אלת המסטיק- "זרעים של מסטיק"

אלת המסטיק

מאת: ד"ר מירה כהן שטרקמן Ph.D

בכל פעם אני נהנית מחדש להאזין לשיר "זרעים של מסטיק" שכתבה לאה נאור והלחין נחום היימן. לא כל כך האמנתי שאכן אקבל מסטיקים מהעץ, אבל אפשר לייצר ממתקים מאלת המסטיק.

שמה הבוטני: Pistacia lentiscus .

אלת המסטיק

התמונה בחסות ויקיפדיה

זהו שיח ירוק עד, צפוף ורחב מאד, קוטרו 1.5-4 מ' וגובהו כ 3-5 מ'. קליפת הגזע הפצועה מגירה שרף בעל ניחוח נעים וטעם מתקתק המשמש למזון, תעשייה וריפוי.
כבר בימי קדם נהגו להכין מהשרף חומר מתקתק ללעיסה וגומי לעיסה .
השיח הרחב נותן הרגשה של עץ איתן וישיבה בצילו מקנה רגיעה ושלווה. כעת, בימות הקיץ החמים ניתן לשהות בצילה של אלת המסטיק ולהנות מההרגשה הצוננת שהיא מקנה. התחברות שקטה לגזע העץ ולאדמה יכולה לשחרר סטרס אצור ולהעצים מאד.
לשיח שני מינים: זכרי ונקבי ולצורך קבלת הפירות האדומים או זרעים יש צורך לגדל שני שיחים לפחות. אלת המסטיק גדלה בארץ מהצפון ועד צפון הנגב בפורחת בחודשים אפריל – מאי ואוגוסט ספטמבר. איסוף נוזל השרף נעשה ממש בימים אלו: מהלך הקיץ ועד תחילת הסתו.

ניתן להשתמש בשרף להמתקת רפרפות ועוגות. ביוון נהגו לגוון את טעמו של הליקר באמצעות נוזל השרף.

 

שרף אלת המסטיק

שרף אלת המסטיק -התמונה בחסות ויקיפדיה

רפרפת/גלידה – מוכר כמגביר חיוניות ולהמרצה:
1/2 כוס אבקת חרובים
1 כוס מיץ תפוחים
1/4 כוס גרגרי לציטין
2 כפות שרף אלת המסטיק
1 כפית קנמון טחון

לערבב את כל המוצרים במעבד מזון עד לקבלת מרקם אחיד. להעביר לצלוחיות הגשה ולקרר במקרר. בקרור התערובת תאכל כרפרפת ובהקפאה תתאים להגשה כגלידה. אפשר לפזר מעל אגוזי מלך קצוצים וצימוקים.
הוספת הלציטין לרפרפת תגביר את ההשפעה המרגיעה ואף תתרום להורדת כולסטרול.

מזרעי אלת המסטיק ניתן להכין שמן למאכל, לסבונים ולתאורה. ובתעשייה משתמשים בשרף להכנת לכות, דבקים, משחות שיניים ועוד.

המרכיבים העיקריים בנוזל השרף הינם הפלבנואידים, טריטרפנים וטנינים.
הפלבנואידים הם סוג של פיטוכימיקלים המצויים בפירות וירקות. נוגדי חימצון עוצמתיים שהשפעתם חזקה מנטילת ויטמינים כתוסף. הפלבנואידים מצעירים ומשפרים חיוניות, ובנוסף הינם אנטיביוטיים, אנטי ויראליים, משפרים יכולת הגוף להתמודד עם דלקות, הם נוגדי אלרגיה, נוגדי סרטן, משפרים ספיגה של ויטמין C ומחזקים דפנות כלי דם.
טריטרפנים בעלי טעם מר ויכולים לשפר מצבי שיעול וגאזים במעיים.
עלי השיח מכילים 19% טאנין שיש לו פעילות מכווצת. בזכות תכונותיהם הפיסיולוגיות הן עוצרי שלשול, עוצרי דימומים, נוגדי דלקת, מעכבים חימצון עצמי של ויטמין C .

טיפול בפצעים, כוויות וחבורות:
להרתיח חופן מעלי השיח בחצי ליטר מים- למשך 20 דקות בסיר קטן מכוסה.
לצנן היטב.

להניח רטיות על המקום הפגוע.

ניתן לשתות את המרתח הנ"ל כדי להשפיע על הורדת יתר לחץ דם.

בימים חמים אלה המסטיק נותנת לנו מזון, מרפא והנאה ומומלץ מאד לצאת לטבע וליהנות ממה שיש.

