אזוב מצוי – זעתר – Mjorana syriaca

אזוב מצוי – זעתר – Mjorana syriaca

מאת: ד"ר מירה כהן שטרקמן Ph.D.

(תקציר פורסם בירחון "חיים אחרים" גליון 6/09)

אחד המקומות האהובים עלי לטיול בתחילת הקיץ תל שוכה בעמק האלה, על יד קיבוץ נתיב הל"ה. זהו ממש גן עדן של צמחי מרפא. חלקם פורחים בצבעוניות נהדרת ואחרים נותנים מריחם וטובם. האזוב המצוי שולט בכל שביל. בתקופה זו של השנה עליו מאפירים וטעמם מריר. שמו הבוטני: Mjorana syriaca.
הצמח גדל כשיח בגובה של 30-40 ס"מ ופורח בלבן . הוא צומח בר בגליל העליון והתחתון, בעמק יזראל, בשומרון, בשפלה הפנימית, הרי יהודה, בית שאן, החרמון והגולן.
הרמב"ם כותב שהאזוב "ידוע לרופאים ואוכלים אותו בעלי בתים ומתבלים בו קדרות ומרקחים אותו בדבש". רבן המקובלים האר"י ז"ל המליץ שהאזוב יהיה תמיד בשולחן.
שמו העיברי הקדום של הצמח: Bible hyssop . בד"כ מתייחסים לאזוב ואל הזעתר כאל צמח זהה, אבל הזעתר אינו צמח טהור אלא תערובת של צמחי מרפא המקובלת אצל ערביי ארץ ישראל ויוצאי עדות המזרח .
התערובת מתאימה לטיפול בתולעי מעיים, גאזים וכאבי בטן. אפשר למרוח אותה על פרוסת לחם מלא מרוח בשמן זית. אפשר לטבל בה סלטים, חביתות, גבינה, רטבים, בשר ודגים.

 

Marjoram, Cooking, Herbs In The Kitchen

הכנת תערובת זעתר:
2 כפות של קורנית מיובשת
2 כפות של אזוב מיובש
1/2 כוס שומשום מלא
1/4 כוס אבקת סומק
2 כפות אורגנו מיובש
1 כפית מלח ים אטלנטי
הוספת הסומק לתערובת מעניקה צבע מעט ארגמני וטעם חמצמץ מיוחד.
אם נשתמש בעלי זעתר שנקטפו בחודשים פברואר עד אפריל התערובת לא תהיה מרירה. עלים שנקטפו בחודשים מאי- יוני יקנו טעם מריר לתערובת.
המרירות טובה למעיים ולשפעול הכבד. הצמח משפר את פעולות העיכול ויעיל נגד תסיסה.
בארוחה גדולה המשלבת לחם או פיתות, חומוס, בשר ומתוקים כדאי לתבל את הלחם בשמן זית וזעתר לשיפור העיכול.

באזוב יש חומרים אנטי דלקתיים ולכן הוא מתאים לטיפול בדלקות גרון, שיעול, הצטננות וכן לדלקות חניכיים, דימומים מהחניכיים ושיכוך כאבי שיניים.
אפשר לערבב את האזוב עם הדבש שמכיל גם כן חומרים אנטי דלקתיים ולמרוח את התערובת המתוקה באזור החניכיים.
במשק האמנונים במושב נטעים אפשר למצוא דבש מפרחי אזוב. אכילת כפית דבש מידי בוקר תורמת לחיטוי מערכת העיכול ומאפשרת פינוי טוב. הדבש ייטיב עם חולי אסטמה וברונכיטיס ולסובלים מהפרעות נשימה.

ממרח פסטו :
3 כפות שמן זית איכותי בכבישה קרה
2 שיני שום כתושות
2 כפות עלי אזוב טריים קצוצים
1 כף עלי קורנית טריים קצוצים
1 כף זרעי פשתן טחונים
מעט מלח ים אטלנטי
לערבב היטב את כל החומרים ולמרוח על טוסט או פרכית אורז מלא.
עלי האזוב מכילים פיטוכימיקלים שהם אנטיאוקסידנטים, אנטי סרטניים ומסייעים לפינוי מתכות כבדות מהגוף כגון קדמיום, כספית , עופרת וארסן המצויים בחומרי הדברה, מי שתייה כלי בישול ומזונות שונים. חומרים אלו נקלטים בגוף במהרה אך מתפנים באיטיות וגורמים למחלות שונות.

