גינת צמחי מרפא לט"ו בשבט

גינת צמחי מרפא

מאת: ד"ר מירה כהן שטרקמן, Ph.D.

בכל עונה ובפרט בחג ט"ו בשבט מומלץ לרענן ולחדש את גינת צמחי המרפא.
גינת צמחי מרפא משרתת אותנו כארון תרופות מהרפואה הטבעית. ארון זמין, מתחדש ובריא.

מה כדאי לשתול בגינת צמחי המרפא שלנו?

צמחי מרפא וצמחי תבלין:

קמומיל- פרחי הקמומיל יפרחו בלבן וצהוב באביב ומהם אפשר להכין חליטות צמחים ומיצויי אלכוהול לעונות הבאות. הקמומיל מתאים לטיפול בדלקות, כיבים, פציעות, זיהומים, כאבי בטן, גרד, גאזים ועוד שימושים מגוונים .

מליסה רפואית- לאי שקט , דכאון, חרדה, נדודי שינה, מרוממת מצב רוח ומרגיעה.

רוזמרין רפואי- מחזק מערכת עצבים ולב, למצבי תשישות וחולשה, מיגרנה, לחץ דם נמוך, נשירת שיער, דמנציה ועוד.

לבנדר- מפיג גאזים, מטפל באי שקט, מרגיע, כאבי ראש, קשיי עיכול עם גאזים.
טימין- מחזק, מחטא, נוגד שיעול, מטפל במצבי הצטננות ושפעת ונוגד תולעי מעיים.

נענע – מונעת הקאות, מרפה כלי דם הקפיים, ממריצה מיץ מרה, משככת כאבים.

מרווה- מפיגה הזעה ומסלקת חום וטובה לגלי חום בגיל המעבר, נוגדת עוויתות, מורידה רמת סוכר בדם.

כורכום- הכורכום יתחיל לפרוח בתקופת האביב ויתן גזעי שורש כתומים. אפשר לייבש את השורשים ולהכין אבקה וגם לשלבם טריים בבישול. הכורכום מטפל בדלקות מפרקים ניווניות, סרטן, כבד שומני, שומנים בדם, פינוי רעלים, פסוריאזיס ועוד.

זוטה לבנה- מושכת דבורי דבש, טובה לטיפול בכאבי בטן, חיטוי פצעים בחלל הפה ומצבי הצטננות.

עצי פרי:

הדר: לימון ומנדרינה- פצצה של ויטמינים וביופלבנואידים. הלימון מחטא פצעים, אנטי דלקתי, מסייע באי סדירות קצב הלב ועוד ועוד.

פסיפלורה- הפרי מטפל במצבים רבים: מוריד לחץ דם גבוה, מרגיע ומחטא ונוגד דלקת.

אסיים את המאמר עם מתכון טעים וקל להכנה לימי החורף. המתכון מבית סבתי וסבי ז"ל, יעקב ודורה טורס, שנהגו להגישו בט"ו בשבט.

בספרדית של יהודי סלוניקי המתכון נקרא Ashure ובעברית אקרא לו מקפא גריסים (הגם שאינו קפוא).

מצרכים ואופן הכנה:
1 כוס גריסי פנינה
כוס וחצי מים
2 כפות סוכר חום
לבשל הכל במשך כ 40-50 דקות. לדאוג שהגריסים יהיו מכוסים במים. לאחר 30 דקות ראשונות של בישול בגז נמוך וסיר מכוסה להוסיף 1 כף קמח תירס (קורנפלור) מעורבב ב 2 כפות מים. להוסיף לתבשיל ולהמשיך לבשל.
להסיר מהגז ולמזוג לקעריות הגשה אישיות קטנות . לפזר צימוקים אורגניים ולצנן במקרר.
בהגשה להוסיף מי ורדים או דבש , מעט קינמון ואגוזים קצוצים .
ניתן לאכול את האשורה בטמפרטורת החדר. הקנמון מחמם, הגריסים מזינות ומאזנות סוכר והמנה משביעה וטעימה .

