על ידי admin | דצמ 14, 2015 | ארומתרפיה, הטיפול הנטורופתי במחלות, צמחי מרפא
קימל – כרוויה תרבותית – מזון ושמן ארומתי
מאת: מירה כהן שטרקמן, Ph.D
הקימל פורח בקיץ. שמו הבוטאני: Carum carvi . ברפואה הטבעית העממית עושים שימוש ברוב חלקי הצמח: עלים, זרעים ושורש.
הצמח מתנשא לגובה של 70 ס"מ ופורח בפרחים של לבן ורדרד, בעטרה כמעין סככה.
השימוש הפופולרי בקימל הוא בזרעיו ובדרך כלל לתיבול מאכלים, לבישול ואפייה.
בכל הקשור למטבח כדאי לדעת שאפשר לשלב גם את עלי הקימל במטבח הבריא. אפשר להוסיפם לסלט עלים טרי, לשלבם עם שומר הגינה הום נותנים סלט טרי עם ניחוח ארומתי.
Caraway, spice and medicine on a spoon
מזרעי הקימל מפיקים שמן אתרי רפואי באמצעות זיקוק בקיטור. צבע השמן צהבהב והוא מהווה חלק מפרוטוקולי הטיפול ברפואה טבעית , נטורופתיה וארומתרפיה.
השמן האתרי של הקימל מוכר כבעל תכונות ריפוי בטיפול במערכת השרירים, הנשימה והעיכול. השמן מחטא, נוגד התכווצויות, מעורר ומחמם. אבל, מומלץ להמנע משימוש בשמן הקימל בתקופת ההריון וכן במצבים של עור רגיש.
תערובת ארומתרפית לטיפול בכאבי שרירים:
1 כף שמן נבט חיטה
3 כפות שמן שקדים או שמן זרעי ענבים
10 טיפות שמן קימל
1 טיפה שמן קנמון
1 טיפה שמן זנגויל
5 טיפות שמן מנתה
3 טיפות שמן תפוז
לערבב את שמני הנשא עם השמנים האתריים ולעסות בעדינות את האזור המכווץ והכואב.
אפשר לבצע את העיסוי לפני השינה ו"ללכת לישון" עם השמן. העבודה נעשית במנוחה ואין צורך להמשיך לעסות עם השמן כדי להפיק את פעולות ההריפוי שלו. השילוב של שמן נבט חיטה ביחד עם שמן נשא נוסף כמו שמן שקדים או שמן זרעי ענבים, משפר את ספיגת השמן האתרי בגוף ומאפשר הרגעה טובה של השרירים המכווצים.
זרעי הכרוייה מצויינים למניעת צרבת לאחר ארוחה כבדה. אפשר פשוט ללעוס את הזרעים. הלעיסה מסייעת להפקת הפיטוכימיקלים המצויים בלב הזרעים וקליפת הזרעים מכילה סיבים תזונתיים המסייעים לעיכול.
שילוב זרעי כרוייה בדברי מאפה מוסיף טעם ארומתי מיוחד ומטפל בחיטוי צינורות העיכול, מניעת גאזים ואפילו שיפור תנובת החלב אצל אשה מניקה.
עוגיות קימל לשיפור תפקוד מערכת העיכול:
2 כוסות שיבולת שועל
1 כוס קמח כוסמין מלא
2 כפיות קימל
2 ביצים אורגניות
1 כפית סודה לשתיה
1/4 כוס תה מנתה
1/4 כוס שמן שומשום
1/2 כוס סוכר קנים
1/2 כוס צימוקים שחורים אורגניים
1/2 כוס אגוזי מלך קצוצים
אופן הכנה:
לערבב את שיבולת שועל, קמח, קימל וסודה לשתייה ולהוסיף את הצימוקים והאגוזים- לערבב היטב.
בקערה נפרדת- לערבב את הביצים עם השמן והתה. להוסיף לקערת המוצרים היבשים ולערבב היטב.
ליצור באמצעות כף כדורים. להניח על תבנית אפייה מרופדת בנייר אפייה. לאפות בחום בינוני – 175 מעלות צלסיוס , במשך כ 30 דקות, עד להשחמת קלה. מומלץ להגיש עם תה מנתה.