שלכם,

ד"ר מירה כהן שטרקמן

דבקה זיפנית- Galium

דבקה זיפנית – גליום
צמח מרפא המוכר בשימוש להרזיה ולניקוי הגוף
מאת: מירה כהן שטרקמן,

(פורסם בירחון "חיים אחרים" גליון 3/2010)
נשות אנגליה המטופחות של המאה ה 16 נהגו לרקוח נזיד טעים מהדבקה הזיפנית כדי לשמור על גיזרה דקיקה ועל גוף יפה ובריא בחילופי העונות. עכשו, בחודש מרץ, כשימי הפסח מתחילים להסתנן, הדבקה הזיפנית פורחת אצלנו בפרחים קטנטנים, לבנים, ערוכים בתפרחות צפופות על פני עלים מכוסים בזיפים עדינים. שמה הבוטני:Galium aparin ובערבית: דובייקה. ברפואה הטבעית אננו קוראים לו פשוט גאליום.
הגאליום הוא צמח מרפא חד שנתי, המוכר היטב ברפואה העממית . פורח בחודשים מרץ- אפריל בשטחים פתוחים ברחבי הארץ: בגולן, גליל, עמקים, כרמל, מדבר יהודה, שרון, שפלה והנגב. ייחודו הוא ביכולתו לפעול לניקוז ה"צנרת" בגוף ובעיקר פועל על המערכת הלימפטית ומערכת השתן. נחשב ל"צמח לימפטי".
בנטורופתיה מייחסים לתהליך ניקוי רעלים מהגוף חשיבות רבה בהיותו מעודד מטאבולי חשוב מאד וההמלצה היא לעשותו בעונות המעבר ובעיקר באביב. שילוב של שתיית מרקחת מהצמח ביחד עם צמחים אלטרנטיביים (מנקזים) נוספים יתן אור זורח ויפה, הרגשת חיוניות טובה ורעננות של צמיחה, בכל הרמות של האדם.

שילוב של הגאליום עם פירות כגון מלפפון, קישוא ועלי תרד ופטרוזיליה יעשו עבודת ניקוז טובה ו"יפתחו סתימות בצנרת" . פתיחה פיסית משפיעה גם על המצב הרגשי והרוחני של האדם והפריחה האביבית תתריש בכל הרמות.
בילדותי המלפפון העסיסי היה מופיע לקראת פסח והיה לו טעם ייחודי. ממש חיכיתי לתקופת המלפפון וכשהוא הוגש על הצלחת הוא נחשב למעדן יקר. סבתי ז"ל נהגה להגישו כפרי, חתוך לרבעים ומומלח במלח עדין. ואכן, מהבחינה הבוטנית המלפוון הוא פרי. הסלט המוכר של מלפפון ועגבנייה חתוכים לריבועים קטנטנים, דק דק , הוא למעשה סלט פירות. על יד המלפפון סבתי ז"ל נהגה להגיש מאפים מיוחדים מבצק עלים עדין שנאפה בבית, ממולאים בתרד וגבינה. אלו היו הבורקאס. כך נהגו יהודי אגן הים התיכון לשמור על עורקים נקיים, בריאות טובה וראש צלול.
ובכן, המלפפון עם התרד הן תרופות עממיות לניקוז לימפה,לניקוי מערכת השתן, איזון לחץ דם גבוה, שמירה על איזון תפקוד כיס מרה ורענון של עור הגוף.
הגאליום, על יד המלפפון, מטפל בבעיות עור כרוניות כגון פסוריאזיס ואקסמה. אפשר להכין תרחיץ כללי לניקוי העור ושטיפת שיער כנגד קשקשים מחליטת גליום צוננת בשילוב מיץ מלפפונים.
עושים שימוש ברפואה הנטורופתית בחלקים העיליים של הצמח. לא מומלץ לתת באופן קבוע למניקות ובמצבי הריון בגלל כמות גבוהה של טאנינים. כמו כן לא מומלץ להשתמש ברצף מעל 3 שבועות ובכל מקרה ראוי להתייעץ עם מומחה לנטורופתיה או רפואת צמחים.

תה מעודד תנועה לימפטית:
2 כפות עלי דבקה זיפנית, יבשים
2 כפות פרחי קמומיל יבשים
6 כוסות מים
להרתיח בסיר מכוסה ולבשל במשך 7 דקות. לסנן, לצנן ולשתות 3-4 כוסות ביום.

אפשר ללוות את התה בפשטידה חמה של תרד עם לחם מקמח שיפון מלא- לשיפור תיפקוד הכבד וקנח בסלט מלפפונים רענן בשמן זית,לימון, מעט מלח ים אטלנטי, פטרוזיליה, סלרי פרוס דק, גזר מגורד ומקלות דקיקים של תפוח עץ חמוץ.

פשטידת תרד

חבילת תרד אורגני- לשטוף ולקצוץ
1 בצל יבש קצוץ
1 בצל ירוק קצוץ
2 ביצים אורגניות
2 כפות שמן זית כבישה קרה
½ כפית מלח ים אטלנטי
½ כפית פלפל שחור גרוס
½ כוס נבט חיטה
לטגן את הבצל בשמן עד שיתחיל להזהיב
להוסיף את התרד ולהמשיך לטגן ולערבב במשך 10 דקות.
להוריד מהגז.
לערבב את הביצים היטב
להוסיף יתר החומרים ולערבב היטב
לשמן תבנית בכפית שמן ולפזר כף נבט חיטה
לפזר את התערובת ולאפות בתנור שחומם מראש על 175 מעלות סלציוס במשך 35 דקות (ללא כיסוי).