היהודים הספרדים נוהגים להגישו בט"ו בשבט עם פירות יבשים, תורמוס, שקדים לחים ועוגיות סולת מתוקות מעוטרות בבוטנים.

מתכונים נוספים מהשולחן היהודי הספרדי ומשולחן הנטורופתיה תמצאו בספרי נטורופתיה במטבח – 165 מתכונים של בריאות טובה – טעימים וקלים להכנה.

שתהיה שנה פוריה ובריאות טובה

שלכם.ן

ד"ר מירה כהן שטרקמן

רגלת הגינה – Portulaca Olerancea

מאת: ד"ר מירה כהן שטרקמן, Ph.D.

הצמחיה הירוקה המשתרכת בגינות נחשבת ל"עשב רע" ובדרך כלל עוקרים אותה ומשליכים. חלקה אכן רעילה לאדם אבל יש צמחים נוספים הגדלים בר, גם באזורים העירוניים, באדניות המרפסת ובגינות הביתיות- כדוגמה רגלת הגינה. הצמח נראה כעשב מיותר המכסה את האדמה ומפריע לצמיחת פרחי החורף, אבל ההרבולוגים יודעים שערכו לא יסולה בפז.
רגלת הגינה מוכרת ברפואה הטבעית כבר בתקופה הקדומה. שמה בערבית – רג'לה. השם מגיע כנראה מצורת העלים: כף רגל.

עלי הצמח זוחלים על פני הקרקע ככפות רגליים בשרניות וגדלים לגובה של עד 45 ס"מ.

בחודשים פברואר ועד אוקטובר הצמח פורח בתפרחת עדינה בצבע צהוב. התפרחת פורחת בבוקר ונובלת בסוף היום. שמו הבוטאני: Portulaca Olerancea.

מה יש בצמח?

כמות טובה של אומגה 3 , פיטוכימיקלים ובין היתר כלורופיל המצויין לטיפול בכבד ובכיס מרה.

רפואה עממית:

הרפואה העממית מייחסת לרג'לה תכונות ריפוי לטיפול במחלות עור, מערכת הנשימה , מערכת העיכול ודרכי השתן.
שיטות הטיפול מגוונות: אכילה של צמח טרי, טחינה, ריסוק וסחיטה.

בתקופה הקדומה, כשעשבי מרפא היו מצרך יקר מאד, מרפאים עממיים חיפשו פתרונות נגישים וזולים מתוך הצמחיה שגדלה באזוריהם.

כשאנשים סבלו מבעיות במערכת הנשימה, טפילי עור ומיחושים כתוצאה מבעיות במערכת השתן, המרפאים חיפשו פתרונות זמינים ומידיים.
הפעולה הטיפולית של המרפאים באמצעות צמחים התבססה על המחשבה הפילוסופית שהטבע מסוגל לספק לאדם את כלי הריפוי הנדרשים לו כדי לעורר את המרפא הפנימי ולהבריא.
העשבונאים הקדומים מצאו פתרונות של ריפוי בצמחיית המזרח התיכון ותורתם הושרשה באזור ומשמשת ברפואה הטבעית עד ימינו.

רגלת הגנה לא נקלטה בפרמקופאות האירופאיות (ספרי העשבונאים המומחים) ואינה מופיעה שם כצמח מרפא מומלץ.
לא נותר לנו אלא ללכת אחר החכמה העתיקה של הרופאים העבריים והמוסלמים.

הצמח בוודאי מצוי בסביבתכם הקרובה ואין צורך לרכוש אותו במרכולים. כיום, עם התפתחות המודעות הציבורית לבריאות הטבעית, הרג'לה נמכרת גם במרכולים מפוארים, כשהיא ארוזה באריזות מושכות.

portulaca-oleracea-855543__340

מיץ רגלת הגינה:

מיץ עלי הרג'לה מתאים לטיפול בהתקררויות ומחלות אחרות של מערכת הנשימה ומערכת השתן.
נוטלים כמות נדיבה על עלי רג'לה טריים ומרסקים באמצעות ממחה או בכלי העתיק המוכר בשם – עלי ומכתש.

