בוובינר מה 28/9/25 בנושא ארוחות חג וצומות דתיים וטיפוליים הצגתי, בין היתר, מחקר קטן שנערך בשוויץ וטיפל בשאלת עומס קרדיווסקולרי (Cardiovascular Load) והיפוטנסיה (Hypotension) הנגרמים בארוחות חגיגיות המאופיינות בכמות גדולה יותר של מזון, בשילוב אלכוהול. הצגת המחקר עוררה עניין ושאלות ומכאן המאמר הקצר הזה.
תשומת לב לעומס קרדיווסקולרי והיפוטנסיה חשובה להבנת תופעות כמו חולשה, סחרחורת ועייפות לאחר ארוחה כבדה המלווה באלכוהול.
תחילה אציע הסבר קצר לשתי התופעות הפיסיולוגיות האלה ולאחר מכן אציג את נתוני המחקר.
עומס קרדיווסקולרי (Cardiovascular Load)
נמדד באמצעות שני מדדים: האחד – קצב הלב (Heart Rate – HR) והשני לחץ דם (Blood Pressure – BP).
ככל שקצב הלב גבוה יותר, כך הלב עובד קשה יותר ומגביר את תדירות השאיבה. זהו המדד הבסיסי והזמין ביותר לעומס. העומס נמדד בדרך כלל באחוזים מהדופק המקסימלי (למשל, עבודה ב-70% מהדופק המקסימלי).
עלייה בלחץ הדם (במיוחד הלחץ הסיסטולי) מעידה על התנגדות גבוהה יותר של כלי הדם, מה שמחייב את הלב לעבוד חזק יותר כדי לדחוף את הדם דרך העורקים.
במהלך פעילות גופנית, עומס קרדיווסקולרי הוא מדד ישיר לאינטנסיביות המאמץ ולאנרגיה שהגוף צורך. עומס נמוך: משמעו שהלב עובד בצורה קלה או מתונה (למשל, הליכה קלה או מנוחה). עומס גבוה: משמעו שהלב עובד קרוב ליכולת המקסימלית שלו, ומספק כמות גדולה של דם וחמצן לשרירים הפועלים (למשל, ריצת ספרינט או אימון כוח אינטנסיבי). ניטור עומס קרדיווסקולרי (דוגמה: באמצעות שעון דופק) חשוב להבטיח שאנשים עם בעיות לב אינם חורגים מ"אזור המטרה" הבטוח שנקבע על ידי רופא. עומס קרדיווסקולרי שאינו יורד מספיק מהר לאחר הפסקת פעילות (התאוששות איטית) יכול להצביע על כושר ירוד או על בעיה אפשרית בבריאות הלב. עומס קרדיווסקולרי הוא מדד קריטי המלמד עד כמה קשה הלב עובד בנקודת זמן, והוא כלי חשוב להערכת כושר ובריאות.
היפוטנסיה (Hypotension) – לחץ דם נמוך.
לחץ דם נמוך נחשב לעיתים קרובות למצב בריא בקרב אנשים צעירים אבל במבוגרים מעל גיל 65 היפוטנסיה יכולה להיות מצב רפואי משמעותי ומסוכן, שיכול לגרום לנפילות, סחרחורות ולפגיעה באספקת הדם לאיברים חיוניים.
מה נחשב להיפוטנסיה בגיל השלישי והרביעי?
בדרך כלל, לחץ דם נמוך מוגדר כלחץ דם סיסטולי (המספר העליון) של פחות מ – 90 ולחץ דם דיאסטולי (המספר התחתון) של פחות מ 60.
ההגדרה החשובה יותר בגיל השלישי והרביעי היא הירידה המשמעותית והפתאומית, בלחץ הדם ביחס ללחץ הדם הרגיל של אותו אדם, במיוחד אם היא גורמת לתסמינים.