אזוב וקורנית נחשבים לצמחים אנטי דלקתיים והשילוב ביניהם נותן ממרח אנטידלקתי – וטעים.

אפשר להכין מעליו היבשים של הצמח שמן רפואי שמתאים לטיפול בדלקות אזניים, אקזמה, כאבי ראש, זיהומים נגיפיים, איזון לחץ דם והפגת מתח.

הכנת שמן אזוב:
250 גר' עלים יבשים של אזוב
500 גר' שמן זית בכבישה קרה, לא מזוכך.
להכניס את השמן והצמח לצנצנת כהה. לא להשאיר מקום לאויר כדי למנוע ריקבון ועיפוש של הצמחים. להשרות בצנצנת (או בקבוק) במשך 14-21 יום, בשמש.
לסנן היטב .
להוסיף לשמן המסונן 2 כפות שמן נבט חיטה כדי למנוע חימצון.

בתקופה העתיקה השמן נחשב לסמל של כבוד ושמחה ומספרים שהיה אהוב על אפרודיטה, אלת האהבה. האמינו שמי שיריחו לפני השינה יחלום על אהובו. השמן נחשב למגן מפני עין רעה ואפשר לטפטף ממנו למבער או נר דולק ולהניח בפינות הבית. שמן האזוב נחשב למנחם ומחמם ומתאים לטיפול במצבי צער, דיכאון וטראומה. אבל כדאי לשים לב שהוא עלול לגרום לנמנום ולכן לא כדאי להשתמש בו לפני נהיגה וכן לא מומלץ להשתמש בו בתקופת הריון .
מריחת השמן על הרכות יכולה לסייע במצבי מיגרנה או כאבי ראש ובאופן כללי הוא מרגיע את מערכת העצבים.

דרדר כחול – Centaurea Cyanus

דרדר כחול

מאת: ד"ר מירה כהן שטרקמן Ph.D.

 

דרדר כחול אינו קוצני. זהו צמח נמוך (בד"כ כ20 עד 50 ס"מ), רך וקטן, ארצישראלי, שנפוץ במיוחד בצבע כחול. גוון נדיר בין פרחי הארץ. אפשר למצוא אותו גם בצבעי סגול, ורוד ולבן והוא פורח ממש עכשו בחודשי מאי – יוני.
אנחנו מכירים סוגים רבים של דרדר וכאן נתמקד ברפואי- ה- Centaurea Cyanus
הדרדר הכחול זקוק לשמש מלאה או חלקית ולהשקייה מועטה. לא דרושה לו אדמה עשירה והוא גדל במהירות ועשיר בפרחים. בטבע ניתן למצאו בצפון הארץ ובמרכזה משני עברי הירדן. הצמח גדל רק בארץ ישראל ובסוריה. באירופה יש צמח דומה שגדל בשדות דגן ומוכר בעיברית בשם "דגניה" אך הוא אותו צמח המיוחד לישראל וסוריה.
אפשר לגדלו בגינה והוא ימשוך אליו פרפרים, דבורים ועשים. צמח עדין שלוקח מעט ונותן הרבה לסביבתו. כשאני נפגשת עימו בטבע או בחנות הפרחים אני נזכרת בדני (שם בדוי). איש צעיר, סטודנט למשפטים, שסבל מהצטננויות חוזרות ונשנות, לעיתים מלוות בחום. המצב גרם לוויתור על פעילות גופנית שאהב ועל ימי לימודים באוניברסיטה. הוא הגיע למסקנה שברצונו לחזק את המערכת החיסונית בדרכים טבעיות ולכן פנה לטיפול נטורופתי. כשהגיע אלי לקליניקה התרשמתי מנחישותו. הוא סיפר שברצונו להיות עו"ד המופיע בבתי משפט ואמור היה להתחיל את ההתמחות בתוך חצי שנה. מתוך נסיוני גם בתחום זה ידעתי שהוא יהיה זקוק לכוחות נפש רבים והחלטיות תקיפה. הטיפול הנטורופתי שילב תשאול, שיחה, אבחון רפלקסולוגי ואירידולגי והתקבלה תמונה רגשית של אופי עדין, נתינת יתר, ביטול עצמי מפני האחרים ובלשון ציורית: חוסר עמוד שידרה וכל זאת לצד מצבים דלקתיים במערכת הנשימה. חולשתו של דני ביחד עם העוצמה הפנימית והיופי החיצוני חיברו אותי אל הדרדר הכחול. הצמח היפה שונה מיתר הדרדרים, בין היתר בכך שאין לו את הקוצים המגינים והגבעול החזק והגבוה הנושא את הפרח. דני קיבל את הצמח הן בתערובת לשתיה בחליטה והן במינון אנרגטי של פרחי באך. התהליך כלל גם תזונה מחזקת ועבודת איזון גוף נפש. כעבור זמן לא רב התקפי ההצטננויות חלפו, הדלקת שכחה ודני למד לחיות בריא ו"הצמיח" עמוד שידרה. כשפגשתי אותו לאחר מספר שנים בחליפת עו"ד כבר ראיתי תמונה אחרת.