סוחטים את המיץ מהעלים הכתושים ושותים.

כמות של חצי כוס ליום מהמיץ הירוק של עלי הרג'לה טובה לטיפול במערכות הנשימה ודרכי השתן.

כמובן ש"על הדרך" המיץ ישפיע גם על תפקודי כבד ומערכת עיכול ויעשה עבודת ניקוי עדינה של הגוף.

סלט עם רגלת הגינה

תוספת של עלי רגלת הגנה לסלט ירוק תורמת לחיזוק היכולת החיסונית של הגוף, מזינה את הלב, מסירה כעס ומעודדת שמחה.

הסלט שאציע כאן טוב לטיפול במצבי עצירות ותקיעות במערכת העיכול ומתאים לסובלים מדלקות מפרקים.

סלט חורפי ירוק:
חופן נבטי חמניות
חצי חסה עגולה- לקרוע את העלים
1 גזר מרוסק גס במג'ימיקס
1/2 בצל אדום פרוס דק
2-3 חופנים של עלי רגלת הגינה
1/2 שומר פרוס דק
1/2 כוס גרגרי חומוס מבושלים וקלופים
תזכורת: את גרגרי החומוס היבשים יש להשרות 12 שעות במים ולאחר מכן לבשל 40-50 דקות בסיר עם מים, מכוסה.
רוטב:
2 כפות שמן זית בכבישה קרה
1/2 כפית מלח אטלנטי גס
1 כפית סוכר חום דמררה או כפית דבש איכותי
1 שן שום טריה-מרוסקת
1/4 כפית סומק טחון
1/8 כפית כורכום
1/4 כפית פלפל שחור טחון
1/2 לימון סחוט
1 כף כוסברה או פטרוזיליה- קצוצים דק
לערבב היטב את חומרי הרוטב לשפוך על העלים הירוקים.
לפזר אגוזי מלך קצוצים גס וחופן צימוקים אורגניים.
מומלץ להגיש עם לחם מקמח שיפון מלא, אבוקדו, טחינה גולמית וגבינת עיזים.

שילוב של דגן עם גרגרי חומוס ושמנים חיוניים נותן ארוחה מזינה ובריאה שאינה מכבידה על מערכת העיכול. לרגישים לגלוטן- אפשר להשתמש במאפה כוסמת או תבשיל אורז פרא .

הרג'לה מתאימה לטיפול במחלות עור קשות כמו פסוריאזיס, גרדת ופטרת. משתמשים בעלים וגבעולים טריים של הרג'לה ומרסקים וסוחטים היטב. נוטלים רטיות ומספיגים היטב במיץ הסחוט ומורחים בעדינות על האזור הנגוע. פעולה חוזרת, בשילוב תזונה טבעית מבריאה, יסייעו להפעלת מנגנוני הריפוי הפנימיים ולהבראה.

בבריאות טובה

ד"ר מירה כהן שטרקמן

 

עלי זית

מאת: מירה כהן שטרקמן, נטורופתית קלינית. מתמחה בטיפול בצמחי מרפא, תזונה טבעית, פרחי באך ואיזון גוף נפש. מנחת קבוצות בנושאי בריאות והתפתחות אישית. ראש תחום נטורופתיה במכון וינגייט.
אתר אישי: www.argaman-ntr.co.il

(פורסם בירחון "חיים אחרים" בגליון ינואר 2012)