צמח הגאליום מחזק את מערכת החיסון , מאזן את גופפי הדם ומנקה את הדם מרעלים, מועיל לעור ולמערכת הנשימה.
למחלות עור ניתן לרקוח משחה באמצעות טחינה של עלי צמח יבשים וערבוב עם מעט שמן נבט חיטה ושמן זית. אפשר גם להניח פולטים של צמח טרי על פני העור הנגוע.

שיהיה בבריאות טובה ובהנאה, מירה כהן שטרקמן

קינמון

קינמון

מאת: ד"ר מירה כהן שטרקמן Ph.D.

הקינמון הוא צמח מרפא רב תכליתי . תכונותיו המוכרות (רשימה חלקית): מחמם, מייזע, מזין מערכת העצבים, מפחית ליחה, מפיג גזים, מטפל בפציעות, משכך כאבים, נוגד פרזיטים וטעמו מתוק ופיקנטי.

החורף הישראלי מגיע ביחד עם הקינמון, הסיידר החם ותבשילי קדירה ריחניים. ריחו של הקינמון  נישא למרחק ונותן הרגשה של "בית" .

עץ ירוק עד עם שימושים עתיקים

הקינמון הוא עץ ירוק עד, בגובה של כ 15-20 מ' והוא נפוץ בדרום מזרח אסיה ובדרום אמריקה. ארץ היצוא העיקרית של הקינמון היא ציילון.

במשנה הקינמון נמנה עם עשר סיממני הקטורת למקדש. השתמשו בו להכנת "שמן משחת קדש" (שמות ל') בו היו מושחים את כלי המקדש ואת הכהן הגדול. בתלמוד במסכת שבת כג' נאמר על הקנמון: "עצי ירושלים של קינמון היו, ובשעה שהיו מסיקין בהן, ריחן נדף בכל ארץ ישראל, ומשחרבה ירושלים, נגנזו".

כיום עושים שימוש בקליפת העץ Cinamonum zaylanicum. אלו הם "מקלות הקינמון". המקלות נוצרים מייבוש קליפות הענפים הצעירים. כתוצאה מהייבוש הקליפות מסתלסלות ומקבלות צורה של מקל. הצמח נמכר גם כאבקה או כתמצית שמן ארומתי.

מומלץ להחזיק מקלות קינמון במקום חשוך, קריר ויבש כדי לשמר את האיכויות הארומתיות המיוחדות של  הצמח.

שמן קינמון

שמן הקינמון מופק מהעלים והענפים הצעירים והוא נחשב רעיל למאכל. תכונתו הממריצה מעלה לחץ דם ומגרה את הרחם ולכן אינו מתאים לנשים הרות. עם זאת הוא יתאים לבעלי לחץ דם נמוך, אנשים שתמיד קר להם, שסובלים מכפות ידיים אדמומיות מקור וכפות רגליים "קפואות" גם כשהן עטופות בגרביים מחממות.

הקור אצלם הוא פנימי. הקינמון ירחיק את הקור ויניע את הדם אל הפריפריה, כך שחומרים מזינים ינועו אל הגפיים וקצוות הראש.

במקרים של קור ברחם, שמתבטאים בכאבי וסת, אל וסת או אחור בוסת- מומלץ להסתייע בקינמון לחימום האזור.

הקנמון הוא חלק מהרפואה הטבעית נחשב לצמח מרפא ומבשם כבר מהתקופה העתיקה, אבל השימוש בו צריך להיות בזהירות רבה, מאחר והוא ממריץ את מערכת החיסון. מצויין לחורף אבל אינו מתאים לשימוש לחולי סרטן. העוצמה המחממת שבו אינה מתאימה לתינוקות. אבל אפשר להוסיפו בכמות מזערית לדייסת שיבולת שועל, ביחד עם סוכר חום דמררה כדי לגרום בעדינות להזעה והרגעה ולהוציא מהגוף קור או רוח.

מדוע נדרשת זהירות בשימוש בקינמון אצל חולי סרטן?

הקינמון (במיוחד הזנים הנפוצים כמו קינמון קסיה) מכיל רכיבים פעילים עוצמתיים. בעוד שעבור אדם בריא מדובר ב"סופר-פוד", עבור חולה סרטן המצב יכול להשתנות מכמה סיבות מרכזיות:

1. המרצת מערכת החיסון (Immunostimulation)

הקינמון ידוע כממריץ של מערכת החיסון. אצל חולי סרטן, המערכת החיסונית נמצאת לעיתים קרובות במצב של עומס קיצוני או חוסר איזון.