דרדר

חליטה לחיזוק כללי במצבי עייפות והצטננות:
1 כף פרחים יבשים של הדרדר הכחול
1 כפית שוש קרח
1 כף אכילאה אלף האיים

להרתיח את הצמחים היבשים עם 2 כוסות מים, בסיר מכוסה במשך 5 דקות. אפשר להמתיק הדבש או עלי סטיביה . את תכונותיה האנטי דלקתיות של האכילאה כבר סקרתי במאמר קודם והשילוב בינה ובין הדרדר נותן חליטה עוצמתית המקבלת טעם מעין מתוק משולב באניס בזכות השוש הקרח שגם הוא צמח אנטי דלקתי רב עוצמה.

זריעה וייבוש של הדרדר הכחול:
הריבוי של הדרדר הכחול פשוט וקל ונעשה באמצעות זרעים. הזריעה תחל בין אפריל ומאי והנביטה לאחר 7 ימים מהזריעה. הפרחים יחלו לפרוח בתוך 6-8 שבועות מהזריעה.
וכמו שאמרנו- ניתן לדרדר הכחול מעט והוא מייד יעניק יופי ובריאות במנות מכופלות.
כדי לעשות בו שימוש רפואי כדאי לייבשו. כך נוכל להשתמש בו גם מעבר לעונת הפריחה.
לייבוש מומלץ ליטול ענפי הצמח הטרי עם פרחיו ולתלותם במהופך, במקום מאוורר, יבש וחם. לאסוף את הפרחים היבשים למיכל זכוכית סגור היטב, לשמור במקום יבש, קריר ומוצל.

הדרדר הכחול מכיל פוליסכרידים שהינה פחמימה המורכבת ממולקולות של חד סוכר. יש להם תפקיד חשוב באגירת אנרגיה בגוף וגירוי מערכת החיסון ליצירת לימפוציטים, כמערכת הגנה של הגוף להשמדת חיידקים, וירוסים ותאים סרטניים.
כמו כן יש בו חומרים אנטיביוטיים ואנטי פיטריתיים. ניתן להשתמש בו לדלקות עיניים קלות ומצבי אקזמה.

אבל כדאי לשים לב שאבקני הפרח, המושכים את בעלי הכנף, מהווים אלרגן רב עוצמה. לכן אלו שסובלים מקדחת השחת ואסטמה – כדאי להם להתרחק מהצמח ולהרחיקו מגינתם ומאגרטל הפרחים הביתי.
במקרים של לחץ דם נמוך- כדאי שים לב ששימוש פנימי בו עלול לגרום לירידה ראשונית של לחץ הדם והרגשת חולשה.