אריכות ימיו של עץ הזית, שורשיו הרחבים והאופקיים, עתיקותו, מקורותיו המקראיים ושפע התוצרים שהוא מביא לאדם עושים אותו לסמל של בריאות. עלי העץ מביאים עימם בשורה רוחנית של שלום: "ותבוא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית בפיה"- כך ידע נח כי המבול תם. היונה ועלה הזית הפכו להיות סמל אוניברסאלי לשלום. מדינת ישראל חרטה בסמלה שני ענפי זית העומדים בצידה של מנורה, כסמל לשלום ושגשוג. לעלי הזית שימושים רבים מאד. ברפואה הטבעית ובנטורופתיה השימוש בעלי הזית מאפשר איזון של פרופיל הדם, סיום של מצבים רגשיים קשים, מצבי סטרס ומצבי מחלה קשים וחיזוק כללי של האדם.
עלי הזית מואורכים, גלדניים, מלבינים בצידם התחתון ומבריקים בצידם העליון. שמו הבוטני: Olea europea.
החומרים הפעילים העיקריים בעלי הזית הם האולאופאין, אלאופאוזיד, אלקלואיד, כינין ופלוונואידים.
מחקרים הראו שעלי הזית הינם אנטי ויראלים, מרפים כלי דם ולכן מורידי לחץ דם, אנטי אוקסידנטים חזקים מויטמין E, מורידי כולסטרול, מורידי סוכר ואנטי בקטריאלים. הביופלוונואידים מאיצים את פעלות ויטמין C בגוף. במשך מאות שנים שימשה תמצית עלי הזית לטיפול במלאריה בהיותם מכילים כינין. מחקר שנערך בארץ הוכיח את יכולתם של עלי הזית לאזן את רמות הסוכר ובכך להפחית את רמות הHbA1C המוגלובין מסוכרר- המעידות על מידת איזון הסוכרת.

שתיית מרתח עלי זית מסייעת לניקוי הגוף וחיזוק המערכת החיסונית. הצריכה היומית המומלצת הינה 250 מ"ג של תה מעלי זית. לעיתים השתחררות הרעלנים עלולה להתבטא בכאבי ראש, שלשול וכאבי מפרקים, בדומה לכאבי שפעת לכן מומלץ ללוות את שתיית התה בתזונה בריאה הכוללת מזון מלא, ירקות ופירות טריים וסיבים תזונתיים. בכל מקרה חשוב להוועץ במומחה לצמחי מרפא בטרם מתחילים בטיפול בעלי הזית.

לבריאות הפה והחניכיים:
להרתיח כף עלי זית בכוס מים בסיר מכוסה, לבשל כ 10 דקות, לצנן ולשטוף את הפה.

להורדת לחץ דם:
להרתיח 1 ליטר מים עם 20 גר' עלי זית טריים, כף פרחי טיליה וכף פרחי אכילאה . לבשל כ 10 דקות בסיר מכוסה. לצנן ולשתות 250 מ"ל ביום.

כיצד להשיג עלי זית באיכות טובה?
ניתן לקטוף עלי זית מעצים עתיקים במדרונות הגליל והכרמל הפונים אל הים או לרכשם בבתי טבע. חשוב להקפיד על איכות טובה של הצמחים ותמיד עדיף להשתמש בצמחים אורגניים.

ברפואה הטבעית עושים שימוש גם באנרגיה המופקת מהעלים לאיזון השקט וההרמוניה הפנימיים. התמצית האנרגטית מופקת מהטל המצוי עם שחר על העלים וידועה כתמצית Olive שנרקחה ע"י ד"ר אדוארד באך. נטילתה מסייעת לאיזון פנימי במצבי מתח נפשי או מחלה מממושכת, תשישות ועייפת. לתמצית יש יכולת טובה לוויסות אנרגטי פנימי וריפוי ממצבי סטרס הנובעים מעבודה קשה או מחלה כרונית או לידה מתישה. הטיפול באמצעות פרחי באך משלב בדרך כלל מספר תמציות המותאמות למצבו הספציפי של האדם במצב נתון. למשל, מקום שמקור התשישות הוא בהתמכרות לעבודה או במעברי חיים או בתהליך ארוך ומתיש של הרזיה- הOlive תשולב עם תמצית נוספת שתסייע לאדם לפרום את החסימה ולנוע קדימה.