זרעי הקימל מזינים אבל עם זאת אין להגזים בשימוש בהם. הזרעים מכילים 6% שומן, מינרלים וויטמינים וסיבים תזונתיים בכמות טובה והם מועילים לטיפול במערכת העיכול ובמצבי ברונכיטיס.
עם זאת אין להרבות בשימוש בזרעי קימל כי הם מכילים מריסטיצין, שכמויות גדולות ממנו עלולות להיות בעלות השפעה נרקוטית.
הכרוייה אמנם תורבתה על ידי בני האדם אבל לא רצוי לגדלה בגינה הביתית מאחר והיא מושכת צרעות טפיליות ומזמינה כנימות. מומלץ לרכוש זרעי קימל במרכולים ובתי טבע . מחירם אינו גבוה . כדי להבטיח טריות חשוב להתבונן בזרעי ולוודא שהם מבריקים, אין עליהם אבקה, הם מחודדים בקצוותיהם וצבעם חום כהה מבריק. המצאותה של אבקה על הזרעים יכולה להעיד על יושן והצטברות רעלים. מאחר והשימוש בזרעי קימל אינו אינטנסיבי מומלץ להשקיע בזרעים אורגניים.
בבריאות טובה
ד"ר מירה כהן שטרקמן
על ידי admin | דצמ 14, 2015 | ארומתרפיה, הטיפול הנטורופתי במחלות, צמחי מרפא
ד"ר מירה כהן שטרקמן Ph.D.
גד השדה הוא אחד מצמחי המרפא המופלאים שמוצאם מאזור ארץ ישראל וסוריה, בעל פרופיל רפואי רחב ומגוון שימושים. שמו הפופולרי בא מערבית: כוסברה. ריחה העז של הכוסברה אינו מותיר אדישות – או שמפתחים אהבה לכוסברה או דחייה. ואכן שמה הלטיני – Coriander – מקורו במונח היווני Koros שמצביע על ריח בלתי נעים.
הצמח שימש כצמח מרפא אצל הרופאים היווניים והרומיים החל מהמאה החמישית לפני הספירה ומוזכר גם בכתבי היפוקרטס, אבי הרפואה.
אבל גם לפני כן, יש עדויות לשימושים בגד השדה כחלק מהרפואה הטבעית המסורתית באזור ארץ ישראל כבר לפני 8000 שנה והוא מופע גם בכתבים הודיים עתיקים, בסנסקריט כבר לפני 7000 שנה.
ברפואה הטבעית ובנטורופתיה אנו עושים שימוש בכל רכיבי הצמח: עלים, זרעים ופירות – הכל בהתאם לעונת השנה ולמטרה הטיפולית. אין הגבלה בשימוש בתקופת הריון והנקה ולא מוכרות אינטראקציות עם תרופות.
מתכונים עם כוסברה תמצאו בספרי נטורופתיה במטבח שראה אור בשנת 2018 ומאז עושה הרבה בריאות
בעונת הסתו מומלץ לתת תשומת לב למערכת העיכול ומערכת הנשימה ולהכינן לחורף. תקופת הביניים של הסתו מגיעה אצל רבים עם אלרגיות במערכת הנשימה, קשיי נשימה, סינוסיטיס, זליגה של נזלת, קשיי עיכול, רגישות בעיניים, אפטות בפה ועוד סימנים חיצוניים המעידים על חוסר יכולת של הגוף והנפש להסתגל לשינויי העונות.
זרעי הכוסברה מחזקים ומטפלים בזיהומים, מסלקים את הקור שחדר לגוף וגורם למחלות ומסייעים למערכת העיכול לפנות גאזים כלואים.
מרתח כוסברה לטיפול בהתקררות:
1 כף זרעי כוסברה
5 פרוסות ג'ניג'ר טרי
1 מקל קינמון
4 ראשי ציפורן
4 כוסות מים
לבשל בסיר סגור במשך 20 דקות.
להסיר מהגז ולהוסיף 4 פלחי לימון ולשתות 4 כוסות ביום.
המרתח מחממם אץ הגוף ומוציא ממנו רוח קרה .
מזרעי הכוסברה מפיקים שמן רפואי המסייע להרפיית שרירים, הרגעת כאבים, הרגעת מתח והשריית שינה נעימה.
