אויר – חוצות יבשות.

הטיפול הנטורופתי

אפרט כאן 10 תחומי טיפוח ותשומת לב שמסייעים לגוף להתמודד עם שינויים, מזהמים, סטרס ועומס:  

  1. תזונה ומים :

תזונה "נקיה" – מזון מלא, קטניות, ירקות, פירות, דגים, אגוזים, זרעים, נבטים ונבטוטים.

165 מתכונים טעימים וקלים להכנה תמצאו בספרי – נטורופתיה במטבח.

בנוסף לכל אלה: הקפדה על מזון מותסס: טופו, מיסו, ירקות כבושים במלח.

מתכונים מדויקים ובדוקים תמצאו בספרי – פרוביוטיקה במטבח.

שתיית מים בכמות נאותה, בהתאם לגיל, לפעילות הגופנית היומית, התרופות והמצב הכללי.

במקרים מיוחדים יש לשקול גם נטילת תוספים ובעיקר אנטי אוקסידנטים התומכים בפינוי רעלים מהגוף. למי שמתאים – אמליץ (כפוף למצב בריאותי) גם על כוסית קטנה (30 מ"ל) של מיץ עשב חיטה. לילדים: 1 כפית.  

  • צמחי מרפא:

צמחי מרפא המטפחים את המערכות הריריות בגוף (נשימה, עיכול). הכוונה היא לצמחי מרפא ממריצי חיסון, צמחים התומכים בתפקוד מערכת הנשימה העליונה, צמחים התומכים במערכת הנשימה התחתונה,  צמחים מרככים המסייעים בפינוי ליחה או נזלת תקועים במערות האף, והסינוסים, צמחים משקמי ריריות מערכת הנשימה ומערכת העיכול, צמחים המיבשים ליחה המצטברת כתוצאה מזיהום ואלרגיה למזון, צמחים מכייחים, צמחים נוגדי שיעול ועוד.

ההתאמה של צמחי מרפא נעשית באופן אינדיבידטאלי ורק על ידי בעלי הסמכה ברפואת צמחים.  

ניתן להכין חליטה לחיזוק כללי של מערכת הנשימה באמצעות הרתחה של הצמחים האלה ב 1 ליטר מים:

1 כף של פרחי אכיניצאה

1 כף של פירות סמבוק

1 כפית עלי טימין

1 כף של עלי לחך

ניתן לרכוש את הצמחים האלה בכל בית טבע. אופן ההכנה: להרתיח את המים, להוסיף את הצמחים. לכסות את הסיר, לבשל 10 דקות. לסנן ולשתות במהלך היום.

שימוש במכשיר אדים יכול לעזור לשמור על לחות נאותה באוויר בבית ולמנוע יובש בדרכי הנשימה. ניתן להכניס אל מי מכשיר האדים 2 טיפות שמן אתרי לימון או תפוז מתוק או אורן או לבנדר. ממליצה לבדוק אפשרות אלרגיה  לשמנים האלה במריחה של טיפה אחת על פרק היד – בחלק הפנימי.  

  • פעילות גופנית:

פעילות גופנית מתונה ומותאמת אישית היא חלק מהטיפו היומיומי המומלץ בנטורופתיה – לכל גיל. בזמני שרב ואובך – חשוב להקפיד על שתיה נאותה. כמו כן אמליץ לשתות מי כרוב כבוש שהוכן בבית על בסיס מים ומלח (כפוף למצב בריאותי כללי, תרופות וכיוב'). ממליצה להכין את המתכון על פי ספרי היות ונבדק במעבדה ונמצא כנוסחה טובה ליצירת פרוביוטיקה בכמות מיטבית.  מומלץ להמנע מפעילות מאומצת במקום הפתוח. נשימה מואצת במקום פתוח במצבי אובך עלולה עלולה להכניס אל דרכי הנשימה יותר חלקיקי אבק ומזהמים.

  • מנוחה נכונה:

הגוף בונה את עצמו ומבריא את עצמו במצבי מנוחה. לבריאות טובה נדרשים לגוף 7 – 8 שעות שינה טובה ומנוחה מדיטטיבית של 20 דקות במהלך היום. בפרט למי שעמוס בעבודה ובפעילות.

  • הפחתת סטרס:

יכולת הגוף להתמודד עם מצבים משתנים – כולל במזג האויר מושפעת ישירות גם ממצב הרוח, העומס המנטלי והרגשי והסטרס. ממליצה לתרגל מיינדפולנס להפחתת סטרס.  