  • בזמן טיפולים: טיפולים מסוימים (כמו טיפולים ביולוגיים או אימונותרפיה) פועלים על מניפולציה עדינה של מערכת החיסון. הכנסת צמח מרפא שממריץ את המערכת באופן לא מבוקר עלולה "לבלבל" את התגובה החיסונית שהרופאים מנסים להשיג.
  • סוגי סרטן המטולוגיים: בסרטן הדם או הלימפה, המרצה של ייצור תאי דם לבנים עלולה להיות בעייתית ואף מסוכנת.

2. השפעה על כלי דם ואנגיוגנזה (Angiogenesis)

הקינמון נחשב לצמח "חם" וממריץ זרימת דם. ברפואה הסינית והטבעית, חום מניע אנרגיה ודם.

  • בגידולים סרטניים, אחד המנגנונים של המחלה הוא "אנגיוגנזה" – יצירת כלי דם חדשים כדי להזין את הגידול.
  • קיימת תיאוריה זהירה הגורסת כי חומרים שממריצים זרימת דם וחום בצורה אגרסיבית מדי עלולים, במצבים מסוימים, לסייע להזנת הגידול במקום להילחם בו.

3. אינטראקציה עם כבד ורעילות (Hepatotoxicity)

הקינמון הנפוץ (Cassia) מכיל רמה גבוהה של חומר בשם קומרין (Coumarin).

  • חולי סרטן עוברים טיפולים תרופתיים (כימותרפיה) שמעמיסים מאוד על הכבד.
  • הקומרין במינונים גבוהים עלול להיות רעיל לכבד. הוספת עומס של קומרין על כבד שגם כך מתמודד עם פירוק תרופות אונקולוגיות עלולה להוביל לעלייה באנזימי כבד ולפגיעה בתפקודו.

4. השפעה הורמונלית (Phytoestrogens)

מחקרים מסוימים מראים שלקינמון יש השפעה פיטואסטרוגנית (דמוית אסטרוגן).

  • עבור חולות בסרטן רגיש להורמונים (כמו סוגים מסוימים של סרטן שד או שחלות), צריכה קבועה של חומרים בעלי פעילות הורמונלית, אפילו טבעיים, דורשת אישור רפואי קפדני כדי לא לעודד את שגשוג התאים הסרטניים.

5. השפעה על רמות סוכר

קינמון ידוע ביכולתו להוריד רמות סוכר בדם (משפר רגישות לאינסולין).

  • חולי סרטן רבים מקבלים סטרואידים כחלק מהטיפול, שמעלים את הסוכר.
  • השילוב של תרופות וצמחים המשפיעים על משק הסוכר עלול ליצור תנודות חדות ברמת הסוכר בדם (היפוגליקמיה), מה שמקשה על הייצוב המטבולי של המטופל.

לסיכום: הקינמון הוא צמח נפלא, אך בעולם האונקולוגי העיקרון של "ראשית, אל תזיק" (Primum non nocere) מתחדד. לכן, ההמלצה הגורפת היא להימנע משימוש טיפולי בקינמון (בכמויות גדולות או כתוסף) ללא ליווי של נטורופת אונקולוגי מוסמך.

השמן הארומתי של הקינמון מחמם מאד, אנטי דלקתי ומסלק לחות, קור ורוח מהברכיים והגב התחתון. מי שסובל מכאבי ברכיים או גב תחתון יודע שהכאב צף בלילה ומפריע לשינה. מריחת התערובת באזור הברכיים והגב התחתון תסייע לשינה טובה, הרגשת נינוחות ואף הפגת הכאב.

הכנת שמן עיסוי לכאבי ברכיים וגב תחתון:

75 מ"ל שמן זית
25 מ"ל שמן נבט חיטה
25 טיפות שמן ארומתי לבנדר
5 טיפות שמן ארומתי מיורן
7 טיפות שמן ארומתי מנתה
10 טיפות שמן ארומתי גרניום
2 טיפות שמן ארומתי קנמון
1 טיפה שמן ארומתי פלפל חריף
למרוח היטב באזור הברכיים והגב התחתון, לפני השינה. מאחר והשמן מחמם מאד, ממריץ ומעורר את מערכת החיסון הוא לא מתאים לתינוקות, ילדים, נשים בהריון ומצבי סרטן.
עיסוי האגן התחתון יסייע גם להפגת קרירות מינית, אין אונות וחוסר חשק מיני.

ועוד כמה נקודות על הקינמון:

הריח המתוק של הקינמון מנחם, עוטף ומחבק והוא מתאים מצד אחד לאוהבים ומצד שני למצבי הדכדוך והמלנכוליה החורפיים .

מומלץ לשלבו עם פחמימות מורכבות כגון קמח מלא, שיבולת שועל וגריסים.

ניחוח הקינמון מעורר תאבון וטעמו החם משרה רגיעה והרגשת אהבה והוא מתאים מאד לטיפול במצבי חוסר תאבון ואף לאנורקסיה.

אפשר להוסיף את הקינמון לדייסת שיבולת שועל או לתבשיל מתקתק של גריסי פנינה.