תערובת שמנים ארומתים להרפיית שרירים:
4 כפות שמן שקדים
1 כף שמן נבט חיטה
4 טיפות שמן ארומתי כוסברה
1 טיפה שמן ארומתי קנמון
2 טיפות שמן ארומתי בזיליקום
3 טיפות שמן ארומתי אשכולית
האשכולית מעודדת פעילות לימפתית וטובה לתחזוקה של שרירים ומתאימה לטיפול בספורטאים.
סממני המרפא של גד השדה מוכרים מתקופת המקרא . בספר שמות טז לא- המן שירד לבני ישראל במדבר מושווה לגד השדה הטעים לחיך- "והוא כזרע גד לבן וטעמו כצפיחית בדבש". הגדרת הצמח כ"צפיחית בדבש" יכול להראות עד כמה היה מקובל ואהוב בתקופת המקרא.
מוצאים שימושים רפואיים גם בתקופת המשנה והתלמוד . במסכת כתובות כא בתלמוד נאמר:"דאכלא כוסברתא הוו לה בני בשרני" דהיינו אשה האוכלת כוסברה, בניה שמנים ובריאים.
בסיפורי אלף לילה ולילה הוא מוזכר כסם אהבה, בזכות ריחו העז והארומתי המעורר את מערכת החושים.
הצמח גדל בר באדמה כבדה במהלך החורף ולקראת חודש מאי צבע הזרעים משתנה מירוק לחום צהבהב וטוב אז לאוספם. העלים הירוקים משמשים לסלטים, בישול, תיבול והם עתירים בפיטוכימיקלים ובפרט בכלורופיל המחזק ומעשיר את הדם ומסייע לתפקוד הלב ועל כך עמד גם הרמב"ם בהלכות הבריאות שכתב.
פריחתה הלבנה של הכוסברה מופיעה בחודשי האביב- מרץ עד מאי. התפרחת דומה לתפרחת השומר וצלע השור, בהיות הצמח שייך למשפחת הסוככיים.
מומלץ לזרוע את הכוסברה בתקופת הסתו- סוף חודש נובמבר ועד מחצית דצמבר באדמה כבדה ורטובה.
הארומה החזקה של גד השדה הביאה אותו גם אל תעשיית השיכר והממתקים ומוסיפים אותו לממתקי שוקולד.
מרתח זרעי גד השדה לטיפול בדלקות עיניים ואפטות:
1 כף של זרעי כוסברה
500 מ"ל מים
לבשל בסיר סגור במשך 15 דקות. לצנן היטב . לטבול צמר גפן או גזה במרתח ולהניח על עיניים עצומות במשך דקה. לחזור על הפעולה כל שעתיים.
ולאפטות- לשטוף את הפה עם מי המרתח- כל שעתיים.
הרמב"ם ממליץ על הכוסברה כתבלין מעורר תאבון, מפיג גאזים ומשקיט הקאות.
ברפואה העממית הערבית עושים שימוש בפירות הכוסברה להרגעת אנשים הסובלים ממזג חם המתאפיין במתח רב. אנשים שאינם יודעים להנות מ"ההוה" אלא עסוקים בדאגות ובצפיה אל העתיד ומתוך מתח, בשינה לא רגועה, מחשבות מטרידות, עצבנות, חוסר מנוחה ואכילה חטופה . הרמב"ם מציין שלאנשים כאלו אין אפילו זמן לעשות את צרכיהם וכך הם מפתחים עצירות "טבעית".
התימנים נוהגים להוסיף את הכוסברה ל"סחוג" ביחד עם פלפל חריף וכך מסייעים לתנועה פריפריאלית של הדם, שפעול העיכול, שיפור מערכת החיסון ועירנות טובה.
גד השדה- הכוסברה – הוא חלק מגינת המרפא וחלק מארון התרופות של הרפואה הטבעית.
בבריאות טובה
ד"ר מירה כהן שטרקמן
על ידי admin | דצמ 14, 2015 | הטיפול הנטורופתי במחלות, צמחי מרפא
מאת: ד"ר מירה כהן שטרקמן, Ph.D.
ימי האביב מביאים עימם את הבשלת הזרעים של ילקוט הרועים – Capcella Bursa Pastoris .