מדיטציה לחיזוק השלום הפנימי:
גובה ענפיו ועובי גזעו של עץ הזית נותנים הרגשה של עוצמה עתיקה השואבת כוחה מאמא אדמה. העץ ועליו מקרינים ויטליות מתמשכת וחזקה המעניקים לאדם חוסן פנימי והרמוניה.
לשבת על האדמה מתחת לענפי העץ, ישיבה נוחה, גוף משוחרר, נשימה סדירה. להצמיד את הגב ועמוד השידרה אל גזע העץ בצורה נעימה ונוחה. לחוש את הגזע והעוצמה שלו. להתחבר אליהם ולנשום אותם פנימה. לחוש את האדמה ולנשום אותה פנימה. לתת למחשבות לזרום הלאה לדרכן. להיות עם האנרגיה המגיעה מהעץ ומהאדמה. לאפשר שחרור של מתח אל האדמה. אט אט השלווה וההרמוניה יזרמו בעדינות פנימה.

שמן זית:
השמן הים תיכוני המופק מפירות עץ הזית נפוץ בכל העולם כחלק אינטגרלי מדיאטות בריאות. שמן זית איכותי מופק בבית בד, באמצעות סחיטה במכבש וללא חימום. צבעו ירוק ענבר נוטה לצהוב. בתהליך זה חמיצותו לא תעלה על 0.8%. מחירו כ 35 ₪ ללליטר ומעלה. נקודת הרתיחה של שמן הזית היא ב 300 מעלות סלציוס ולכן אפשר להשתמש בו לטיגון קל ולאפיה ללא חשש מחימצון. השמן מכיל כמות טובה של חומצה אולאית המסייעת להורדת כולסטרול ובעיקר ה LDL והוא מכיל פוליפנולים וויטמין E שהם נוגדי חימצון עוצמתיים.
מבחן המקרר: במידה והשמן אינו קופא בקרור של 4 מעלות סלציוס זה אומר שאינו באיכות טובה.

עוגת גזר, הדרים ושמן זית:
1.75 כוסות קמח כוסמין מלא
1 כפית סודה לשתיה
1 כפית קינמון
1/4 כפית ציפורן
3/4 כוס אגוזי מלך קצוצים
2 ביצים אורגניות בלולות היטב
1 כוס גזר אורגני מגורד דק
1/2 כוס שמן זית כתית טהור בכבישה קרה, בטעם עדין
1/2 כוס סוכר חום דמררה
1 כוס מיץ תפוזים או קלמנטינה- סחוט טרי
לערבב את כל החומרים היבשים ולהוסיף את החומרים הרטובים ולערבב היטב.
לאפות במשך 45-50 דקות בחום בינוני (170 מעלות סלציוס)
העוגה מצויינת כחלק מתפריט בריא לאיזון לחץ דם, כולסטרול וטריגליצרידים, נותנת הרגשה נעימה של שובע בזכות הסיבים התזונתיים. פרוסה ממנה יכולה להיות ארוחת ביניים מזינה בליווי חליטת של אחד מצמחי המרפא היעודיים לחורף למשל: מרווה, זנגוויל, קנמון וטימין.

תה ירוק / תה שחור – Camellia sinensis

 מאת: ד"ר מירה כהן שטרקמן Ph.D.