סוגי היפוטנסיה נפוצים בקרב הגיל השלישי והרביעי:
1. תת-לחץ דם תנוחתי (Orthostatic Hypotension): זוהי הצורה הנפוצה ביותר. היא מתרחשת כאשר לחץ הדם יורד בחדות בעת מעבר מהיר משכיבה לישיבה או מישיבה לעמידה. הסיבה נובעת ממערכת העצבים האוטונומית, שאחראית על איזון לחץ הדם, שהופכת פחות יעילה עם הגיל. כתוצאה מכך, כאשר קמים, הדם מצטבר ברגליים, והלב מתקשה לשלוח אותו במהירות מספקת למוח. התסמינים: סחרחורת, טשטוש ראייה, תחושת חולשה, ולעיתים אף עילפון. זהו גורם סיכון מרכזי לנפילות בקרב מבוגרים.
2. תת-לחץ דם לאחר ארוחה (Postprandial Hypotension): זהו מצב שבו לחץ הדם יורד באופן משמעותי שעה-שעתיים לאחר ארוחה גדולה (במיוחד אם היא עשירה בפחמימות). ההסיבה נובעת מכך שלאחר ארוחה, הדם מוזרם בכמות גדולה למערכת העיכול כדי לסייע בעיכול המזון. הלב מתקשה לפצות על ירידת לחץ הדם הכללית, מה שמוביל לירידה זמנית בלחץ הדם. התסמינים: עייפות קיצונית, חולשה וסחרחורת לאחר ארוחה.
הגורמים העיקריים להיפוטנסיה בגיל השלישי והרביעי:
תרופות: זהו הגורם הנפוץ ביותר. תרופות רבות, במיוחד כאלה ללחץ דם גבוה, מחלות לב, ואפילו תרופות לדיכאון או חרדה, עלולות לגרום לירידת לחץ דם.
ההתייבשות: כתוצאה מנטילה לא מספקת של נוזלים או מתרופות משתנות.
ממחלות רקע: סוכרת (שעלולה לפגוע במערכת העצבים האוטונומית), אי ספיקת לב, ובעיות בבלוטת התריס.
המלצות למניעת היפוטנסיה:
שינוי תרופתי: התאמת מינונים או החלפת תרופות על ידי רופא.
הידרציה: שתיית מים והימנעות ממאמץ בטמפרטורות גבוהות.
שינויי תנוחה איטיים: בעת מעבר מעמידה לישיבה, יש לקחת הפסקה קצרה של כמה שניות בכל שלב כדי לאפשר לגוף להסתגל.
ארוחות קטנות ותכופות. הימנעות מארוחות כבדות ובפרט מאלכוהול.
מה היו ממצאי המחקר ביחס לארוחות חגיגיות משולבות אלכוהול ?
המחקר נעשה ב 12 גברים צעירים, סטודנטים בריאים ובדק את השפעות של ארוחת פונדו שוויצרית הכוללת לחם וגבינה עם אחוזי שומן גבוהים, בשילוב אלכוהול, לעומת ארוחה שוויצרית רגילה.
נמצא שהתגובות הקרדיווסקולריות והעוריות, במהלך 4 שעות לאחר האכילה, קשורות יותר להרכב התזונתי ולתכולה הקלורית של האינטראקציה בין ארוחת החג ואלכוהול. נמצא שאפילו אצל גברים צעירים ובריאים, אכילת ארוחה כבדה בשילוב עם אלכוהול עלולה להגביר את העומס הלבבי במנוחה ולפגוע ברזרבה ההמודינמית במהלך אתגרים אורתוסטטיים בשלב שלאחר הארוחה.
לדעת החוקרים ראוי להרחיב את המחקר גם לנשים, קשישים בריאים ואנשים הסובלים ממחלות לב וכלי דם זאת בהתחשב בכך שארוחות כבדות וצריכת אלכוהול יכולות להיות קשורות להיפוטנסיה לאחר ארוחה עם אירועי סינקופה, במיוחד אצל קשישים, אנשים עם תפקוד לקוי של הלב וכלי הדם, כגון אי ספיקת לב או יתר לחץ דם, שעלולים להיות בסיכון מוגבר לאחר ארוחה עתירת שומן הקשורה לאלכוהול.