זהו צמח מרפא הנראה כמו צמח שוטה ואינו מושך תשומת לב רבה מבין מרבדי הצבע הפרחוניים של החורף והאביב, אבל יש בו תכונות ריפוי מופלאות וחשובות.
ילקוט הרועים שייך למשפחת המצליבים והיה מוכר כבר לפני מאות שנים כצמח מרפא אצל ההרבולוגים והמרפאים העממיים הן במזרח התיכון והן באירופה. מפאת חשיבותו הצמח זכה להכנס לפנתיאון הפרמקולוגיה האירופאית: הגרמנית והצרפתית. כלומר לאוסף של המונוגרפים הרשמיים של צמחי מרפא המאושרים לשימוש על ידי ההרבולוגים באירופה לאחר שעברו בחינה קלינית ארוכת שנים. ספרי הפרמקופיאה הראשונים נכתבו על ידי רופאי ימי הביניים, אבן סינא, אבו אלראיחאן אלבירוני, איבן זוהר, איבן אלבייתר ואחרים. בערבית הצמח נקרא: קיס אל רעי סננוי.
איך נראה ילקוט הרועים והיכן גדל?
ילקוט הרועים נראה כמו תעתיק פשוט של החרדל המצוי, אבל פרחיו אינם מפוארים וזוהרים כמו אלו של החרדל אלא צבעם לבן-ונילי והוא גדל לגובה של עד 50 ס"מ. הפרחים הקטנים גדלים באשכולות צפופות, חצי כדוריות. לילקוט הרועים יש פירות דמויי לב המזכירים את הילקוט הקטן שנהג לשאת הרועה בצאתו לדרך ומכאן שמו העממי. בזכות סגולות הריפוי הגניקולוגיות וצורת הלב של התרמיל, מכנים אותו גם "לבבות אם".
ילקוט הרועים גדל בצידי הדרכים, בשדות, בצידי בתים, בגדות נחלים. פריחתו מתחדשת במהלך כל החורף ועד שלהי האביב. ניתן למצוא אותו בפריחה שבמדרונות זכרון יעקב, הגולן, הכרמל, הרי יהודה, באזור השרון והשפלה. הצמח נפוץ גם ברחבי העולם אבל מקורותיו באגן הים התיכון.
מה הטעם?
טעמו מתוק ויבש ומזכיר מעט את הטעם של החרדל מאחר והוא מכיל שמן חרדל.
הבדווים נוהגים להוסיפו לסלטים להשבחת הטעם.
כמו כן הצמח מכיל כולין ואצטילכולין ולכן מרגיע את מערכת העצבים.
"הצמח של הדולות"-
מקצוע של תומכת לידה ("דולה") זוכה להתחדשות בשנים האחרונות. נשים מבינות שערכה של העזרה הנשית-מקצועית בחדר הלידה לא יסולא בפז וזאת מבלי לפגוע מחשיבותם של הרופאים והמיכשור מציל-חיים של חדר לידה.
דולות מקצועיות לומדות גם רזי צמחי מרפא "גניקולוגיים", וביניהם ילקוט הרועים.
עושים שימוש בחלקים העיליים של הצמח לזרוז צירים ולאחר מכן להקלה על הדמם הבתר לידתי ולסיוע לפליטת שלייה. כמובן שלכל אלו יש פתרונות פרמקולוגיים מודרניים אבל שימוש בצמח מרפא בתהליכי לידה מביא את הטבע לחדר הלידה ומזכיר לנשמה הנשית את שייכותה לאמא אדמה ואת יכולתה הטבעית לעבור תהליך של לידה, שהוא תהליך המערב יצירה והתחדשות הכרוכים בשינויים פיסיים, רוחניים ונפשיים משמעותיים.
ראוי לשים לב שבגלל התכונות הממריצות שלו אין ליטול את הצמח בתקופת הריון כי הוא גורם להתכווצויות רחם. מצד שני, במצבים של וסת כבדה כדאי לשתות חליטה חזקה שלו, פעמיים שלו ביום.