הקינמון מאזן את רמות הסוכר בדם וכך ליד מאכל טעים מרוויחים תכונה רפואית טובה נוספת.

עוגת קינמון חורפית:

מהספר "נטורופתיה במטבח" – לפרטים ולרכישת הספר
1 כוס קמח מחטה מלאה
3/4 כוס קמח שיפון מלא
1 כפית סודה לשתייה
1 כפית גדושה אבקת קינמון
1 כוס מיץ תפוזים
1 כוס גזר מגורד דק
1/2 כוס אגוזי מלך קצוצים
3/4 כוס סוכר חום דמררה או אבקת סטיביה בכמות מקבילה
2 ביצים
1/2 כוס שמן קנולה בכבישה קרה (או שמן זית פרותי בכבישה קרה).
2 תפוחי עץ חמצמצים, קלופים ופרוסים.
אופן הכנה: להניח את תפוחי העץ הפרוסים ב 2 כפות סוכר דמררה למשך 15 דקות. בינתיים, לערבב בקערה אחת את החומרים היבשים, לערבב בקערה שניה את החומרים הרטובים ולערבב הכל יחד. להניח את התערובת בתבנית אפיה משומנת במעט שמן קנולה כבישה קרה. לטעת בתוך בהיתערובת, במעגלים, את פרוסות תפוח העץ עם הסוכר.
אפשרות לציפוי: קליפת תפוז מגוררת, 50 גר' שוקולד מריר מרוסק, 1 כף קוקוס. לערבב חומרי הציפוי ולפזר מעל התערובת. לאפות בחום בינוני במשך כ 45 דקות. (בתמונה כאן – העוגה ללא ציפוי)

ניסויים קליניים הראו שלקינמון יש יכולת להוריד רמות סוכר בדם אצל חולי סוכרת מסוג 2 . לאחר 40 ימי טיפול היתה ירידה ברמת הגלוקוז בדם לאחר צום בשיעור 18-29 אחוז. שילוב הקינמון עם פחמימות מורכבות ואגוזי מלך מוריד את רמות הגלוקוז בדם וכן את רמות הכולסטרול והטריגליצרידים.

הקנמון מטפל בבעיות הקשורות להתקררויות בבטן כגון שלשול, תולעים, עצלנות של המעיים, כאבי בטן, גאזים, בחילות וכן לטיפול בהליקובקטר פילורי(Hlicobacter pylori ). בניסוי מעבדה הוכח כי לתמצית מתילן כלורידית של הצמח יכולת לעכב התרבות החיידק בתנאי מעבדה. מרתיחים מקל בכוס מים , בסיר מכוסה למשך 20 דקות ושותים את המרתח עם כפית דבש.
לא מומלץ לתבל מזון בכמויות גדולות של קינמון כי עוצמתו עלולה לגרום לבעיות נשימה והרחבת כלי דם.
בזכות האיכות המבשמת של הקינמון, הנשים בעת העתיקה נהגו לנעוץ אותו בין שיניהן כדי להפיג ריח רע ומחלות. כיום מומלץ להכין מרתח טעים ולהמתיקו בדבש או סטיביה.

תה להפגת ריח רע מהפה :

1 מקל קינמון
3 מקלות קטנים של ציפורן
2 כוסות מים
לבשל באש קטנה בסיר סגור במשך 20 דקות. להניח לצנן ולשתות.
אבל שימו לב ששימוש קבוע בקינמון עלול לגרום לדלקות פה, צרבת ואלרגיה. לכן השתמשו בו במשורה.

בבריאות טובה ובהנאה,
שלכם,

ד"ר מירה כהן שטרקמן

ציפורני חתול- קלנדולה

צפרני חתול- קלנדולה

מאת: מירה כהן שטרקמן,

(פורסם בירחון "חיים אחרים" גליון דצמבר 2009)