יתר על כן, מכיוון שהרזרבה הלבבית פוחתת לאחר ארוחה חגיגית בעמידה, הדבר עלול לפגוע ביכולת הקרדיווסקולרית במהלך פעילות גופנית או במצבי לחץ של דרישת אנרגיה גבוהה יותר. תגובות כלי דם ועוריות לאחר ארוחה עתירת שומן מעלות גם את שאלת הסבילות לארוחות חגיגיות במהלך לחץ חום, דבר שעשוי להיות מזיק לאנשים הנמצאים בסיכון למחלות לב וכלי דם.
בארץ שטופת שמש כמו ישראל היינו מצפים שהאוכלוסייה המקומית לא תסבול מחסר בויטמין D. אבל המציאות והסטטיסטיקות מוכיחות שיש חסר אצל רוב האוכלוסייה.
במאמר הזה אציג בקצרה כיצד אפשר לקבל ויטמין D מן התזונה הטבעית – כגישה הרווחת בנטורופתיה – ואם נוטלים תוסף – מהי הצורה המומלצת ליטול אותו.
סוגי ויטמין D מומלצים:
D3 – Cholecalciferol – מצוי במזונות וניתן כתוסף
Ergocalciferol -D 2. בד"כ למצבי פגיעה בספיגה: מחלות מעי ומחלות כבד
חשוב לדעת!
ויטמין D מסיס בשומן ולכן מומלץ ליטול אותו ביחד עם מזון שומני: סלט בשמן זית, מזונות מהחי, יוגורט 3% שומן, ממרח חומוס וטחינה וכיוב'.
ויטמין D נוצר בגוף באמצעות חשיפה לשמש. בארצות קרות התושבים חושפים עצמם לשמש בימות הקיץ ולא חסר להם ויטמין D.
רוב המקורות של ויטמין D הן מן המזון מהחי.
מהצומח: ניתן לקבל D2 מפטריות שיטאקי מיובשות, נבטים שנחשפו אור השמש וזרעי מניות.
מהחי: שמן דגים, חלמון ביצה (רך), חמאה.
בנושא החמאה – ההמלצה שלי היא חמאה בהכנה כמנהג יהודי תימן: סמנה.
מתכון להכנת סמנה:
מחממים על אש קטנה 400 גרם של חמאה גולמית מחלב פרה או כבשים או עיזים – בחימום ממושך של כמה שעות. מוסיפים 1/4 כפית של זרעי חילבה טחונים כדי לספוח את המוצקים שבחמאה ושאריות החלב ומי החלב שבחמאה.
מתקבלות 3 שכבות: שכבה עליונה – פסולת קצפית. מסירים את הפסולת. שכבה תחתונה – משקע בגוון לבן המכים את זרעי החילבה עם חומרי הספיחה- מרחיקים את הפסולת הזאת גם כן. השכבה המרכזית, בעלת גוון זהב, היא סמנה נקיה .
מאחסנים במקום חשוך, מקורר ומאוורר וכך הסמנה מתגבשת ונשמרת למשך חודשים ארוכים.
תפקידיו של ויטמין D
– שיפור והגברה של ספיגת סידן, זרחן ומגנזיום
– נוטל חלק בהטמעת מינרלים וויטמינים בגלל תפקידו בייצור חלבונים המיועדים לספוג ויטמינים ומינרלים במעיים
– חיוני לשלד (כולל שיניים) ולשרירים
– חיוני להתפתחות תאי דם לבנים (מערכת חיסון) ותאי אפיתל שהם קו הגנה ראשון נגד מזהמים במערכת הנשימה והעיכול.
– תפקיד חשוב במערכת העצבים
– מונע הווצאות תאים סרטניים ותורם להרס תאים חריגים
והרשימה ארוכה ומתארכת ככל שהמחקר מעמיק.
כיצד נדע שיש חוסר בויטמין D?
תשומת לב לתסמינים אופניים למצבי חסר:
רככת – עצמות רכות בילדים או במבוגרים
שימוש בתוספים:
חשוב לשים לב לסוגים המומלצים:
D3 Cholecalciferol – מצוי במזונות וניתן כתוסף
D2 Ergocalciferol.- למצבי חוסר ספיגה בגלל בעיות במעי או בכבד
באיזה נסיבות נצפה לחסר בויטמין D?