עזרה ראשונה בטיולי שטח
אוהבי טיולי שטח, בין כאלו שהולכים בשבילי הארץ ובין כאלו שאוהבים טיולי אופניים אתגריים או פעילות אתגרית אחרת בשטח, מועדים לפציעות קלות או מורכבות. אלו יכולים להעזר בתכונות המרפא המופלאות של ילקוט הרועים לעצירת דמם. הצמח מכיל טאנינים ולכן ניתן לעשות בו שימוש יעיל כנגד פציעות. פשוט נוטלים צמח טרי המצוי בשטח, ממוללים באצבעות הידיים כדי להפעיל את החומרים הפעילים שבו ומניחים על הפצעים כעזרה ראשונה.
טחורים ופציעות
הרפואה הטבעית והנטורפתיה עושים שימוש בצמח לטיפול בשתי מערכות חשובות של הגוף: מערכת כלי דם ומערכת השתן. חליטה של הצמח הטרי בים חמים יכולה לסייע לכאבים ברגליים הנובעים ממאמץ מיוחד של עמידה ממושכת או הליכה ממושכת, התכווצויות שרירים בלילה ואפילו טחורים.
כדי להמנע מניתוח להוצאת טחורים אפשר פשוט לגרום להתכווצות הטחורים על ידי הנחת צמח טרי קצוץ על הטחור. הצמח מכווץ את נימי הדם ומחזיר את הטחור למקומו, בתוך פי הטבעת.
כמו כן הצמח משמש ברפואה הטבעית כמאזן לחץ דם ומרגיע לחץ בחזה ופלפיטציות.
שתיית חליטה או מיצוי של הצמח מסייעת לעצירת דימומים פנימיים הנובעים מדלקות או כיבים, למשל לטיפול באולקוס או דלקת מדממת במעי או במערכת השתן.
הכנת חליטה של ילקוט הרועים:
250 מ"ל מים רתוחים
כפית עד שתיים מהצמח המיובש או כף- שתי כפות צמח טרי מרוסק
לשתות ספל חליטה – פעמיים שלוש ביום.
בבריאות טובה
שלכם
ד"ר מירה כהן שטרקמן
על ידי admin | דצמ 14, 2015 | צמחי מרפא
מאת: מירה כהן שטרקמן, נטורופתית קלינית. מתמחה בטיפול בצמחי מרפא, תזונה טבעית, פרחי באך ואיזון גוף נפש. מנחת קבוצות בנושאי בריאות והתפתחות אישית. ראש תחום נטורופתיה במכון וינגייט.
אתר אישי: .www.argaman-ntr.co.il
(פורסם בירחון "חיים אחרים" גליון אפריל 2012).
בטיול באזור השרון פגשתי השנה את הצתרה הורודה בתפרחת בגוון ארגמני. הצמח הרפואי הנקרא בלטינית Satureja thymbra והוא צומח באזור הכרמל, השומרון, השרון והרי יהודה ופורח בסגול בהיר, ורוד וארגמן בחודשים מרץ עד יולי. אפשר למצוא את הצמח באזורים סלעיים בכל רחבי הים התיכון והוא צומח כשיח רב שנתי בגובה של כ 50 ס"מ.
מומלץ להוסיף את הצתרה הורודה אל גינת צמחי המרפא הביתית, בהיותה גם נאה והיא אינה דורשת כמות גדולה של מים.
כנראה ששמה העברי של הצתרה הורודה בא מתרגום תעתיק של השם המדעי-הרומי :סטוריאה. ברומא העתיקה הקדישו צמחי מרפא לאלים וכנראה שהצמח העדין והריחני הוקדש לאל סטורן- אל החקלאות והקציר במיתולוגיה הרומית. ביום הקצר בשנה הרומית ערכו לכבודו חגיגות עליזות ואף התייחסו אל העבדים כמשוחררים וחילקו להם תוספת מזון. יתכן והשם הוא תעתיק של השם הרומי: סטירים- הבא מהמיתולוגיה היוונית. אלו היו יצורי היער שחציים אדם וחציים תיש, בעלי תאבון מיני גדול וכח רב ולכן נהגו להתהולל עם הנימפות.
בתלמוד הירושלמי מופיע השם צתרה ביחד עם האזוב: "צתרי-איזוב איזובא" (שביעית פ"ז ה"א).
בערבית מכנים את הצמח: זעתר רומי ומבדילים אותו מהזעתר (האזוב המצוי) ומהזעתר השיבלי (צתרנית משולבת).