פתגם סיני עתיק אומר: "מוטב לו לאדם שיילך שלושה ימים בלא מזון מאשר יום אחד בלא תה". הסינים רואים בתה הירוק- הקמליה הסינית  – כתרופה טובה למערכת העיכול וכלי הדם. ברפואה הטבעית עושים בו שימוש אלפי שנים והוא נפוץ בחשיבותו כמעט כמו המים. שמו הבוטני: Camellia sinensis . הצמח גדל בעיקר בדרום מזרח אסיה, אך היום תורבתה בכל העולם וניתן לגדלה גם בגינה הביתית. בטבע הצמח יכול להגיע לגובה של כ 6 מ' אבל בגידולים מתורבתים, בגלל הגיזום, הצמח גדל כשיח או עץ קטן עש לגובה של כ 2 מ'. זהו צמח ירוק עד, יש לו שורש חזק ועליו בגוון לבן צהוב. מהשיח מפיקים את התה השחור, הלבן והירוק. כדי להשיג תוצאות שונות של רמות חימצון מאותו השיח מעבדים את העלים בצורה שונה. בעידן המודרני, סגולות הריפוי של הצמח נחשפות גם לעולם המדע ויש מחקרים רבים העוסקים בכך. מוכרים בעולם שלושה זנים עיקריים של קמליה: תה ירוק, תה אולונג ותה שחור ולכל אחד מהם תכונות ריפוי מופלאות המיוחדות לו. התה השחור נפוץ באירופה ואמריקה הצפונית והוא עשיר בחומרים פיטוכימיקליים וביניהם הטאנינים המסייעים לריפוי שלשולים. לכן , מי שסובל משלשול לאחר ארוחה דשנה או כתוצאה מהרעלת מזון, יכול להסתייע בחליטה טובה של תה שחור ללא חלב או סוכר. חליטת תה שחור לטיפול בשלשול: 2 כפיות עלי תה 1 כוס מים רותחים להשרות במשך 5 דקות ולשתות ללא המתקה. התה הירוק המופק מהשיח עשיר בפלואוריד ומפחית את הסיכון לעששת שיניים, טוב לטיפול בעקיצות חרקים ובעצירת דם. לטיפול בעקיצות או בפציעה מניחים עלי תה לחים על הפגיעה למשך כמה דקות. בתקופה זו של הסתו רבים מרגישים את השינוי דוקא בדלקות עיניים. לפי הרפואה היסנית העיניים משקפות את מצב הכבד והסתו הוא זמן מצויין לעבור טיפול טבעי של ניקוי כבד. עיניים דלוקות או עפעפיים מגרדות יכולים להעיד על צורך בהתנקות מרעלים. כמובן שראוי לעשות את התהליך במעקב מקצועי. לטיפול בדלקת עיניים או גירוי אחר בעפעפיים מניחים שקיק משומש של תה שחור על העפעף למשך 2-3 דקות. חוזרים על הפעולה 3-4 פעמים ביום. תה אולונג מתאים מאד לתקופת החגים: הן חגי היהודים והן חגי המוסלמים עתירים בארוחות דשנות המכילות כולסטרול מהחי, בעיקר מבשר בקר. מחקרים שנעשו ביפן מעידים על כך שהתה מסוגל להוריד רמות כולסטרול בדם, לחץ דם גבוה וסיכון למחלות עורקים. טעמו מר- מתוק ויש לו איכות מצננת. אפשר לשתותו לפני הארוחה או בסיומה. בדרך כלל די בספלון או שניים, כדי "לסדר" את מערכת העיכול. שהקמליה הסינית על כל סוגיה מכילה כמות גבוהה יחסית של אלקלואידים מסוגים שונים וביניהם קפאין. מכאן האפקט המעורר של הצמח. בזכות החומרים הפעילים שבו הוא משפר את היכולת הקוגניטיבית ומרומם במצבי דכאון. אבל, אנשים הסובלים מדופק לא סדיר או נשים בהריון ואמהות מניקות, ייטיבו לעשות אם יגבילו את צריכה התה לשני ספלים ביום. רמת אלקלואידים גבוהה עלולה להגביר את הדופק. כמו כן אנשים הסובלים מכיבים במערכת העיכול צריכים להזהר מהגברת יצירת חומצת קיבה ולכן עליהם להמנע מצריכה מוגברת של תה כי המרירות שבו ממריצה יצירת חומצת קיבה. גידול קמליה סינית והכנה ביתית של תה יבש: אפשר לגדל את הקמליה הסינית בעציץ או בגינה. עיצוב הצמח משתלב באסטטיקה הכללית של הגינה הביתית. הצמח זקוק לצל ולהגנה מרוחות יבשות. חשוב לדאוג לניקוז טוב של האדמה ודישון בהומוס או כבול. ניתן לרכוש את הצמח המתורבת במשתלות ברחבי הארץ ומחירו אינו עולה על כמה עשרות שקלים. כדאי לחפות את הקרקע בשבבי עץ כדי לשמור על לחות ולדשן מספר פעמים בשנה. שתילת הצמח בחודשי החורף תקל על קליטתו ובטיפול נכון הצמח יעניק גם פרחים יפים. העלים הצעירים יהיו בצבע ירוק בהיר עם שערות קצרות בצבע לבן והעלים הזקנים מקבלים צבע ירוק כהה. גילאי העלים מניבים תה באיכויות שונות וכך משיח אחד אפשר לקבל מגוון רב של קמליה.