רטיות לדלקות עיניים ומצבי אקזמה:
להכנת החליטה: להרתיח כף פרחי דרדר כחול בכוס מים בסיר מכוסה.
לצנן היטב.
לדלקת עיניים- להרטיב רטיות בתה הצונן ולהניח על העין העצומה למשך 3-5 דקות.
למצבי אקזמה- לשטוף את המקום בחליטה צוננת. במקרה של אקזמה לחה- מומלץ לאחר מכן למרוח פרופוליס נוזלי .

ואפשר לעשות שימוש אנרגטי בצבע הכחול הנפלא של הפרחים, ליצור מהפרחים מחרוזת כחולה ולענוד אותה סביב הצוואר. מומלץ לקחת כמה דקות של מנוחה ולנשום פנימה את הצבע הכחול ואת יפי הפרחים ולשחרר החוצה, עם כל נשיפה, את יכולת הביטוי והיצירה. האביב כבר כאן במלוא עוצמתו וזה זמן טוב גם לפריחה פנימית.

 

בבריאות טובה

ד"ר מירה כהן שטרקמן

פשתה וזרעי פשתן

פשתה וזרעי פשתן

ד"ר מירה כהן שטרקמן  .Ph.D

החיבור ההוליסטי בין האדם לצמחים בא לידי ביטוי כבר בתנ"ך: "כי האדם עץ השדה" (דברים כ י"ט)- העץ כראי לאדם. הרבה מחגי ישראל קשורים קשר הדוק לטבע. חג הפסח נחגג לזכר יציאת מצריים והכניסה של העם לארצו לאחר נדידה ארוכת שנים. הכניסה ל"ארץ זבת חלב ודבש" מבטאת גם את שיבתו של העם אל הטבע. פרשיות יציאת מצרים נקראות בתקופת ט"ו בשבט- "ראש השנה לאילן" ומדגישות את הזיקה ההדוקה בין האדם והטבע
הפשתה  היא אחד הצמחים המראים את הקשר הנהדר בין האדם לטבע. האדם תרבת את הפשתה למזון, רפואה, מלבוש ואסתטיקה והכל מבלי לפגוע בסביבה ומתוך מחשבה נבונה והוליסטית.
מבדילים בין הפשתה התרבותית לבין הסוגים הגדלים בר. פרחי הפשתה הגדלה בר צהובים ויש לה כמה סוגים: פשתה שעירה, פשתה אשונה, פשתה צרת עלים ועוד. כאן אנחנו נתייחס לפשתה התרבותית ובשמה הבוטני: Linum usitatissimum הפורחת בשיא האביב – חודש אפריל- בצבע כחלחל יפהפה.
הפשתה התרבותית מוכרת לפני 5000 שנה ויותר. עפ"י אזכורים בתנ"ך: מנחתו של קין היתה מזרעי פשתן, בגדי הכהן בבית המקדש היו מפשתן והחבלים בהם אסרו את שמשון היו מפשתן. רחב הזונה החביאה את המרגלים ששלח יהושע לתור את הארץ בפשתי העץ (פשתה גולמית).
בעבר רוב הבדים היו עשויים מפשתן וחלקם היו דקים ומהודרים. היום נעשה שימוש רב בבדים סינטטיים ובגדי פשתן נחשבים ל"טבעיים" הן במראה והן באיכות. בגדי פשתן לבנים נחשבים חגיגיים ולובשים אותם בחגים ובשבתות.