  • הימנעות מחשיפה:

ממליצה על פעילות In door – בבית, מוסדות לימוד ובעבודה. כאשר רמות האבק גבוהות מומלץ לסגור חלונות ולהפעיל מזגן ברמת אוורור – 26 מעלות סלציוס.

  • איזון שינויי מזג אויר:

מיזוג אויר – ברמה עדינה. אם בחוץ 35 – 45 מעלות סלציוס, ההמלצה היא להפעיל מזגן בטמפרטורה של 25 או 26 מעלות ולא פחות, כדי לסייע לגוף להתסגל ולהפחית סטרס הנובע מן השינויים.

אפשר לקרר את הגוף עם מזונות וצמחים בעלי אפקט מקרר: מיץ מלפפון וחסה; אכילת פירות: שסק, מלון, אגס; חליטות מנתה, לבנדר, פרחי טיליה.    

  • כיסוי פתחי מערכת הנשימה:

כיסוי הפנים במסכת פנים מסייעת לסינון פגעי האובך. אם חייבים לצאת החוצה, אמליץ לעטות מסכת פנים המגנה על פתחי האף והפה כדי להגן מפני כניסת חלקיקי אבק אל מערכת הנשימה. בהעדר מסכה אפשר להשתמש בבד לח או צעיף ולהסתיר את הפתחים של מערכת הנשימה.

במצבי סיכון של אובק רוחות חשוב להאט בנסיעה, לשמור על ערנות יתרה, להדליק אורות ולעצור במצבי קיצון. מומלץ להפעיל את מערכת המיזוג במצב של סירקולציה פנימית.

  • עיניים:

גרגרי אבק זעירים או מזהמים עלולים לחדור לעיניים ולגרום לאי נוחות ואף לדלק. אם חייבים לצאת במצבי אובך ורוחות, אמליץ לכסות את העיניים במשקפי מגן או משקפיים רגילים כדי למנוע חדירת אבק לעיניים ולמנוע גירוי ודלקות. כמובן מומלץ להימנע מעדשות מגע. בזמן אובך ורוחות, עדיף להשתמש במשקפיים במקום עדשות מגע, כדי למנוע גירוי וזיהומים בעיניים.

ניקיון והיגיינה בבית:

    האובך והאבק נכנסים אל הבית דרך החרכים הצרים של פתחי הבית וגם של פתחי האוורור. האבק מתיישב על הרהיטים והחפצים ומומלץ לנקותו במטלית לחה כדי למנוע פיזורו בבית. כמו כן אמלץ להמנע משימוש בשואב אבק יבש בזמן סופת אבק, אלא אם לשואב יש פילטרים מיוחדים המונעים פיזור אבק.

    במצבי עומס של מזהמים חיצוניים חשוב להקפיד על ניקיון כפות הידיים והפנים. כמו כן מומלץ לשטוף את הפה והנחיריים.

    אם מופיעים תסמינים נשימתיים או גירוי בעיניים ובעור, פנו לייעוץ רפואי.

    שמירה על אמצעים אלה יכולה לעזור להפחית את ההשפעות השליליות של אבק על הבריאות.

    המאמר הזה לא נועד לתת יעוץ נטורופתי או רפואי. במצבי מצוקה כתוצאה מתנאי מזג האויר, ההמלצה שלי היא לגשת ליעוץ.

    בבריאות טובה

    מירה כהן שטרקמן

    תיק עזרה ראשונה נטורופתי

    תיק עזרה ראשונה נטורופתי

    מאת ד"ר מירה כהן שטרקמן Ph.D.

    יוצאים לטיול? מה תיקחו אתכם בתיק, על כל צרה שלא תבוא?

    כוונתי לטיולי טבע, קמפינג, גיוס לצה"ל, טיול שנתי בבית הספר ואפילו יציאה לבית מלון .

    במאמר הזה ארצה להציג לכם ארבעה אמצעים טבעיים שממש חייבים להיות בתיק קטן ביציאה לטיול. מעין "תיק עזרה ראשונה" – כזה שעונה מידית על מצוקה עד לטיפול רפואי, במידת הצורך. כמובן שההמלצות במאמר הזה אינן מחליפות יעוץ רפואי או תרופות מרשם מחייבות או כלים נוספים לסיוע כדוגמה: תחבושות וכד המצויים בתיק רפואי של עזרה ראשונה .