להכנת תה ירוק קוטפים את העלים הצעירים, מטגנים קלות כדי לפרק את האנזימים המצויים בו ובכך למנוע תסיסה. הקלייה נעשית במחבט יבש ולאחר מכן מייבשים.

להכנת תה אולונג משאירים את העלים הטריים לקמול בשמש, מועכים ומתסיסים חלקית (יומיים עד שלושה). להכנת תה שחור מניחים לעלים לתסוס תסיסה מושלמת (שבועיים עד חודש).

בדרום מערב סין, במחוז יונאן הטרופי, מכינים מהקמליה תה הנקרא "פו אר" והוא היקר ביותר. ייבוש העלים עובר תהליך יישון של שש שנים ועד חמישים שנה. ככל שהוא מתיישן יותר הוא יקר יותר. ראוי לציין שאת התה נטול הקפאין לא מכינים מהקמליה הסינית אלא מעלים אחרים. התה הירוק מכיל חלבונים, חומצות אמינו, סוכרים, קפאין ותרכובות פנוליות. מחקרים רבים מראים שיש בתרכובות הפנוליות מנגנוני ריפוי למניעת סרטן.

נענע חריפה

מאת: מירה כהן שטרקמן, נטורופתית והרבליסטית קלינית. מתמחה בטיפול בצמחי מרפא, תזונה טבעית, פרחי באך ואיזון גוף נפש. מנחת קבוצות בנושאי בריאות והתפתחות אישית. ראש תחום נטורופתיה במכון וינגייט.

(פורסם בירחון "חיים אחרים" בגליון אוגוסט 2011)

אוגוסט מביא איתו את פריחת הנענע המצננת. הנענע פורחת בצפון הארץ באזור החרמון, גלבוע, הגליל, העמקים, מישור החוף השפלה, אזור ים המלח ומדבר יהודה. קיימים סוגים רבים של נענע וההבדלים ביניהם מתבטאים בצורות העלים, הארומה, הטעם והאיכות האנרגטית. בגידולי בר על יד מוקות מים מוצאים את הנענע המשולבת- Menta longifolia. השם הלטיני של סוגי הנענע הוא Menta ולכן הנענע נקראת גם מנתה.
ברפואת צמחים עושים שימוש, בין היתר, בנענע חריפה- Menta piperita שיש לה איכות מרקקת, יבשה וחריפה. אפשר לגדלה בגינת הבית, באדנית מרפסת או אדנית חלון . אפשר לשתול אותה בימי הקיץ אבל אז ראוי לשים לב לכמויות מים גדולות להם היא זקוקה. בחורף לעומת זאת ההתפתחות איטית ושטח האדמה בדרך כלל מתמלא עשבי בר כתוצאה ממי הגשמים.
ניתן להשיג שתילי נענע חריפה במשתלות. מאחר ואינה מייצרת זרעים, מומלץ לגדלה באמצעות שלילת שתיל קטן (שלוחת צמח). הנענע החריפה פורחת בפרחים צפופים וקטנים בצבע ירוק אדמדם בחודשים יולי עד ספטמבר.
מוצאה של הנענע מבריטניה והיא הפכה לצמח ים תיכוני ותבלין נפוץ לתה
עלי הנענע מכילים 1.5% שמן נדיף וניתן להריח את ריחה החריף גם מבלי למולל את העלה.