גידול ביתי:
הצמח מתאים כצמח מסלעה אבל יכול גם לגדול בעציץ או אדנית. חשוב לדאוג לניקוז טוב.
יש לערבב זרעים על מצע חול יבש ולאחר מכן, בחודשים ספטמבר- אוקטובר לזרוע באדמה לחה בעומק של כ 1 ס"מ. הנביטה נמשכת כשלושה שבועות.
ניתן לרכוש שתיל של הצתרה הורודה במשתלה ומחירו כמה עשרות ₪ בודדים ולשתול בתקופת האביב באדמה לחה, מנוקזת היטב.
בחודש מרץ- אפריל- עם בוא האביב, מומלץ לקצוץ את הצמח עד לגובה של כ 10 ס"מ כדי להאיץ את גידולו ופריחתו.
רפואה טבעית וחקלאות ירוקה:
הצתרה הורודה משמשת כצמח תבלין וצמח מרפא כבר אלפי שנים. היא מחסנת את הגוף, מחזקת את הלב, מסייעת לעיכול, מקלה על השיעול מפחיתה נפיחויות, אנטי בקטריאלית ומחזקת באופן כללי.
עלי הצתרה הורודה קוטלי אקריות. אלו הם עכבישונים קטנטנים הפועלים בחודשים מאי עד אוקטובר ובין היתר גורמים לנזקים חמורים בגידולים חקלאיים וגם לאלרגיות. שילוב הצתרה הורודה בגינת עצי הפרי, גפנים וירקות הגינה, כמדבירת מזיקים טבעית, תחסוך שימוש בהדברה מזיקה.
צמח המרפא ניתן לשילובים מגוונים בתזונה היומיומית. אפשר לשלב אותה בחליטה וטעמה המריר יעודד פעילות מערכת העיכול. אפשר להוסיפה כתבלין לאפיית לחמים, פשטידות, עוגיות ודברי מאפה אחרים.
טעמה של הצתרה הורודה חריף יותר מהאזוב ומהצתרנית המשובלת.
הכנת תבלין יבש:
התקופה הטובה ביותר להנות מהצמח הרפואי היא תקופת האביב. לאחר מכן העלים מתקשים ומשחירים. לכן ניתן לקטוף את העלים בחודשים אפריל- מאי ולייבשם, לכתוש דק את העלים היבשים ולאחסן במיכל סגור במקום מוצל ויבש.
פאי ירקות לעידוד תפקוד מערכת העיכול:
קלתית:
1.5 כוסות קמח כוסמין או שיפון מלא
1/2 כוס יוגורט איכותי
1/4 כוס שמן זית בכבישה קרה (מומלץ להשתמש בשמן בטעם עדין כי הצתרה חריפה)
1/2 כפית מלח ים אטלנטי או מלח איכותי אחר
1/2 כפית עלי צתרה ורודה, יבשים, גרוסים
ללוש את כל המוצרים יחד לגוש בצק ולשלוח בתבנית אפייה עגולה, מרוחה בשמן זית.
לחורר באמצעות מזלג ולאפות ב 170 מעלות צלסיוס במשך 10 דקות ולהוציא מהתנור.
המלית:
1 כפית עלי צתרה יבשים
1 כוס של עלי פטרוזילה וכוסברה קצוצים (אורגני)
2 ביצים אורגניות
1/2 כוס יוגורט איכותי
250 גר' גבינת ריקוטה 5%
2 כפות אגוזי מלף קצוצים
1 קישוא מגורד וסחוט
1/2 כפית מלח איכותי
לערבב את כל החומרים ולהוסיף לקלתית. לאפות במשך 40 דקות בחום בינוני. להגיש עם סלט ירוק ולקנח בתה עלי מנתה.
הצתרה הורודה מאזנת בעיות קלות של מערכת העיכול כמו גאזים ונפיחות בבטן. מומלץ כמובן ללעוס לאט.
על ידי admin | דצמ 14, 2015 | ארומתרפיה, צמחי מרפא
אקליפטוס – Eucalyptus radiate
מאת: ד"ר מירה כהן שטרקמן .Ph.D
עץ האקליפטוס הגיע לארץ ישראל בשלהי המאה ה 19 כדי להילחם במלריה ולייבש ביצות. מקורו באוסטרליה ושמו הבוטני: Eucalyptus. חורשות האקליפטוס נותנות תחושה של רוגע נעים.