    מה יש בתיק? מוצרים המבוססים על חומרים טבעיים, פרחים וצמחי מרפא.

    אמליץ על ארבעה מוצרים שהם בגדר חובה ונותנים מעטפת טובה כעזרה ראשונה טבעית.

    מוצרים המבוססים על תמציות פרחים – תמציות פרחי באך

    פורמולת רסקיו – קיימים כמה הרכבים לפורמולת רסקיו – הפורמולה של ההצלה.

    1. קרם רסקיו – מתאים לטיפול באלרגיות מקומיות, עקיצות יתושים, פצעונים, אדמומיות בעור וגרוד או חוסר נעימות אחרת.
    2. בקבוקון רסקיו – תמצית "הצלה" למצב לחץ או סטרס קיצוני ופתאומי כתוצאה מתאונה, חבלה קשה, דאגה או בלבול קיצוניים, נפיחויות, פרונקלים פתאומיים, נפילה, חבטה, פציעה פתאומית קשה או קלה ועוד מצבי קיצון שעלולים להתרחש בטיול או נסיעה. 4 טיפות מתחת ללשון יאפשרו לגוף לחזור לאיזון אנרגטי מידי המאפשר ריפוי. לעתים יש צורך ב־4 טיפות נוספות לאחר 4 שעות.

    מנסיוני, ניתן להסתפק בבקבוקון תמצית רסקיו שיכול לתת מענה כמו הקרם.

    כאשר הנסיעה מאתגרת במיוחד כדוגמה: למקום עם מזג אויר שונה לחלוטין (חום לעומת שלג) או שכרוכה במעבר מנטלי או רגשי – אמליץ על תמצית אגוז להסתגלות (Walnut) – נטילת התמצית בטרם הנסיעה ובמהלכה, תאפשר לגוף להסתגל לשינויים הכרוכים בנסיעות ארוכות, בגיוס לצה"ל במעבר מדינה וכיוצ"ב.

    אפיתרפיה

    רפואה על ידי דבורים מוצרי כוורת ידועה מהתקופה העתיקה והיא עוצמתית ונחשבת לתורה שאט אט נעלמת מן העולם המעשי.

    בקבוק קטן של פרופוליס איכותי בתיק עזרה ראשונה יהיה מאד יעיל כעזרה ראשונה ולעתים קרובות יחסל בעיה פשוטה של עקיצת יתוש, גרוד או פציעה קטנה. 

    פרופוליס טבעי – מתאים לטיפול לדלקות שונות, לפציעות מדממות, לעקיצות. הפרופוליס הוא שרף עצים המגיע אלינו דרך הדבורה. הפרופוליס מחטא ומצלק ויש לו תכונות אנטיביוטיות. אפשר למרוח ישירות על הפצע או על העקיצה, למרוח על החניכיים במקרה של פצעים או לגרגר במקרה של דלקת בגרון. לגרגור – מטפטפים 30 טיפות פרופוליס לחצי כוס מים ומגרגרים.

    צמח מרפא – בהרכב הומאופטי – ארניקה

    הארניקה ידועה כצמח מרפא לשימוש חיצוני בלבד לטיפול בנקעים, דליות, שברים, שטף דם ואי ספיקה ורידית.

    אפשר להשתמש בשימוש פנימי בארניקה בריכוז הומאופתי בצורה של גלובולינים. המדובר בקופסית קטנה עם כדורים קטנטנים בשם Arnica 30 CH . מתאים לטיפול בטראומה פיסית: חבטות, נפילות, פציעות וכל טראומה פיזית אחרת. הארניקה נמכרת בבתי מקרחת הומיאופתיים ומומלץ להשתמש בגלובולינים (כדורים מתקתקים זעירים), כאמור בדילול של CH 30. ליטול 4 גלובולינים בסמוך לטראומה ובמשך 3-4 ימים לאחר מכן- 2-3 גלובולינים, 5 פעמים ביום, מתחת ללשון.

    לסיכום – שלושה בקבוקונים קטנים לטיול ולנסיעה – לא יקר, לא מכביד ומאד מאד יעיל.

    לאמצעים הטבעיים האלה חשוב לצרף בכל טיול:

    בקבוק מים טהורים

    כיסוי לראש

    גרביים איכותיים

    נעליים נוחות

    קרם הגנה.

    מאחלת הנאה והשראה בטיולים ובנסיעות

    שלכם.ן

    מירה כהן שטרקמן