בתחילת חודש נובמבר חווינו גשם בכמויות משמעותיות. הככר הסמוכה לביתי בכפר סבא נעלמה תחת אגם שנוצר מכמויות הגשם. מכסי הביוב לא עמדו בלחץ המים, עלו על פני הכביש וחשפו בורות אליהם נפלו מכוניות. הרגשנו כאילו החורף כבר כאן. אבל מזג האויר של הסתו הישראלי מגוון מאד והגיעו גם ימים חמים. שינויי מזג האויר מזמינים את הגוף והנפש לאתגר של הסתגלות. כאשר האדם יכול להסתגל, הוא יעבור את הסתו בשלום. חוסר יכולת להסתגל יוביל למחלות העונתיות. בבית הורי לימדו אותי שבחודש נובמבר כבר לא הולכים בסנדלים וחולצות קצרות. באותה תקופה הרגשתי מוגבלת ולא אהבתי את הגישה. היום אני מבינה אחרת. נפגשתי בגישה זו כשלמדתי רפואה סינית מסורתית. מורתי היקרה הגיעה בימי הסתו החמים בסודר או חליפה ולימדה אותנו שכך הגוף מסתגל בהדרגתיות לשינויים וזוהי שיטה טובה למניעת מחלות. האדם כחלק מהטבע זו הגישה של הרפואה הטבעית ההוליסטית. ההתבוננות בטבע מאפשרת לאדם ללמוד על החיים ולמצוא דרכו בעולם. והנה, בתחילת החורף הטבע מעניק לנו צמח מרפא נפלא לטיפול במחלות החורף, ליצירת תנועה פנימית בעונה שבה הגוף במצב התכנסות ואגירה ועל הדרך גם מאפשר חידוש תאי העור שניזוק מפגעי הקיץ ולשמירה על אסטתיקה טובה. זהו ציפורני החתול- Calendula officinalis- הקלנדולה הרפואית.
להבדיל מציפורני החתול יש צמח נוסף הדומה בשמו העיברי: ציפורן החתול- Una the gato ועליו נביא דברים בפעם אחרת.
הצמח המצוי- Calendula arvensis פורח בכל אזורי הארץ- מהחרמון ועד הנגב ואילת , דרך מישור החוף, ירושלים והשפלה. שמו נובע מצורתו: פירותיו נוצרים בפרחים הלשוניים וכפופים כלפי המרכז כמו ציפורני חתול שלופות. פריחתו בצהוב וכתום עז. ברפואת הצמחים עושים שימוש בקלנדולה הרפואית המכונה בספרי העשבונאים מימי הביניים- "פרח הזהב". הקלנדולה מזכירה לי את סיפורו של הנס כריסטיאן אנדרסן על "פרח לב הזהב". סיפור המסע האמיץ של הילד ואימו החולה שעל דעת הרופאים רק דבר יחיד ומיוחד יוכל לרפאה -פרח לב הזהב, שהוא פרח נדיר מאד וגדל על צוק רחוק בסופו של יער פרא. הילד יוצא למסע מרתק של חיפוש ובסופו הוא חוזר לאימו עם פרח לב הזהב שמביא לריפויה.
אם בודקים את תכונותיה של הקלנדולה הרפואית אפשר להאמין שהיא היא "פרח לב הזהב": הפרחים הזהובים מכילים חומרים פעילים בעלי תכונות של נוגדי דלקת, אנטי ויראליים ומחטאים. כל מה שצריך כדי לעבור את המחלות בשלום. והפרח מתאים במיוחד לנשים כמו שנפרט בהמשך.
ניתן לאכול את הפרחים והעלים חיים. הפרחים מכילים ויטמיני A ו- C ואפשר להוסיפם לסלט. השילוב בין שני סוגי הויטמינים האלו בפרח אחד הוא מעניין כשלעצמו שכן הם סינרגטיים בפעולתם: ויטמין C שומר על ויטמין A מפני חימצון ושניהם משפרים תיפקודה של מערכת החיסון. שילוב הפרחים הטריים בסלט חי נותן הרגשת חיוניות טובה.

סלט טרי ומחמם :
2 פלפלים אדומים- פרוסים לרצועות דקות
200 גר' דלעת פרוסה לרצועות דקות
2 גויאבות בשלות חתוכות לשמיניות
1 כוס פרחי קלנדולה טריים
2 כפות אגוזי מלך
1 כף גרעיני חמניה
לרוטב: 2 כפות שמן סויה בכבישה קרה, 1 כפית סוכר חום, 1 כף חומץ יין, מעט מלח ים אטלנטי דק, 1/4 כפית פלפל לבן.
לערבב את הירקות עם הרוטב ולהגיש בצלחת . להוסיף את הגויאבה , האגוזים והגרעינים ולהגיש מייד.

עלי הכותרת הצהובים נותנים גוון זהב לתבשילים וייבושם מעניק טעם מרוכז יותר לתבשילים.

מרק כתום לחורף:
1 בצל לבן קצוץ
2 בטטות חתוכות לקוביות
1 גזר קצוץ
400 גר' דלעת חתוכה לקוביות
1 כוס עדשים כתומות
1 כפית עלי ציפורני חתול יבשים טחונים
1/4 כפית פלפל אדום חריף יבש
1 כף ג'ינג'ר טרי קצוץ
1 כף שמן זית בכבישה קרה
6 כוסות מים
1 כפית מלח ים אטלנטי גס
אופן הכנה:
לשטוף היטב את העדשים ולסנן
לטגן קלות את הבצל בשמן הזית.
להוסיף את יתר החומרים, להביא לרתיחה בסיר סגור, להנמיך גז ולבשל 50 דקות. להגיש עם קורוטוני לחם שיפון מלא. להסמכת המרק אפשר להוסיף 3 כפות גריסי פנינה, שמוסיפה נופך מנחם.