העץ יכול להגיע לגובה של 100 מ'. עליו כחלחלים מעט. פריחתו עדינה מאד. צבע האבקנים לבן צהבהב. כאשר הפרח נפתח נושרת כיפתו. הפרחים מושכים חרקים ודבורים.
האקליפטוס מכה שורשים עמוקים המגיעים עד למי התהום וגידולו מהיר. כך האקליפטוס מצליח לגדול גם באדמות צחיחות למחצה כמו ערבות וחולות.
ילידי אוסטרליה השתמשו בעלי האקליפטוס לריפוי פציעות ודלקות ואף שתו את מיצוי העלים.
כיום לא נוהגים לשתות חליטות אקליפטוס והרפואה הטבעית אימצה את השימוש החיצוני.
קיימים מינים רבים של אקליפטוס והמומלץ ביותר הוא מסוג "ראדיאטה", בהיותו עדין ומתאים גם לילדים ותינוקות.
Eucalyptus radiate קל יותר לספיגה ואינו מייצר גירויים בעור.
האקליפטוס הלימוני מותר בשימוש מגיל 6.
שמן אתרי – Eucalyptus radiate
ארון צמחי המרפא הביתי צריך להכיל בקבוקון קטן של שמן אתרי Eucalyptus radiate. מייחסים לו תכונות ריפוי טובות ויעילות. השמן אינו יקר ודרושה ממנו כמות מועטה. השמן ניתן לרכישה בבתי טבע, פארמים וחנויות לצמחי מרפא.
- מחטא: תכונות חיטוי מצוינות והוא יעיל לגרוש יתושים, הרחקת חרקים ולטיפול בפשפשים אצל כלבים.
- אנטיספטי: שמן האקליפטוס מופק מהעלים באמצעות קיטור והוא נחשב לשמן האנטיספטי ביותר ומתאים לטיפול טבעי בשפעת, חצבת ואפילו טיפוס.
- ממריץ
- נוגד עוויתות
- מוריד חום
- מוריד רמות סוכר בדם
- עלול להעלות לחץ דם
- מרכך גודש וליחה במערכת נשימה
ההשפעה העיקרית של השמן האתרי מתרחשת באמצעות תהליך כימי של חוש הריח. ההשפעה על הגוף והנפש מופעלת באמצעות פעילות כימית של השמן והשפעתו על המערכת הלימבית במח, האחראית על עיבוד עולם הרגש, תגובות הישרדותיות ותחושות שונות. בצורה הזאת השמנים האתרים משפיעים על התגובות האוטומטיות שלנו למצבי חיים. המידע המתקבל עובר ישירות אל ההיפותלמוס ומיצר שינוי ברובד הפיסי והנפשי של האדם. לכן מיחסים לשמנים האתריים השפעות של גוף ונפש.
אינהלציה ביתית עם עלי אקליפטוס:
מתאים לטיפול במצבי גודש וליחה במערכת הנשימה.
יוצקים מים רותחים על 5-10 עלי אקליפטוס או מוהלים 10 טיפות של שמן אקליפטוס רדיאטה.
מכסים את הראש במגבת גדולה ונקיה ושואפים פנימה את השמן הנדיף. המערכת הלימבית של המח אחראית על קליטת ריח ויש לה השפעה רגשות, זכרון, הרגלים והתנהגויות אוטומטיות. המידע מגיע ישירות להיפותלמוס ומשפיע על מצב הרוח והגוף הפיסי.
חוש הריח הוא ערני במיוחד. כאשר משהו "מריח לא טוב" אנחנו נדחה אותו באופן כמעט אוטומטי – הן פיסית והן רגשית ושכלית.
עבודה עם ארומתרפיה – טיפול באמצעות שימוש בשמנים אתריים – מרחיבה את מניפת הריחות שנוכל להתרגל אליהם ומייצרת שינוי בגוף ובנפש.
ראוי לשים לב שהטיפול בשמן האקליפטוס עלול לבטל טיפול הומאופתי בגלל עוצמתו.