גיל מבוגר
השמנת יתר
אנשים במוסדות סגורים: בתי חולים, בתי כלא, דיון מוגן סיעודי
צמחונים וטבעונים
טיפל תרופתי : דוגמה: לאפילפסיה
מחלות עוריות הפוגעות בספיגה דרך העור
מחלות של הפרעות ספיגה: מחלות מעי דלקתיות, צליאק ואחרות
תת פעילות בלוטת התריס
לקויים בתפקודי כבד וכיס מרה
ועוד
מצבי עודף אפשריים:
זיהויים יהיה על פי תסמינים ראשונים –
עליה של סידן בדם
יתר לחץ דם
הפרשת סידן בשתן
טנטון באוזניים
בריחת סידן מהעצמות
אבנים בכליות
ועוד
מצב של עודף בויטמין D הוא נדיר אבל יכול להיווצר על ידי נטילה בכמות לא מתאימה של תוספים ובשילוב אכילת יתר של מזונות עתירי ויטמין D.
שילוב עם תרופות:
– תרופות להורדת כולסטרול ממשפחת הסטטינים – מומלץ לשלב עם ויטמין D
– טיפול בגאוט – יש לנקוט בזהירות.
– חולי סרטן הערמונית, טיפול תרופתי הורמונלי אנטי-אנדרוגני – שילב ויטמין D עם סידן – הפחתה בסיכון לשברים.
בסיכום המאמר הקצר הזה אציין שאין בו כדי להחליף יעוץ מקצועי ובפרט אין בו חוות דעת רפואית.
אובך, אבק, גשם, שרב, רוחות וקרירות מאפיינים את חודשי האביב בישראל. תופעות אלו ממשיכות לעיתים אל תוך הקיץ. התגובה המיידית והטבעית היא הימנעות. דהיינו, כניסה למקום סגור והפעלת מזגן לחימום או לקירור – בהתאם למזג האוויר החיצוני. עם זאת, רבים סובלים מאי נוחות ותחלואה רב מערכתית, בפרט אוכלוסיות בסיכון: אנשים עם בעיות נשימה (כמו אסתמה, COPD), שיעול כרוני, סינוסיטיס וכו; ילדים וקשישים הרגישים באופן מיוחד לאבק וכן אנשים הסובלים מאלרגיות.
איך הנטורופתיה יכולה לסייע?
רקע ומצב המחקר:
העומס העונתי במזג האוויר נגרם מידי שנה, בין היתר כתוצאה מכריתת יערות ומשיטות חקלאיות של כרייה ושריפה המציבים אתגרים בריאותיים לא פשוטים: התמודדות פיסיולוגית עם זיהום אויר, על השלכותיו וגם התמודדות עם תנאי טמפרטורה משתנים. זיהום אוויר התגלה כאחד מאיומי הבריאות הסביבתיים הגדולים בעולם. אוכלוסיות חלשות הן הנפגעות ביותר: ילדים, קשישים ואוכלוסיות הסובלות מתזונה לקויה ומהעדר גישה למוסדות רפואה מסודרים: בתי חולים, רופאים וקופות חולים.
בסינגפור, וייטנאם, סין ואמריקה נעשו כמה וכמה מחקרים לבדיקת השפעות הערפל על בריאות הגוף ונמצאו כמה ממצאים. חוקרים ציינו שיש צורך במחקרים פרוספקטיביים וארוכי טווח עתידיים כדי לכמת את ההשפעות הבריאותיות ארוכות הטווח של חשיפה חוזרת ונשנית, אך לסירוגין, לרמות גבוהות של אובך עונתי. כמו כן יש לחקור עוד יותר את המנגנון, הטוקסיקולוגיה והפתופיזיולוגיה שבאמצעותם חלקיקים רעילים אלה תורמים למחלות ולתמותה.
הנה כמה נקודות שצוינו במחקרים:
נמצא קשר בין חשיפה לזיהום אוויר לטווח קצר לבין אלצהיימר, אפילפסיה, שבץ איסכמי ומיגרנה. חשיפה ארוכת טווח לזיהום אוויר נקשרה למחלת אלצהיימר, טרשת אמיוטרופית צידית (ALS), דמנציה ושבץ איסכמי. הראיות לקשר בין זיהום אוויר למחלת פרקינסון היו לא עקביות.