החלק של הצמח שנמצא בשימוש ברפואה הטבעית הם הזרעים, ובשמם הפופולרי: "זרעי פשתן". בערבית הם נקראים :"ביזר כיטן" כתרופה לריפוי פצעים. משרים את הזרעים בחלב ומורחים על תחבושת. אפשר גם לרסק את הזרעים ולמרוח על אספלנית ולהניח על פרונקלים, מורסות וכיבים.
הזרעים נמכרים בצורה חופשית במרכולים וללא כל אזהרה, כמזון מזין, כשומנים "טובים" וכסיבים. עם זאת מומלץ מאד, בטרם השימוש, להוועץ עם מומחה לתזונה טבעית או צמחי מרפא בפרט במצבי סרטן, עצירות ודלקות מעי. כדאי לדעת שהזרעים מכילים כמות קטנטנה של חומצה פרוסית שעלולה בכמויות גבוהות להיות רעילה. לכן כדאי להקפיד על שימוש בכמויות המומלצות.
בכל מקרה חשוב להרבות בשתייה ביחד עם השימוש בזרעי פשתן ולטחון אותם בסמוך לשימוש כדי למנוע חימצון של שמן המופק מהם.

לזרעי צמח הפשתה שימושים רפואיים רבים ולא נוכל במאמרנו הקצר לסקור את כולם אבל נשים לב לשימושים חשובים.

הזרעים הבשלים משמשים כמזון מכייח ומרפה ולכן יהיו טובים למערכת העיכול ומערכת הנשימה.

תה מכייח ומרפה מזרעי פשתן:

להשרות 2 כפות זרעי פשתן בכוס מים רותחים במשך שעתיים. מומלץ לכסות בצלוחית. לשתות . אפשר להמתיק בעלי סטיביה.
לאחר שתיית המרתח חשוב לשתות עוד 2 כוסות מים כדי לשפר פעילותם של החומרים הפעילים שהופרשו מזרעי הפשתן למים.

המרתח יהיה טוב למצבי הצטננות ושיעול קשה וממושך וכן למצבי עצירות, שלשול, כיב קיבה ושיפור פעילות מערכת העיכול. תכונת הזרעים מתוקה ולחה אבל הטעם לא ממש מתוק. אפשר להמתיק בעלי סטיבייה טריים או יבשים או בכפית דבש.

עצירות:

פעולה תקינה של מערכת העיכול היא הכרחית לשמירה על הומיאוסטזיס. העדר פינוי יומיומי גורם לצבירת רעלים בגוף ולמחלות. לכן חשוב מאד למנוע מצבי עצירות ע"י שתייה מרובה של נוזלים טבעיים ואכילת מזון בריא.
לטיפול בעצירות מומלץ ללעוס היטב 2-3 כפות של זרעי פשתן (לא טחונים) ולשתות 1-2 כוסות מים חמימים מיד לאחר מכן. הזרעים מכילים כמות טובה של סיבים תזונתיים, המייצרים נפח שמשפיע על תנועת המזון במערכת העיכול ופועלים כמברשת לדפנות צינורות העיכול. אבל, במצבים של דלקות במערכת העיכול או כיבים, מומלץ להמנע מלעיסת הזרעים מאחר וריכוז סיבים תזונתיים עלול לפצוע את דפנות צינורות העיכול ולהזיק. במצבים אלו כדאי לשתות את המרתח שיש בו גם אלמנטים אנטידלקתיים. אגב, הלעיסה יכולה להיות תרגיל טוב לשחרור סטרס שאצור בלסתות ושפעול מערכת העיכול.

מקור לחומצות שומן חיוניות:

הגוף זקוק לשומנים "טובים" כדי לתפקד בצורה יעילה בכל מערכותיו. את חומצות שומן החיוניות הגוף אינו יכול ליצר בעצמו. זרעי פשתן הם מקור תזונתי מצויין לחומצות שומן חיוניות המסייעות למניעת הצטברות שומנים ברקמות והורדת רמת הכולסטרול בדם. השמן שבזרעים מכיל חומצה ציסלינולאית וחומצה אלפאלינולנית, ויטמינים מסוג E ,D, A , מינרלים וחומצות אמינו. ניתן להשיגו בבקבוק או באמצעות טחינת הזרעים במטחנת תבלינים ביתית. מאחר והשמן מתקלקל במהירות, מומלץ לסיים את השימוש כ 8 שבועות מעת פתיחת הבקבוק.

שימוש בזרעי פשתן טחונים יכול לסייע גם לזירוז פעילות מחזור חודשי והרביית חלב אם.