תערובת שמנים אתרים לטיפול בברונכיטיס:
4 טיפות שמן אקליפטוס רדיאטה
2 טיפות שמן טימין
2 טיפות שמן אורן
1 טיפה שמן לבנדר
קערית מים רותחים
לערבב את השמנים עם המים. לעטוף את הראש במגבת חמימה ולשאוף פנימה את האדים.
ריסוס וטהור האווירה והאווירה:
מכינים תערובת שמן ארומתי מהול במים.
מרססים את האוויר מסביב למיטת החולה. החיטוי הכללי יכול למנוע הדבקות של אחרים.
אקליפטוס ורוזמרין – לכאבים
שילוב של שמן האקליפטוס עם שמן רוזמרין מתאים לטיפול בכאבי שגרון וכאבי פרקים.
אופן הכנה:
נוטלים 20 מ"ל של שמן שקדים או שמן זית ומערבבים עם 10 טיפות שמן אקליפטוס ו 10 טיפות של שמן רוזמרין.
מורחים על האזורים הכואבים.
ניתן לשמור את בקבוקון התערובת בארון סגור.
טיפול בכינים:
אופן הכנת התערובת:
30 מ"ל שמן זית
15 טיפות של שמן אקליפטוס
10 טיפות של שמן לבנדר
מוהלים הכל אל תוך בקבוקון זכוכית בצבע כהה. סוגרים היטב. ניתן לשמירה בארון סגור ויבש.
מעסים היטב את הקרקפת והשיער.
מניחים במשך כמה שעות.
מסרקים במסרק קטן המטפל בסילוק כינים.
חופפים בשמפו רוזמרין.
הצד הרוחני של האקליפטוס
היכולת העוצמתית של עץ האקליפטוס להכות שורים ולצמוח לגובה נותנת השראה לעבודה רוחנית ומודעות עצמית.
עבודת איזון גוף נפש בשילוב דמיון מודרך הנעשית בחורשת אקליפטוס יכולה לזקוף את האדם, ולעודד אצלו אנרגיה של צמיחה.
ממליצה לקחת את ההדרכה שכתבתי כאן אל חורשת אקליפטוסים. להקריא אותה לעצמכם או לקבוצה.
תרגיל להעצמה פנימית וניקוי אנרגטי:
שבו בנחת בחורשת אקליפטוס.
מומלץ לשבת על מחצלת או שמיכה דקה פרוסה על האדמה.
תוכלו להישען על גזע העץ או לשכב פרקדן על הגב תחת סככת העץ.
קחו נשימה עמוקה פנימה ותוכלו להרגיש את הגוף נח על האדמה.
המשיכו לנשום בנחת, להקשיב לרחש העלים, להריח פנימה את ריח האדמה והחורשה ולאט לאט תוכלו לחוש את הרגיעה מתפשטת באברי הגוף.
כעת, כאשר אתם רגועים, דמיינו זרימה של אנרגיה בגוון חום-אדמדם החודרת לגוף בעדינות דרך כפות הרגלים ומציפה את האגן באנרגיה של שורשים עתיקים. המשיכו להניע את האנרגיה, בעזרת הדמיון, למעלה אל אברי הגוף, עצמות השלד, המעיים, מערכת כלי הדם ועד הלב.
המשיכו להקשיב לרחשי החורשה ותחושו שעם כל נשימה הרגיעה שלכם הולכת ומתעמקת.
כעת, דמיינו את האנרגיה של עלי האקליפטוס חודרת אל הגוף בעדינות בגוון ירקרק- כחלחל דרך הכבד.
עטפו את הכבד באנרגיה המטהרת של עלי האקליפטוס.
תוכלו להתחיל לחוש גם רגיעה באזור העיניים ואולי דמעות יצוצו מבעד לעפעפיים.
המשיכו לנשום בעדינות פנימה את האנרגיה המטהרת.
כעת אתם יכולים לחוש מועצמים באנרגיה של אמא אדמה, באנרגיה של חורשת האקליפטוס ובצמיחה והתחדשות המגיעה מאזור הכבד אל אזור העניים ונפתחת החוצה בחדווה.
תוכלו לסיים את התהליך בתנועות עדינות של כפות הידיים וכפות הרגליים, בחיוך על השפתיים, נשימה עמוקה אל תוך הבטן ובקצב טבעי לפקוח את העיניים.
בבריאות טובה
שלכם
ד"ר מירה כהן שטרקמן