מחלות נשימה וכלי דם.
מחקרים קיימים שבוצעו במדינות דרום מזרח אסיה שנפגעו מאובך חוצה גבולות מצביעים על קשרים עקביים בין חשיפה לאובך לבין תחלואה ותמותה פסיכולוגית, נשימתית, קרדיווסקולרית ונוירולוגית חריפה.
עניים חווים רמות גבוהות יותר של חשיפה לזיהום אוויר, והם פגיעים יותר להשפעותיו – עקב תזונה לקויה, גישה פחותה לטיפול רפואי וגורמים אחרים, הם חווים השפעה בריאותית רבה יותר ליחידת חשיפה. בעיקר בקרב ילדים.
ילדים אושפזו בבתי חולים עקב זיהום חריף בדרכי הנשימה התחתונות, כולל דלקת ריאות ודלקת הסימפונות.
לצורך כתיבת המאמר הזה לא בדקתי נתונים על תחלואה בישראל כתוצאה מאובך היות והמצב ידוע וההשפעות הפיסיולוגיות של אובך וזיהום אויר – חוצות יבשות.
הטיפול הנטורופתי
אפרט כאן 10 תחומי טיפוח ותשומת לב שמסייעים לגוף להתמודד עם שינויים, מזהמים, סטרס ועומס:
שתיית מים בכמות נאותה, בהתאם לגיל, לפעילות הגופנית היומית, התרופות והמצב הכללי.
במקרים מיוחדים יש לשקול גם נטילת תוספים ובעיקר אנטי אוקסידנטים התומכים בפינוי רעלים מהגוף. למי שמתאים – אמליץ (כפוף למצב בריאותי) גם על כוסית קטנה (30 מ"ל) של מיץ עשב חיטה. לילדים: 1 כפית.
צמחי מרפא:
צמחי מרפא המטפחים את המערכות הריריות בגוף (נשימה, עיכול). הכוונה היא לצמחי מרפא ממריצי חיסון, צמחים התומכים בתפקוד מערכת הנשימה העליונה, צמחים התומכים במערכת הנשימה התחתונה, צמחים מרככים המסייעים בפינוי ליחה או נזלת תקועים במערות האף, והסינוסים, צמחים משקמי ריריות מערכת הנשימה ומערכת העיכול, צמחים המיבשים ליחה המצטברת כתוצאה מזיהום ואלרגיה למזון, צמחים מכייחים, צמחים נוגדי שיעול ועוד.
ההתאמה של צמחי מרפא נעשית באופן אינדיבידטאלי ורק על ידי בעלי הסמכה ברפואת צמחים.
ניתן להכין חליטה לחיזוק כללי של מערכת הנשימה באמצעות הרתחה של הצמחים האלה ב 1 ליטר מים:
1 כף של פרחי אכיניצאה
1 כף של פירות סמבוק
1 כפית עלי טימין
1 כף של עלי לחך
ניתן לרכוש את הצמחים האלה בכל בית טבע. אופן ההכנה: להרתיח את המים, להוסיף את הצמחים. לכסות את הסיר, לבשל 10 דקות. לסנן ולשתות במהלך היום.
שימוש במכשיר אדים יכול לעזור לשמור על לחות נאותה באוויר בבית ולמנוע יובש בדרכי הנשימה. ניתן להכניס אל מי מכשיר האדים 2 טיפות שמן אתרי לימון או תפוז מתוק או אורן או לבנדר. ממליצה לבדוק אפשרות אלרגיה לשמנים האלה במריחה של טיפה אחת על פרק היד – בחלק הפנימי.
פעילות גופנית:
פעילות גופנית מתונה ומותאמת אישית היא חלק מהטיפו היומיומי המומלץ בנטורופתיה – לכל גיל. בזמני שרב ואובך – חשוב להקפיד על שתיה נאותה. כמו כן אמליץ לשתות מי כרוב כבוש שהוכן בבית על בסיס מים ומלח (כפוף למצב בריאותי כללי, תרופות וכיוב'). ממליצה להכין את המתכון על פי ספרי היות ונבדק במעבדה ונמצא כנוסחה טובה ליצירת פרוביוטיקה בכמות מיטבית. מומלץ להמנע מפעילות מאומצת במקום הפתוח. נשימה מואצת במקום פתוח במצבי אובך עלולה עלולה להכניס אל דרכי הנשימה יותר חלקיקי אבק ומזהמים.