אורז צהוב:
1 כוס אורז בסמטי מלא
2 כוסות מים
3 כפות תירס מתוק (גרגרים קפואים)
1 בצל קצוץ- מטוגן קלות בשמן זית
1 כפית פרחי ציפורני חתול טחונים
1/4 כפית כורכום
1 כפית מלח ים אטלנטי גס
1 כף שמן זית בכבישה קרה
2 כפות פטרוזיליה קצוצה

לשטוף את האורז במי ברז ולסנן היטב
לטגן קלות את התבלינים בשמן הזית ל"פתיחת טעמים".
להוסיף את האורז התירס והמים, להביא לרתיחה, לכסות את הסיר ולבשל במשך 60 דקות בגז נמוך. מומלץ לכסות את הסיר במגבת לשמירה על האדים.
לפני ההגשה לפזר פטרוזיליה.
מומלץ להגיש עם נזיד בשר או קטניות.

הקלנדולה הרפואית אהובה במיוחד על הנשים כי ניתן לעשות בה שימוש הן בתחום הקוסמטי והן בטיפול במערכת הנשית. הצמח מרענן עור יבש ולכן משולב בקרמים לטיפוח העור. הנחת רטיות קלנדולה רפואית על פצעים שמסרבים להגליד תחיש ריפוי. במקרים של וסת לא סדירה או כאבי מחזור אפשר להכין חליטה מהפרחים ולהמתיקה בדבש טבעי או סטיביה. חליטה צוננת תהיה טובה לטיפול באפטות ובעיות חניכיים.
הנשים של תקופת הרנסאנס נהגו לצבוע שערן לצהוב באמצעות חליטות של פרחי הקלנדולה וכך גם לחזק את עור הקרקפת. מומלץ לנסות.

לטיפול בפטרת הנרתיק:
שילוב של שמן הקלנדולה עם שמן עץ התה . מוסיפים 5 טיפות מכ"א מהשמנים לאמבט ישיבה ונחים במים במשך 20 דקות. הקלנדולה תביא לרגיעה במצבי חרדה.
אפשר גם לטפטף 2-3 טיפות מכ"א מהשמנים על טמפון ולהחדירו לנרתיק למשך שעה. לחזור על הפעולה פעמיים ביום.

בבריאות טובה
מירה כהן שטרקמן

סטיביה – ממתיק טבעי – צמח מרפא מתוק

סטיביה – ממתיק טבעי – צמח מרפא מתוק

מאת: ד"ר מירה כהן שטרקמן, .Ph.D

 

במאמר הזה אציג את צמח הסטיביה – Stevia rebaudiana – כאחד מהפתרונות הטבעיים להמתקת המזון והמשקה וכן איזון רמות סוכר בדם.

הצמח גדל במשך כל השנה כשיח נמוך. צומח בר בדרום אמריקה, באזורים הנהנים מלחות גבוהה וקבועה ובטמפרטורה של 21 עד 43 מעלות צלסיוס.
העלים מתוקים פי 300 מסוכר ולכן ילידי ארצות דרום אמריקה כינו אותם "עלי סוכר" ועשו בהם שימוש להמתיק מרקחות צמחים מרות. באמצע המאה הקודמת השימוש בצמח נפוץ גם במערב. כיום מגדלים את הסטיביה באופן מסחרי באוסטרליה, יפן, סין, קוריאה, פרגוואי וברזיל .

סוד ה – Stevoidside :

במקרה של הסטיביה – מתוק במתוק – מרפא.

ה Stevoidside הוא הגליקוזיד המתוק העיקרי בעלי הסטיביה: מהווה כ 3-10 אחוז ממשקל העלה היבש.

עמיד בחום ובסביבה חומצית ולכן אינו גורם תסיסה.

הסטיביה, בשונה ממתיקים מלאכותיים, אינה מתפרקת בטמפרטורות גבוהות והיא בריאה ומומלצת לבישול ואפייה.

הצמח נחשב למאזן סוכר ויתר לחץ דם .

מתוק אבל נטול קלוריות.

שילוב של הסטיביה עם פחמימות מורכבות כגון קמח מלא, שיבולת שועל, אמרנט ועוד מחדד תחושת השובע.

ניסויים בחולדות הצביעו על כך שהצמח יצר השפעה מרחיבת כלי דם, הגברת שיתון והפרשת נתרן אצל חולדות עם לחץ דם גבוה.

 

צורות הכנה והשוואת מידות

ניתן להשיג את הסטיביה כתמיסה מימית, אבקה או עלים יבשים או טריים.

1 כפית סטיביה נוזלית או 1 כפית מחוקה של אבקת סטיביה מקבילות לכוס סוכר לבן.

6-9 טיפות של תמיסה או 1/4 כפית מחוקה של אבקה, מקבילות ל 1 כף סוכר לבן.

 

לא מוכרות תופעות לוואי לשימוש בסטיביה ועפ"י מחקרים רבים שנערכו במערב היא בטוחה לשימוש.

מחקרים אחרונים מובילים למסקנה שהשימוש בעלים הטבעיים של הסטיביה עדיף על פני המוצרים בטיפות ובאבקות.