בבריאות שלמה

ד"ר מירה כהן שטרקמן

בוקיצה – Ulmus fulva – Elm

בוקיצה  – Elm – Ulmus fulva

מאת: ד"ר מירה כהן שטרקמן Ph.D.

בוקיצה – צמח אחד עם הרבה מאד שימושים. הן כמזון, כצמח מרפא וכתמצית אנרגטית בסדרת התמציות של ד"ר באך.

בלטינית: Ulmus fulva

באנגלית: בתמציות פרחי באך: Elm

צמח שמציע כמה זויות ברפואה טבעית, נטורופתיה, הרבולוגיה וטיפול אנרגטי – רגשי במודעות ומימוש הפוטנציאל.

צמח מרפא עוצמתי שהוא מזון, צמח מרפא ותמצית אנגרטית עוצמתית בסדרת התמציות של ד"ר באך.

מימוש הפוטנציאל באמצעות תמצית באך – Elm

בתקופה  המתאפיינת בנפילות טייקונים, נפילות של עסקים ותקים בגלל הקורונה, חולשה של מערכת החינוך והתלמידים כתוצאה מסגרים ולימודים בזום, פגיעות והתעללויות בגן וכתוצאה מכך גם פגיעה באמון בגני הילדים.

משברים גדולים ומשמעותיים במקומות החזקים של החברה ואצל אנשים חזקים בחברה – רגעי משבר.

ד"ר אדוארד באך, רופא אנגלי מתחילת המאה ה 20 חזה את המשברים הגדולים אצל האנשים החזקים ורקח תמצית למצבים ולטיפוסים האלה: החזקים.

מיהו "טיפוס הבוקיצה" ?

אדם חזק, מרשים, אמין, ישר, פורה, מלא בחיוניות ושמחת חיים.

כמו העץ שהוא מרשים וחזק, גובהו כ 10-20 מ' ורוחבו כחצי מטר. ענפיו מחוספסים ועליו משוננים ומראהו כמי שיכול לכל.

העץ מתחיל לפרוח בשלהי חודש מרץ באשכולות של כ 10-20 פרחים. לפירות העץ צורת אליפסה ויש לפרי גרעין בודד.

ה Elm של ד"ר באך נרקח מהאנרגיה של הפרחים והיא נועדה לסייע לאנשים חזקים במצבי חולשה. כדוגמה: אדם בעמדת מפתח בעיסוקו, מוכשר מאד, אחראי, יעיל, חכם ונהנה מאמון הציבור ותמיכתו בזכות תכונותיו החיוביות וכתפיו הרחבות, פתאום מרגיש שאין לו יכולת יותר לעמוד במשימה. מרגיש שהגיע לרגע של כשלון ומחלחל אצלו ספק קלוש ורגעי בכישוריו האישיים והספק הקל גורם לתשישות, מתח ולעיתים גם נדודי שינה.

זה יכול להיות מנהל גדול, ראש ממשלה או הורה.

זה יכול להיות בעל חנות קטנה שנהנה מקהל לקוחות ותיק וטוב והקורונה סגרה לו את העסק לתקופה ארוכה.

ספורטאי תחרותי שלא זכה בתחרות ואולי בכמה תחרויות עוקבות.

משורר שאינו יכול לכתוב יותר. היצירה ברחה ממנו.

החדשות הטובות הן שהתשישות של הבוקיצה יכולה להיות רק רגעית.טיפוסי הבוקיצה מאמינים ביעודם ולכן הדרך חזרה לאיזון נפשי מתרחשת אצלם במהירות יחסית לטיפוסים אחרים שיסבלו מתשישות לתקופה ארוכה. הביטחון העצמי של טיפוס הבוקיצה והאמונה בדרך מלווה אותו רוב הזמן ולכן, כיוונון קל יעשה שינוי .

התמצית מסייעת לטיפוסי הבוקיצה לחזור לדרך המלך במהירות.