מנוחה נכונה:
הגוף בונה את עצמו ומבריא את עצמו במצבי מנוחה. לבריאות טובה נדרשים לגוף 7 – 8 שעות שינה טובה ומנוחה מדיטטיבית של 20 דקות במהלך היום. בפרט למי שעמוס בעבודה ובפעילות.
הפחתת סטרס:
יכולת הגוף להתמודד עם מצבים משתנים – כולל במזג האויר מושפעת ישירות גם ממצב הרוח, העומס המנטלי והרגשי והסטרס. ממליצה לתרגל מיינדפולנס להפחתת סטרס.
הימנעות מחשיפה:
ממליצה על פעילות In door – בבית, מוסדות לימוד ובעבודה. כאשר רמות האבק גבוהות מומלץ לסגור חלונות ולהפעיל מזגן ברמת אוורור – 26 מעלות סלציוס.
איזון שינויי מזג אויר:
מיזוג אויר – ברמה עדינה. אם בחוץ 35 – 45 מעלות סלציוס, ההמלצה היא להפעיל מזגן בטמפרטורה של 25 או 26 מעלות ולא פחות, כדי לסייע לגוף להתסגל ולהפחית סטרס הנובע מן השינויים.
אפשר לקרר את הגוף עם מזונות וצמחים בעלי אפקט מקרר: מיץ מלפפון וחסה; אכילת פירות: שסק, מלון, אגס; חליטות מנתה, לבנדר, פרחי טיליה.
כיסוי פתחי מערכת הנשימה:
כיסוי הפנים במסכת פנים מסייעת לסינון פגעי האובך. אם חייבים לצאת החוצה, אמליץ לעטות מסכת פנים המגנה על פתחי האף והפה כדי להגן מפני כניסת חלקיקי אבק אל מערכת הנשימה. בהעדר מסכה אפשר להשתמש בבד לח או צעיף ולהסתיר את הפתחים של מערכת הנשימה.
במצבי סיכון של אובק רוחות חשוב להאט בנסיעה, לשמור על ערנות יתרה, להדליק אורות ולעצור במצבי קיצון. מומלץ להפעיל את מערכת המיזוג במצב של סירקולציה פנימית.
עיניים:
גרגרי אבק זעירים או מזהמים עלולים לחדור לעיניים ולגרום לאי נוחות ואף לדלק. אם חייבים לצאת במצבי אובך ורוחות, אמליץ לכסות את העיניים במשקפי מגן או משקפיים רגילים כדי למנוע חדירת אבק לעיניים ולמנוע גירוי ודלקות. כמובן מומלץ להימנע מעדשות מגע. בזמן אובך ורוחות, עדיף להשתמש במשקפיים במקום עדשות מגע, כדי למנוע גירוי וזיהומים בעיניים.
ניקיון והיגיינה בבית:
האובך והאבק נכנסים אל הבית דרך החרכים הצרים של פתחי הבית וגם של פתחי האוורור. האבק מתיישב על הרהיטים והחפצים ומומלץ לנקותו במטלית לחה כדי למנוע פיזורו בבית. כמו כן אמלץ להמנע משימוש בשואב אבק יבש בזמן סופת אבק, אלא אם לשואב יש פילטרים מיוחדים המונעים פיזור אבק.
במצבי עומס של מזהמים חיצוניים חשוב להקפיד על ניקיון כפות הידיים והפנים. כמו כן מומלץ לשטוף את הפה והנחיריים.
אם מופיעים תסמינים נשימתיים או גירוי בעיניים ובעור, פנו לייעוץ רפואי.
שמירה על אמצעים אלה יכולה לעזור להפחית את ההשפעות השליליות של אבק על הבריאות.
המאמר הזה לא נועד לתת יעוץ נטורופתי או רפואי. במצבי מצוקה כתוצאה מתנאי מזג האויר, ההמלצה שלי היא לגשת ליעוץ.