מדוע לאכול חריף בקיץ?
הטעם החריף מחמם ומייזע ובאמצעות ההזעה הקלה שמייצרת הנענע מנדפים החוצה את חום הגוף.
משקה נענע מצנן גם כשהנוזל אינו קר. לכןאפשר לשתות תה חם או משקה קר עם נענע חריפה ולימון- ליצנון בימי הקיץ ולפי הטעם האישי.

משקה צונן מעלי נענע חריפה:
1 ליטר מים קרים
2 ופנים של עלי נענע שטופים
1 לימון פרוס
להמתקה אפשר להוסיף 2-3 עלי סטיביה טרייה.

סלט עדשים קייצי:
1 כוס עדשים ירוקות – לבשל ב 4 כוסות מים במשך 30 דקות,לסנן ולצנן
2 כפות נענע חריפה טריה קצוצה
4 כפות כוסברה טריה קצוצה
2 גזרים מרוסקים גס
1 תפוח עץ חמצמץ- פרוס גס
2 כפות לימון
1/2 כפית מלח ים אלטלנטי גס
1/8 כפית אבקת כורכום
1/8 כפית אבקת כמון
1 כף שמן זית בכבישה קרה
לערבב את העדשים עם הגזר והתפוח. להוסיף תבלינים ולפזר 2 כפות של אגוזי מלך מרוסקים גס.
אפשר להגיש עם אורז בר, כארוחה חלבונית מלאה.

הנענע החריפה מצויינת לתקופת ההריון להתמודדות עם בחילות, גאזים, הקאות וקשיי עיכול. יש מחלוקת בין החוקרים לגבי תכונת נענע לכווץ את הרחם ולכן יש חוקרים שאינם ממליצים להשתמש בנענע בתקופת ההריון. אין הכרעה בנושא ולכן מולץ להשתמש בנענע במתינות ולשלב תזונה טבעית ההולמת לתקופת ההריון.

הנענע מרגיעה ומאלחשת ואפשר להשתמש בה להרגעת כפות רגליים עייפות, עור עייף וכאבי ראש.
לטיפול ברגליים עייפות מומלץ לעשות שימוש בשמן ארומתי מנתה בשילוב עם לבנדר. אפשר לטפטף 10 טיפות נענע ו 10 טיפות לבנדר לגיגית מלאה מים פושרים ולהשרות את כפות הרגליים במשך 15-20 דקות. ריח המנטה והלבנדר יפיגו עייפות וכאבי ראש והמגע של השמן עם כפות הרגליים יאלחש כאבים וירגיע.

מסיכת יופי לטיפול בפנים:
1 כף חימר ירוק
5 טיפות שמן נענע
מים ליצירת "בוץ".
למרוח על פנים נקיות ולהניח עד להתייבשות. לשטוף היטב ולמרוח קרם איכותי.
במקרה של רגישות מיוחדת עלולה להגרם פריחה בעור ולכן כדאי לנסות את המסכה על העור באזור בדופק בפרק היד.

שמן הנענע מאלחש ומחטא וניתן למרוח אותו באזור החניכיים לטיפול בפצעים ואפטות או לשטוף את הפה עם חליטה חזקה, בטמפרטורת החדר, של נענע חריפה.
שתיית חליטת נענע חריפה תסייע לטיפול בדלקות גרון ולדקות אחרות במערכת הנשימה העליונה.
הנענע מכילה ויטמינים ומינרלים ולכן נחשבת לצמח מזין שניתן לשלבו במאכלים שונים כמו אורז, סלטים, קינואה, גריסי פנינה, כדי לךחזק את האיכות המזינה של המזון ושיפור העיכול שלו.
הוספת נענע לסלטי קטניות תפחית את תופעת הגאזים וקשיי עיכול הנליוות לאכילת קטניות אצל חלק מהאנשים.