להמחשה אתן כדוגמה אשה בשנות הארבעים, בעלת תפקיד מפתח בחברת היי טק גדולה, עם תחושה של מתח חריף ונדודי שינה. בתפקידה הניהולי היתה אחראית על סגל גדול של עובדים וזכתה להערכה רבה הן מהעובדים והן מהממונים. אמנם לא היה לה ספק בכישוריה וביכולתה להניע את הספינה הגדולה עליה היתה אמונה, אבל לאחרונה, עקב כישלון שנבע ממצבה המשתנה של האימפריה האמריקאית, החלה לפקפק ביכולתה למלא את דרישות התפקיד. התוצאה היתה הרגשת מתח ותשישות וחוסר יכולת להירדם ללא כדורי שינה. היא קיבלה את תמצית ה Elm של ד"ר באך בשילוב עם ה Water violet (סיגלית המים), בגלל הבדידות שחשה בצמרת.

בתחילה הרגשת התשישות גברה, אבל לאחר כשלושה שבועות החלה להרגיש שהמתח מתפוגג ושנת הלילה היתה רגועה ונטולת תרופות. שמחת החיים שבה אליה במהרה, כפי שמתאים להתאוששות המהירה של טיפוסי הבוקיצה.

צמח מרפא ומזון מחזק

החלק הפנימי של קליפת הענפים משמש למטרות רפואיות מגוונות ושמו הבוטני: Ulmus fulva או Moos Elm.

הקליפות מכילות חומר מוצילגי המסיס בקלות במים ודומה במרקמו לזרעי הפשתן. החומר המוצילגי מכיל סוכרים רבים ועמילן והוא משמש לטיפולים חיצוניים, הזנה וחיזוק ולמערכת הנשימה.

דייסה לחיזוק במצבים חלשים:

3 כפות שיבולת שועל
חצי כוס חלב סויה או אורז
3/4 כוס מים
1 כף אבקת אולמוס
1/4 כפית קינמון
1 תמר אורגני קצוץ או קומץ צימוקים אורגניים
לבשל את החומרים הנ"ל עד להספגה של הנוזל.
לאחר הסרה מהאש- להוסיף 1 כפית דבש (או 1 כפית סוכר חום) ולערבב היטב.
לפזר מעל 3-4 חצאי אגוזי מלך קצוצים.

ריפוי פצעים ופרונקלים חיצוניים:

המרכיבים המכווצים שבצמח (הטאנינים) מסייעים בריפוי פצעים חיצוניים. כפית אבקה במעט נוזל מייצרת מרקם טיפולי לחבישת פרונקלים, גירויי עור ומורסות.

טיפול בגירויים פנימיים של מערכת העיכול:

, דלקות וכיבים ניתן לערבב 1 כפית בכוס מים ולשתות. כדאי לשים לב לכך שהנוזל עלול לעכב ספיגת תרופות ולכן מומלץ להשתמש בו במרחק שעתיים מזמן התרופה.

משקה חורפי לשיקום הריאות:
1 כפית אבקת אולמוס
1 כוס מים
1 כפית זרעי שומר
לבשל את זרעי השומר במים רותחים במשך 5 דקות, בסיר מכוסה.
להסיר מהגז, להוסיף את אבקת האולמוס ולערבב היטב. אפשר להמתיק בכפית דבש פרופוליס.

הכוכבית המצויה – Stellaria media

מאת: מירה כהן שטרקמן, נטורופתית. מתמחה בטיפול בצמחי מרפא, תזונה טבעית, פרחי באך ואיזון גוף נפש.
מטפלת קלינית, מרצה ומנחת קבוצות בנושאי בריאות והתפתחות אישית.
050-5553872 .www.argaman-ntr.co.il