יוצאים לטיול? מה תיקחו אתכם בתיק, על כל צרה שלא תבוא?
כוונתי לטיולי טבע, קמפינג, גיוס לצה"ל, טיול שנתי בבית הספר ואפילו יציאה לבית מלון .
במאמר הזה ארצה להציג לכם ארבעה אמצעים טבעיים שממש חייבים להיות בתיק קטן ביציאה לטיול. מעין "תיק עזרה ראשונה" – כזה שעונה מידית על מצוקה עד לטיפול רפואי, במידת הצורך. כמובן שההמלצות במאמר הזה אינן מחליפות יעוץ רפואי או תרופות מרשם מחייבות או כלים נוספים לסיוע כדוגמה: תחבושות וכד המצויים בתיק רפואי של עזרה ראשונה .
מה יש בתיק? מוצרים המבוססים על חומרים טבעיים, פרחים וצמחי מרפא.
אמליץ על ארבעה מוצרים שהם בגדר חובה ונותנים מעטפת טובה כעזרה ראשונה טבעית.
מוצרים המבוססים על תמציות פרחים – תמציות פרחי באך
פורמולת רסקיו – קיימים כמה הרכבים לפורמולת רסקיו – הפורמולה של ההצלה.
קרם רסקיו – מתאים לטיפול באלרגיות מקומיות, עקיצות יתושים, פצעונים, אדמומיות בעור וגרוד או חוסר נעימות אחרת.
בקבוקון רסקיו – תמצית "הצלה" למצב לחץ או סטרס קיצוני ופתאומי כתוצאה מתאונה, חבלה קשה, דאגה או בלבול קיצוניים, נפיחויות, פרונקלים פתאומיים, נפילה, חבטה, פציעה פתאומית קשה או קלה ועוד מצבי קיצון שעלולים להתרחש בטיול או נסיעה. 4 טיפות מתחת ללשון יאפשרו לגוף לחזור לאיזון אנרגטי מידי המאפשר ריפוי. לעתים יש צורך ב־4 טיפות נוספות לאחר 4 שעות.
מנסיוני, ניתן להסתפק בבקבוקון תמצית רסקיו שיכול לתת מענה כמו הקרם.
כאשר הנסיעה מאתגרת במיוחד כדוגמה: למקום עם מזג אויר שונה לחלוטין (חום לעומת שלג) או שכרוכה במעבר מנטלי או רגשי – אמליץ על תמצית אגוז להסתגלות (Walnut) – נטילת התמצית בטרם הנסיעה ובמהלכה, תאפשר לגוף להסתגל לשינויים הכרוכים בנסיעות ארוכות, בגיוס לצה"ל במעבר מדינה וכיוצ"ב.
אפיתרפיה
רפואה על ידי דבורים מוצרי כוורת ידועה מהתקופה העתיקה והיא עוצמתית ונחשבת לתורה שאט אט נעלמת מן העולם המעשי.
בקבוק קטן של פרופוליס איכותי בתיק עזרה ראשונה יהיה מאד יעיל כעזרה ראשונה ולעתים קרובות יחסל בעיה פשוטה של עקיצת יתוש, גרוד או פציעה קטנה.
פרופוליס טבעי – מתאים לטיפול לדלקות שונות, לפציעות מדממות, לעקיצות. הפרופוליס הוא שרף עצים המגיע אלינו דרך הדבורה. הפרופוליס מחטא ומצלק ויש לו תכונות אנטיביוטיות. אפשר למרוח ישירות על הפצע או על העקיצה, למרוח על החניכיים במקרה של פצעים או לגרגר במקרה של דלקת בגרון. לגרגור – מטפטפים 30 טיפות פרופוליס לחצי כוס מים ומגרגרים.
צמח מרפא – בהרכב הומאופטי – ארניקה
הארניקה ידועה כצמח מרפא לשימוש חיצוני בלבד לטיפול בנקעים, דליות, שברים, שטף דם ואי ספיקה ורידית.