המתקת יתר גורמת לטעם לוואי ולכן מומלץ לעשות בה שימוש בזהירות ובהדרגה ולבדוק, באופן אישי, מהו גבול ההמתקה המתאים.

אמליץ להתחיל את השימוש באפייה והמתקה עם סטיביה ביחד עם ממתיקים טבעיים אחרים כמו דבש או מולסה.

טעם הלוואי של הסטיביה מודגש מייד לאחר הבישול או האפייה ולכן מומלץ להניח למזון להצטנן. לאחר חימום חוזר בד"כ טעם הלוואי נעלם.

גידול ביתי

תנאי האקלים הארצישראלים מתאימים לגידול הסטיביה.

ממליצה לרכוש עציץ קטן שמצוי כמעט בכל משתלה בארץ ובמחיר נמוך: כ 10 ₪ לעציץ. אפשר לשתול אותו באדנית על אדן החלון או בגינה ביתית, כך שיהנה מאור וחום השמש.

הצמח זקוק לאדמה קלה וטמפרטורה נעימה.

צמח צעיר עלול לקפוא בטמפרטורה שמתחת ל 15 מעלות סלציוס.

מומלץ לשמור על לחות טובה, לרפד את אדמת האדנית בקש ובעלים מזינים.

במהלך הקיץ יופיעו פרחים לבנים עדינים. הצמח אינו מרהיב ביופיו אבל מוסיף נוי לגינה הביתית והרבה בריאות לבני הבית.

שימושים מוכרים לטיפול חיצוני:

הסטיביה מתאימה לטיפול בנגעי עור כגון אקסמה, פצעי בגרות, סבוריאה ודלקות עור וניתן לעשות בו שימוש למניעת עששת והצטברות חיידקים בשיניים.

משחה לריפוי חיצוני של נגעי עור:

100 גר' עלי סטיביה יבשים ומרוסקים דק
1 כפית אבקת פרופוליס טבעי
100 גר' שמן זית
50 גר' שמן נבט חיטה
50 גר' שמן חוחובה
מומלץ להשתמש בשמנים איכותיים מכבישה קרה.
להכניס את כל החומרים לבקבוק כהה סגור היטב ולמלא בצמח היבש עד סופו של הבקבוק, כדי למנוע חמצון.

להשרות 21 יום. לסנן ולהוסיף 4 טיפות ויטמין E למניעת חימצון.

כרית אמבט לריכוך והרגעת העור:

ליטול שקית בד עם רוכסן או גרב ולמלא בכוס שיבולת שועל, 1/4 כוס עלי סטיבייה יבשים וכף פרחי לבנדר.

לסגור היטב ולהניח באמבט מתחת לברז זורם.
לטבול באמבט כ- 20 דקות או יותר, לפי ההרגשה.

למי שסובל מלחץ דם גבוה מומלץ להכין מים בטמפרטורה נעימה ולא חמה מידי.

השהייה במים תעשה לריפוי העור ותרגיע את הנפש.

אפשר גם להניח בתוך גיגית עם מים חמימים ולטבול את כפות הרגליים. לשימוש בגיגית די בשליש מהכמויות הנ"ל.

שהייה של 20 דקות תיתן הרגשה של שינוי משמעותי. כפות הרגליים הם איבר סומטי, דהיינו משקפות את הגוף והנפש ולכן טיפול בכפות הרגליים כמוהו בטיפול באדם כולו.

תה להורדת רמות סוכר בדם ולחימום בימים קרירים:

4 כוסות מים
2 מקלות קינמון
3 יחידות ציפורן שלם
4 פרוסות ג'ינג'ר טרי
3 פרוסות טריות של לימון
4-8 עלי סטיבייה טריים (לפי הטעם)
אופן הכנה:
להכניס את המים עם הציפורן, מקל קינמון והגינגר לסיר ולהביא לידי רתיחה בסיר סגור. להנמיך את הגז ולבשל כ 15 דקות.

להוסיף את עלי הסטיביה והלימון, לכבות את הגז ולשאיר 5 דקות בסיר מכוסה.
שילוב מקבץ התבלינים במשקה הנ"ל נותן השפעה סינרגטית הממוקדת למטרת איזון הסוכר בדם: הקינמון מכיל פולימרים של מתיל הידרוקסי צ'לקון, שיכול לשפר את מצבם של חולי הסכרת בכך שמאפשר כניסת גלוקוז לתאים ומעלה רמות הגליקוגן בגוף. הג'ינג'ר מסייע להורדת רמתו הגליקמית של המזון. הציפורן יעיל להפעלת האינסולין ולכלל חילוף החומרים של גלוקוז בתאים. והסטיביה כבר אמרנו- מורידה רמות סוכר בדם.

 

עוגות ומתכונים נוספים המשלבים המתקה בסטיביה תמצאו בספרי נטורופתיה במטבח.

לרכישה מאובטחת של הספר נטורופתיה במטבח

שבולת שועל 1

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

שיהיה מתוק, חמים ובריא

שלכם,
ד"ר מירה כהן שטרקמן