החורף כאן במלוא עוצמתו הישראלית ומביא עימו צמחים שמתאימים לטיפול בדלקות, שעול, ליחה ויתר המצבים המאפיינים את העונה. הנטופית הרפואית (Althea officinalis) מתחילה להתעורר כעת ובחודש מרץ תפרח בורוד נהדר. נוכל לצרף אותה לחליטות המטפלות בשיעול יבש, דלקות וליחת יתר. כבר עכשו פורחת הכוכבית המצויה בעדינות לבנה. הפריחה מתחילה בחודש פברואר וממשיכה עד אוקטובר. פרחי הכוכבית קטנטנים ולבנים וכמעט שלא מבחינים בצמח. לפרח יש 5 עלי גביע קטנטנים, 5 עלי כותרת ו 10 אבקנים צהבהבים. אפשר למצוא את הצמח בגינות ובמקומות מיושבים ומוצלים באזור באר שבע ועד צפון הארץ,
שמה הבוטני והקליני של הכוכבית המצויה: Stellaria media .
עליה הירוקים הכוכבית מצטיינים ברעננות וניתן להוסיפם לסלט ירקות, כתבלין לפסטה, מרקים, תבשילים ולחם. שילובם עם צמחי ארצישראל יכול לתת ממרח רפואי נהדר וטעים למצבי חום ע"י עידוד הזעה, הורדת החום, הרגעה וחיטוי,

ממרח רענן לטיפול בדלקות וחום:
3 כפות שמן זית בכבישה קרה
3 כפות ריחן קצוץ
2 כפות עלי כוכבית מצויה קצוצים
1 כף אזוב קצוץ
3 שיני שום קצוצים
1/2 פלפל אדום חריף כתוש
1 כפית מלח אטלנטי גס

להשתמש בעלים טריים. לקצוץ את כל החומרים ולערבב היטב עם השמן זית. מומלץ למרוח על פרוסת לחם מקמח שיפון מלא.

החלקים העליונים של הכוכבית המצויה מכילים חומרים פעילים כגון פלבנואידים שהינם פיטוכימיכלים בעלי כושר אנטי דלקתי חזק ונוגדי חימצון והם מסייעים לשמירה על זרימת דם טובה ונקיה. כמו כן יש בעלים הטריים חומרים פעילים הנקראים קומרינים שהם בעלי תכונות מיוחדות להורדת חום והתמודדות עם חיידקים.
הצמח מכיל ויטמינים בכמות די טובה. בצמח. למשל, ב- 100 גר' צמח יש 150-300 מ"ג ויטמין C, לצורך השוואה- ב 100 גר' תות שדה יש רק 60 מ"ג ויטמיןC ובפלפל אדום ללא גבעול 190 מ"ג ובקיווי ללא קליפה- 98 מ"ג.
עם זאת לא מומלץ לצרוך כמויות גדולות של הכוכבית המצויה בגלל תכולת הספונינים שבה, שעלולים לגרום בצריכה מוגברת להקאה ושלשול. כמו כן מומלץ להמנע כליל משימוש אצל ילדים, נוער ונשים בהריון או מניקות.

ויטמינים נוספים שיש בכוכבית הם ה- E, B1, B2, B3 וכן מינרלים :סידן, ברזל, מגנזיום ואבץ. מכאן תכונותיו הטובות לחיזוק במצבי תשישות ואנמיה.

מרתח מחזק מעלי כוכבית מצויה:
5 גר' צמח יבש
1 כוס מים רותחים
להרתיח בסיר מכוסה במשך 3 דקות.
המרתח טוב לשימוש במצבי דלקות ריאה וברונכיטיס, כאבים ראומטיים, זיהומים בדרכי השתן ודלקות בקיבה ובמעיים. מומלץ להמנע משימוש אצל ילדים, נוער ונשים בהריון או מניקות.

ברפואת הצמחים המודרנית משתמשים בצמח באמצעות רטיות ומשחות לטיפול בנגעי עור וכאבים דלקתיים.
משחה להרגעת גרד ודלקת במצבי פסוריאזיס:
10 גר' עלים יבשים של הכוכבית
1 כף שמן זית
מעט דונג
לכתוש את העלים ולערב עם השמן והדונג.
למרוח בעדינות על העור הנגוע: אפשר גם על אקזמה, כוויות, פצעים מזוהמים ועקיצות.

שיהיה חורף נעים ובריא.