אפשר להשתמש בשימוש פנימי בארניקה בריכוז הומאופתי בצורה של גלובולינים. המדובר בקופסית קטנה עם כדורים קטנטנים בשם Arnica 30 CH . מתאים לטיפול בטראומה פיסית: חבטות, נפילות, פציעות וכל טראומה פיזית אחרת. הארניקה נמכרת בבתי מקרחת הומיאופתיים ומומלץ להשתמש בגלובולינים (כדורים מתקתקים זעירים), כאמור בדילול של CH 30. ליטול 4 גלובולינים בסמוך לטראומה ובמשך 3-4 ימים לאחר מכן- 2-3 גלובולינים, 5 פעמים ביום, מתחת ללשון.
לסיכום – שלושה בקבוקונים קטנים לטיול ולנסיעה – לא יקר, לא מכביד ומאד מאד יעיל.
הצמח מופיע כצמח מאכל ומרפא בספרות ההרבולוגית שערך פדניוס דיוסקורידס – רופא, פרמקולוג ובוטניקאי יווני בן המאה הראשונה לספירה. אבו עבדאללה מחמד אבן סעיד אלתמימי, רופא מוסלמי מימי הביניים (המאה ה 10) תאר את הצמח כמזון המתאים גם לגמלים ומזרעיו הפיקו חומר מרפא.
נסים קריספיל מתאר שהיהודים במרוקו נהגו להכין משקה מגבעולי הגדילן לצורך הגברת תאבון, הורדת לחץ דם, המסת אבנים בכליות וניקוי הדם.
אציין כאן הסתייגות חשובה משימוש בצמחים להמסת אבנים בכליות: הטיפול חייב להיעשות בתאום עם רופא מטפל. המסת אבנים בכליות יכולה לגרום לתנועה של אבן גדולה יחסית, פציעה, דלקת ונזק משמעותי. לכן – לגישתי ומניסיוני, הטיפול חייב להעשות על ידי מומחה ברפואת צמחים ובשילוב ליווי רפואי.
היכן גדל הגדילן וכיצד ללקט?
הגדילן גדל ופורח בכל רחבי הארץ – מן החרמון ועד הנגב הצפוני ומן הגלבוע ועד השומרון. פריחתו מופיעה בחודשים מרץ עד מאי.
הפריחה סגולה, עליו שזורים בשרטוט לבן ובקצות העלים תמצאו קוצים עשירים בסידן.
בחודשים יוני יולי הפרחים הסגולים ,העלים והגבעול – מתייבשים . הציצית הסגולה הופכת לזהובה ובתוך התפרחת הזהובה תמצאו את זרעי הגדילן. ראו למטה בתמונות שצילמתי בגליל התחתון.
ניתן ללקט זרעי גדילן בחודשי הקיץ. לאסוף לקופסה סגורה ולשמור במקום קריר ומוצל .
גדילן נחשב לצמח עדין וחסר רעילות, אחד הצמחים הבטוחים לשימוש במטריה מדיקה – רפואת צמחים.
גדילן מצוי מותר לשיווק בישראל.
הרפואה שבזרעי הגדילן
לזרעי הגדילן יש איכות נטראלית – חמימה וטעם מריר – מתקתק ומעט חריף.
התכונות הרפואיות שלו נובעות מן החומרים הפעילים שבו ובעיקר פלבוליגנאנים ובהם הסילימרין וכן תרכובות פלבנואידיות נוספות כגון: קוורציטין (המצוי גם בבצל).
הטיפול בכבד באמצעות זרעי גדילן:
השימוש הגדילן לריפוי מבוסס ראיה במחקרים קליניים והוא נחשב כצמח משקם כבד – הבלוטה הגדולה ביותר הנמצאת בגוף האדם.
הנה רשימה חלקית של תפקידי הכבד בגוף:
אחראי על יצור מרה. ממנו המרה מתנקזת אל כיס המרה ומשם מופרשת אל התריסריון ומשמשת לעיכול שומנים.
אחראי על חילוף חומרים של אבות המזון: פחמימות, חלבונים ושומנים.
הופך גלוקוז לגליקוגן ומאחסן גליקוגן – ובכך מסייע לויסות כמות השומן בדם.
מסלק רעלים מהגוף, כולל תאים שהזדקנו והורמונים שמיוצרים ביתר (דוגמה: אסטרוגן עודף בגברים)
